אור החמה על ספר הזהר ג:תקנד

ואית אחרנין וכו' לעיל נתבאר ענין הנשמות דבריא' וגלגולם ביצירה עתה שב לבאר נשמה דאצילות שאין לה חביבו ואהב' דיצה"ר כלל והיא אנוסה מכל וכל מפני שאין לה קורבה כלל לחיצונים כמו האצילות ועל מארי נשמ' דאצילות אמר ולית אחרנין והם מארי סתרי תורה העוסקים בסודות עשר ספירות שהם מדותיו ית' ולזה יקראו מארי מדות ונוסף על נפש רוח ונשמ' שיש להם מבי"ע ירתין נשמתין מסטרא דמ' קדישא דהיינו מצד האצילות ולא ח"ו שיהיה ממ' דאצילות לבד' בפירוד שזה א"א אלא דאיהי כלילא מעשר ספירן שהוא אוחז בכל י"ס בכלל. דמאן דירית לה מצד זכות אבותיו שקדשו עצמם בשעת ההולד' והתפללו על זרע כשר וזה בירוש' וזכי לה מצד הכנת מעשיו הטובים ועסקו בסתרי תור' וזהו בזכותו זכי לעשר ספירן וכו'. זכה להיות כלול בכל הספירות ומרכב' אליהם והכרח שא"א להיות באדם נשמ' דאצילות ממ' שלא יהיו מרכב' בו ע"ס הוא אומרו בעל ספר יציר' עשר ולא תשע כלומר לעולם הספירות עשר ואין המ' נפרדת מהם כדי שיהיו ט' לבד. ואיתימא יר' כיון שהכריח ענין כללות הנשמ' מעשר באדם כדי שלא [יהיה] פירוד א"כ נאמר שיהי' בה ג"כ כללות הא"ס כדי שלא יהיה פירוד לספירות מא"ס מערך האיש הזה לז"א שאין ראוי שנכללהו כיון שהוא עולם שאינו נתפש בשם ולא באות ולא בנקוד' והעד על זה שהוא מפרש שהם עשר אותיות ואין אות שיור' על הא"ס להעלמו והוא קיום כל השם כן הוא קיום כל הנשמ' ואין ראוי שנאמר שהנשמ' כלול' ממנו. והיינו כוונת כולל ס"י באומרו עשר ולא י"א שאין הא"ס במספר הנאצלים כנז' וא"ו יו"ד דמתייחד בה פי' שמתייחד עם הנשמ'. אבל מאן דחבר י' וכו' כלומר כל הבחינות שאמרנו לעיל הוא בחי' ש"ד עם י' יעשה שד"י היינו דוקא בשד יהודי שהוא צד הקליפה שממנו מחצב יצה"ר (המצטרף) [נ' שצ"ל המצרף] הנשמ' כנז"ל אמנם מאן דחבר י' דשד"י דהיינו י' דברית ביצה"ר שהוא גוי דהיינו שמרשיע וחוטא זהו שד מסטרא דע"ז סמאל והמשקיע נשמתו ביצה"ר זה איתדן בגיהנם ולא שייך ולו תהיה לאש' מפני שבת ישראל אסורה (לג"ט) [נ' שצ"ל לגוי] אלא הורגין אותו מפני שאנסה. והנה באניסות הנזכר לא נזכרו אלא נשמות דבריא' ויציר' כנז"ל ונשמ' דאצילות היינו קדושה שאין לה יחס ביצה"ר כלל ולכך אינה נאנסת וז"ש דמאן דירית וכו' ולא זכי אלא ברא דמלכא וכו' ונודע דברא דמלכא אין חטא בא על ידו ולכך אינה נאנסת ביצה"ר כי כענין השרשים כן ענין הענפים וכמו דמטרוניתא דאצילות אינה מתלבשת בקליפות כן אין הנשמ' נכנסת ביצה"ר כלל אמנם מלכות דבריא' מתלבשת בחיצונים בסוד הגלות ויכלת להתחללא בין הנשמ' דבריא' נכנסת ביצה"ר ומתלבשת בו ולכך נאנסת והיינו דמפרש ואזיל דמלכות דא דאצילות אית לקבלא וכו' דאיהו ברא דמלכא דהיינו שיש לו נשמ' דאצילות כנז'. וקיים אורייתא ונטר פקודין דהיינו סוד ו"ה בדחילו ורחימו דהיינו י"ה ואיהו אומר אני ה' הוא שמי כלומר איני נמצא אלא במקום שכל שמי שם כנזכר שהוא קשר הייחוד בשלמות בקשר שלם וייחוד שלם. ולא ע"מ לקבל פרס דהיינו עבד דאינו שלם בעבודתו שלא יצדק בעבודתו אומר אני ה' הוא שמי שהכוונה אני ה' אורייתא בדחילו ורחימו היא שמי פקודן בדחילו ורחימו והייינו כבן דאיהו וכו'. כבד את אביך דא קב"ה וכבודו באורייתא בדחילו ורחימו ואת אמך דא שכינתא וכבודה בפקודין בדחילו ורחימו וא"ת וא"כ כיון שאין שכינה באה על עבד כלל כ"ש מקום שיצה"ר שם א"כ אין פגם מגיע אל השכינ' מהחטא כלל וקל עוונו מנשוא לז"א ועכ"ד מאן דמחלל וכו' דהיינו שסוד הבריאה כסא אל האצילות ובהיות הכסא פגום ח"ו הוא פגום וחלול אל המלכות היושבת על הכסא. כל שדין וכו' היינו לפרושי מה בין יצה"ר שד יהודי ליצה"ר שד דגוי דע"ז הנז"ל ופי' כל שדין לאו אינון שקילין דשכינהא אתמר בה ומלכותו בכל משלה שאין דבר נמצא חוץ מהאלוה ולפיכך האלהות בכל הנמצאים וקיומם ע"י ואם ימצא דבר שאין אלהותו מתפשט בו הוא בטל והיינו טעם התלבש סוד הקדוש' ביצירה ועשיה ויצה"ר שהוא החיצונים אלא שיש בו שתי בחינות בחי' שתתפשט בהם האלהות ובחי' זו ראוי שתקרא יהודי ששם קדושת האלהות מתפשטת והטעם בגין דלא ישכח מלכות אחרא בעלמא שאם ח"ו עולה בדעתנו שיש דבר מתקיים בזולת כח האלו' הוא שניות ואין זה ראוי אמנם יש בחי' אחרת בחיצונים שהם שפחות ובריות מסטרא דסם המות דהיינו כח סמאל שאין חיות האלהות מתפשטת בו כלל לא ברב ולא במעט והטעם כי בעת המצאו בעולם לא נמצא אלא ברצון קונו ומכחו כי אין נמצא שימציא עצמו אלא הכל ברצון האלוה והיינו דשפח' הוה למטרוניתא האמנם אח"כ מרדו ונעשו אל אחר ולזה אין להם קיום ועמידה כלל שאין דבר חוץ מאלוה שיתקיים ולכך עתיד הקב"ה לאעברא לון מעלמא וזהו סבה למה שאין נשמ' מתלבשת ביצה"ר גוי דהיינו שד גוי הנמצא מכח סמאל אל אחר כנז':

ואי תימא אי בני נשא וכו' קשיא ליה מאחר שהיצה"ר שהוא שד יהודי יש לו רשות להטעות לאדם ויש לו שכר בזה כמשל הזונ' הנז' בפ' תרומה א"כ למה נענש סמא"ל מפני שהטע' האדם ביצה"ר דע"ז אדרבא מעלה ושכר יש לו כנזכר ותירץ אלא כד הוו וכו' כלומר דיצה"ר אין לו עונש אם יטעה האדם לעבוד זולתו אבל שיעשה עצמו ע"ז להטעותו זה אין לו רשות. צלמין דילהון אותם הכוחות שהורידו בני אדם מסמאל לצלמים שהיו עושים ואותו הכח המתמצא בתוך הצורה נעש' יצה"ר גוי שד גוי להמצא בחטאים בנפשותם הדבקים אליו עתה וז"ש וכד אית בעלמא ערב רב נחתין בהון וכו' וגם כחות אלו הנמצאים למטה יתבטלו עם היות שנגשמו בגשמות וזהו ואת רוח הטומאה דהיינו רוח החיצוני הנמצא מסמאל למטה בגשמית והיינו אעביר מן הארץ כי יצה"ר יהודי שד יהודי לא יתבטל אלא יהיה לו שכר טוב בעמלו כענין ולו תהיה לאש' כנז"ל והשתא קשיא ליה בשלמא בימים קדמונים שהיו בקיאים בע"ז היו גורמים להתגשם ע"י שהיו מורידים כחם למטה בתחתונים אמנם בזמנים אלו שאין מי שיהיה בקי בעבודתם כלל מנין להם כח להתגשם וז"ש בזמנא דגלותא בתרא' לית ע"ז ותירץ בגין דלא ידעין בני נשא בהון בשלמא אם לא היה ע"ז מפני שיודעים אותה ואינם רצים בעבודת ודאי לא יהיה כח לסמאל להתגשם ביניהם אמנם איני אלא מפני שאינם בקיאים בה אם ביחיד שידע בה קצת יספיק נקלקל במרוב' וז"ש ואלין דידעין ערב רב וכו' כי יקח איש אשה וגומר פקודא וכו' חתן במקום ת"ת ומרכבה אליו וכלתו מרכבה לשכינה ולכך תיקונים עליונים הם תלויים בהם וי"ב ירחין הם סוד הקף י"ב הנהגותיה דהיינו י"ב פנים ג' באריה ג' בשור ג' בנשר ג' באדם הם י"ב ומפני שהם דין אל התחתונים הם כולם בקר אמנם המלכות ירח הוא עושה י"ב הנהגות עליהם דהיינו י"ב ירחין י"ב בחינות ולזה הת"ת צריך להשפיע לה מהבינ' י"ב צירופי שם אהיה על ידי הת"ת בי"ב צירופי יהו"ה שבו והמלכות מקבלת י"ב ירחין אלו מהת"ת נתיקונ' מן השמח' העליונ' והיינו סוד ושמח את אשתו והיינו אומר והוא למ' תיקונא דכלה בר בי"ב הם י"ב כחות י"ב הנהגות אצטריך לחתן למיחדי להשפיע לה מהבינ' ולבית' דהיינו י"ב בקר י"ב האבנים האלו אבני המקום י"ב הפנים הנז' כנזכר בפ' ויצא והם עולימתאה מפני שהם בסוד ז' היכלות מנער מטטרו"ן שהם עיקר אל הייחוד העליון שעליהם נאמר בתולות אחריה רעותיה וכו' כנזכר בפרשת פקודי מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו כתב כי יקח איש אשה חדשה וגומר כאן רמזו סוד גדול והוא. כי הלא ידעת כי שנה היא מלכות וגבורה אשר ממנה יציאת מלכות כנודע היא נקרא ראש השנה שהיא מלכות ולהיות כי השנה כוללת י"ב חדשים לכן תחתיה הם ד' מחנות שכינה בסוד ד' תקופות והם מיכאל גבריאל אוריאל רפאל ואלו הם ד' ראשים ומיכאל יסוד המים וגבריאל יסוד האש ואוריאל יסוד הרוח ורפאל יסוד העפר הם ד' יסודות אלו בו' אלו דאלו המלאכים הם מושלים בד' חדשים ראשונים אמנם להיות דין כאשר נבאר לכן התחילו לשמש שלא כסדר והתחילה הגבורה שהיא ראש למשול ולכן טלה משמש בניסן וע"כ היה הפסח קרבן טלה ואחריו אייר שהיא סוד העפר שהיא השכינה דינא רפיא ואחריו סיון יסוד הרוח שהיא ת"ת שהוא ממוזג מדין וחסד ושליט בו אוריאל כנז' בפ' יתרו דף ע"ח ע"א ואחריו תמוז יסוד המים בסוד החסד והנה היותן אלו מהופכים לגמרי ומתחילין מצד הדין הקשה והולך ופוחת עד היות החסד גמור וכל אלו הד' יסודות נרמזו פ' וארא דף כ"ד וכנגד אלו הד' הם טלה שור תאומים סרטן כנודע לחכמי התכונה והנה תחת ד' אלו יש עוד ח' אחרים ב' תחת ממשלת כל א' כנז' בפ' ויקרא דף ב' וג' ופ' בהעלותך דף קנ"ד כי שם נזכר הנה שהם ד' ראשים מד' יסודות וכל א' כלול מג' ובין כולם י"ב והם ד' תקופות וכנגדם ד' דגלים וי"ב שבטים וד' תקופות וי"ב חדשים וד' יסודות וי"ב מזלות והנה תחת אלו יש בקליפות דוגמא זו ותחת הקליפות המזלות והככבים המסודרים בסדר הזה וכאשר נבאר בעזה"ש האמנם אלו הי"ב בקר נקראו י"ב חדשים ואלו הם בעולם היצירה ואפשר כי הבריאה הוא הכסא דרוכב עליהם נק' שנה או אפשר כי בכל מדרגה יש כל זה כנודע והנה למעלה מאלו יש י"ב מזלות המושלים על י"ב חדשים אלו והם י"ב אותיות אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד והם ד' אותיות ראשיים ותחתיהם ח' הם י"ב וכולן מצד הדין כי השם גורם ולכן כולם הולכים ע"פ הדין ובאים המזונות מכח הדין כפי הוראת המזלות וזה נז' בתיקונין דף נ"ו ע"ב והנה כל אלו נק' לבנה כי היא ההולכת במספר החדשים כנודע אמנם הת"ת נק' חמה וגם הוא דוגמת הלבנה ויש לו ד' תקופות וי"ב שבטים ובאלו צריך להשוות מספר החמה עם הלבנה כנז' שם בתיקונין דף נ"ו ע"ב וראשי הכל הם ד' אותיות יהו"ה ויש בהם י"ב הויות והנה יש בו ב' עניינים א' כי נודע בסוד שיר פשוט וכו' היות י' בחסד ה' בגבורה ו' בת"ת ה' במלכות ובאלו הם הי"ב שבטים עוד יש סדר אחר והוא כי י' בחסד ה' בגבורה ו' בנצח ה' בהוד. והם ב' שוקם ב' זרועין כנז' בתיקונין דף נ"ו ובכל א' יש ג' פרקין כנודע מסדר מקום י"ב שבטים ועוד יש ענין ג' והוא מ"ש בתיקונין דף ל"ב ע"א כי שית מזלות בסוד אור ישר מחסד עד יסוד ושית בסוד אור חוזר מיסוד עד חסד וזהו סוד עולים ויורדים בו הם מלאכי אלהי"ם אלו הי"ב הנק' מלאכי אלהים כנז' פ' ויצא ע"ש ושש עולים ושש יורדים וכן הגלגל חציו שוקע וחציו עולה כמ"ש רש"י בפ' הפועלים וזה נז' בפ' פנחס דף רמ"ד ע"א בסוד ו' ו' ע"ש והנה כמו שיש בטהרה חמה ולבנה כל א' ד' וי"ב כן בטומאה כנז' פ' תצא דף רפ"א ורפ"ב ע"א והנה הי"ב מזלות של טומאה הם בישמעאלים אשר הם תחת הלבנה כנז' שם דף רפ"א ע"ב ולכן נרמזו י"ב מזלות טומאה של לבנה בישמעאל כדכתיב י"ב נשיאים לאמותם הנזכר בישמעאל כנז' דף רפ"ב ע"א ובתיקונין דף ל"ב ע"א האמנם חמה הטמאה הוא מאדים הזכר שהוא סמאל יש לו ד' וי"ב והנה נודע כי ישמעאל בלבנה ועשו בחמה כנז' דף רפ"א ע"ב ולכן עמלק שהוא עשו יש לו ד' פנים והם קסם ונחש ועמל ואון קסם לקבל ישראל כד"א כי לא נחש ביעקב וגומר ועמל ואון כנגד לאה ורחל שכל אלו הם פני נשר הרומז בת"ת הנק' חמה ותחת ד' אלו יש ח' ובין כולם י"ב ואלו הם במ' בטהרה שהם י"ב פרקין דב' זרועות וב' שוקיים דטומאה כנז' בפ' פקודי דף רמ"ג ע"ב ורמ"ד ע"א וע"ב אמנם בפ'... דף רס"ג ע"א נראה כי אלו הי"ב ירחין אינם בהיכל ששי לבדו כי שם הם חיות הקדש אמנם הם בכל כללות הז' היכלות וכן הוא בטומאה וצ"ע

שייך לעיל. יו"ד דמתייחד בה זה יובן במ"ש לעיל קודם זה כי הוא סוד המלכות האחרונה מי"ס הזכרים מעילא לתתא עכ"ל: