אור החמה על ספר הזהר ג:תקנט

ובהאי פרשתא וכו' הענין כי סוד קבורת משרע"ה הוא סוד רדתו מהאצילות אל היצירה כנז"ל והיינו שנאמר לו לך רד כי שחת עמך וכו' הורידו אל סוד מטטרו"ן אשר שם סביב רשעים יתהלכון וז"ש ויקבור אותו בגיא דהיינו בעמקו של עולם מטטרו"ן שם למטה מפתח היכל לבנת הספיר שם חטאת רובץ שהיא נוקבא דתהומא רבא. וממש היא מול בית פעור שהוא לעולם פוער פיו נגד הקדושה והיינו וימת שם משה עבד ה' וכבר נודע כי בחי' עבד היינו במטטרון ומההוא סטרא כאמר משה עבדי מת שהוא שקוע במקום המיתה כדמסיק אמנם שם נרמז סוד העליה אליו בסוד הגאולה שיסתלק מעבד לבן לסוד האצילות והיינו אומר עלה אל הר העברים הזה דהיינו ת"ת ה"ר ודאי כנז' בתיקונין שבו ב' עבדים עבד החסד ועבד הגבור' ודרך בו עובר השפע למטה ואח"כ הר נב"ו בנ"ו ודאי יסוד ומשם יראה את הארץ בסוד הייחוד עם כלתו וז"ש לאחזרא לעלמא אל סוד עולם האצילות ולהחיות ממיתה שהיא למטה ולאעלא לארעא דישראל בקבורתו בחוץ לארץ תלוי בזה ממש כנז"ל והיינו לאתחברא בפרשתא דא בכלה דילך שהיא המ' בסוד וראה את הארץ והיינו ע"י היסוד ברית שלום שהיה שלו והב"ה צוהו שיתן אותו לפנחס כדפי' בזוהר על לכן אמור וגומר מתי ח"ל אינם חיים הענין כי הקבור בא"י נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונים מ' דאצילות והקבור בח"ל נשמתו עולה בח"ל העליונה דהיינו סוד עולם מטטרו"ן והם הנקראים מתי ח"ל אינם חיים כלומר אינו מקבל מהחיים העליונים המתפשט מא"ס עד[הגיעו] לארץ החיים מ' דאצילות ואינו מתפשט משם למטה כדי שלא יהיו הרשעים מהם שהם בח"ל סביב רשעים יתהלכון ולזה אינם חיים ואינם מקבלים מאותם החיים בהיותם מתי ח"ל עד תחייתם ועלייתם לא"י והנה משה ע"ה בסוד נשמתו ומעשיו הי' ראוי להיותו נשאב ונאסף אל האצילות העליון לולא המון הגלות שגרם היותו בח"ל כנז' והוכרח אסיפתו אל סוד ח"ל דהיינו במלאך הנז' דהיינו צולמא דלאו הגונה ליה כי המלאך הזה הוא ממונה על הצלם כנז' בזוהר פ' אמור והוא הנק' ארץ ציה ועיף בלי מים דהיינו מים חיים מימי הת"ת תורה הנמשכים במלכות ולא למלאך הזה כנז':

באתר דלאו הגון דהיינו בסוד היצירה ואין הנשמה מתלבשת למעלה בסוד עור ובשר מכם יאהדונה"י וכן הגוף למט' נע ונד מאתריה מכולם האצילות אל היצירה וגם שם לא ינוח לי אלא בסוד המלאך הזה בהיותו גולה ומטלטל דהיינו מלובש בקליפות ופנחס קנה לו כל המעלות אלו כי הוא בסוד היסוד כאומר הנני נותן לו את בריתי שלום וגם הוא לבוש בעור ובשר עליון דאצילות ועור ובשר תחתון שלא שלט בו רק"ב ולא קבר ומעלה זו נמשכה לו ע"י מרע"ה כדכתיב לכן אמור וכו' בריתי ממש נטל וג"כ משרע"ה יעלה דרך היסוד לת"ת וזהו סוד אליהו ומשה עם המשיח בגאולה וז"ש האי איהו עבד טיבו עמך וכו' והיינו סוד ת"ת מתייחד עם המלכות ע"י אליהו. לא הוו ישראל נפקין שהיו קליפות מתחזקות עליהם והיינו מול בית פעור להכניעם.

אתעביד חול שנתלבש בלבושין דמטטרו"ן שהם ששת ימי החול.

אנת איהו כשמשא וכו'. הענין כי הנשמות ממש מתמצאות ונאצלות אלו מאלו עד סוף כל הדורות ושורשם הקדום הוא אדה"ר שהוא סוד החכמה ואח"כ נאצל משורש זה עוד ענף א' שהוא משה סוד ש"ת שממנו הושתת העולם והוא המאיר בס' רבוא נשמות ישראל ואפי' בזמן הזה סוד נשמת מרע"ה מתפשטת פנימה לנשמות ומאירה בהם ומשפיעם סוד התורה ועם היות שהוא מתעלם המתלבש ביסוד היצירה עם כל ישראל בגלות היינו שנתחבר עם ישראל ונתקרב אל הבנים המשועבדים המשוקעים בקליפות בגלות וזהו חבורא דאתחבר עמנא דקאמר והוא מאיר בנשמות החיים בסוד חייתו ואור תורתו המתפשט בכל הנשמות כנז' והיינו משל השמש כדמפרש ואזיל וכמו שאור הירח הוא אור השמש כן אור התורה המאיר בתלמידי חכמים אפילו בדורות אלו הוא אור תורת משרע"ה ולכך אנו קוראים אותו רבינו והיינד שמשרע"ה מאיר בדור המדבר ודור המדבר (שופר) [אולי צ"ל משפיע] מהאור ההוא בבניהם והבנים בבנים וכן דור אחר דור עד הגיע האור אל הנמצאים בחיים עתה וז"ש הכי אנת נהיר בכל מארי הלכות וקבלות ולא ממש מינך בלא אמצעי כמו השמש לירח וככבים אלא מינך אשתקין בגניזייהו וכו'... עד שיתבקע לעתיד שממש יהיה משרע"ה מאיר בסוד המשיח בסוד גאולתינו ע"י:

תחות מבועייא שהוא יורד למטה בסוד מטטרו"ן ונשמות הצדיקים למעלה ביסוד והיינו גלות הדין אבל לעתיד תהי' נשמת משרע"ה בת"ת ואין גלות והיינו למעלה מנשמות הצדיקים ברחמי':

אנת הוא דנהיר כי רשב"י הי' עיקר האור הנשפע ממרע"ה בדור ההוא לתקן השכינה כי בא השמש בלבוש החול יהא רעוא דיהו"ה דהיינו היות האור מתפשט מלבושין דמטטרו"ן ששם נק' מצפ"ץ בסוד התמורה כנזכר בתיקונים.

אנת הוא כולא. כלומר אדון לחכמים אדון לנביאים רבן של כל שהוא פני חמה והם פני הלבנה המאירים מהחמה. אימא עילאה דהיינו פני חמה ודאי והוא נק' מראה הגדול לא מראה סתם שכל מראות תחתונות מאירים ממנה בגין דאיהי רחמי אתמר בה לא יבער הסנה שהיא השכינה בגלות בתוך הקליפות בוער באש הגבורה אמנם עתה ראה שאש זה אינו דין ולפי' הסנה איננו אכל מפני שהוא אש הבינה ולז"א אסורה נא ואראה את המראה הגדול שאינו מראה סתם כאומר במראה אליו אתודע אלא מראה גדול כדמסיק וכל מאי דמפרש ואזיל היינו לפרש מעלת משרע"ה על כל הנבראים בענין שהוא מאיר להם בסוד הגדולה וחמש נהורין אית לה לבינה שהם נק' מראות אלהים בינה דהיינו ה' פעמים אור במעשה בראשית. ה' ספי' חג"ת נ"ה והיינו דקאמר אימא עד הוד אתפשטת והם קרני החמה והיינו קרני הוד דמשרע"ה בסוד נבואתו וז"ש מתמן עד הוד הוו נהירין בך:

והאי איהו ונתן ההוד למשה. הענין כי מאומרו ונתת מהודך עליו למדנו שההוד שלו ולא ההוד לבד אלא מחסד עד הוד והאי דנקט הוד לרבותא אפילו עד הוד ותתאי אתי לאשמעינן דעילאי פשיטא דפני משה כפני חמה. ודקדק עוד אומ' כפני חמה ולא אמר כחמה מפני שהוא כולל אותם בבחינת היותם פנים למטה דהיינו דסלקין לחמשין תרעין דבינה דהיינו היות בינה ה' נכללת בסוד החכמה י' דהיינו י' פעמים ה' והיינו הוד ה' זמנין ו"ד ובסודם בבינה הם פנים לחמה ודאי שמשם מאיר החמה ובאילין חמש וכו' השתא מפרש ואזיל שמשרע"ה כולל ה' מראות אלו ומתוכא בהם מהבינה בג' בחי' ימין חסד ושמאל גבורה ואמצעי ת"ת הכל לפי אורך הענין בענין שנרמזין בבינה בסוד ה' מימין ה' משמאל ה' באמצע קיבוצם י"ה וז"ש ה' ה' ה' וכו' דסלקין י"ה והיינו סוד הוד כנז' והיינו סוד ה' שבשם אלהי"ם דהיינו ה' פעמים עשר עולה מט"ה דהיינו מ"ט פנים מ"ט שערים. וה' עצמה שהוא שער חמשים בענין שה"י עולה מט"ה והיינו מטה האלהים דסליק ה' על י' כי י"ה הוא מטה יהו"ד דסליק י' על ה' ומטה האלהים היינו ו' כנז' במקום אחר מר"מ מהרמ"ק זלה"ה.

גליון נאמר ואראה את המראה הגדול וכו' פי' אחבר נ"א עם המראה דהיינו י"ד כדבסמוך והיינו אדנ"י עכ"ל: