אור החמה על ספר הזהר ג:תקנב

האי כלה דילך וכו' היא מדת המלכות כלת משה ודאי שניתנה תורה על ידו ולא הוא הדרך שתנתן התורה לישראל אלא ע"י מה שקשטו אותה האבות כל א' חלקו כפי הראוי לו והמקשט הראשון שהתחלת הענין הוא חצי חלק מהכל היה אברהם כ"ש שקשטה חלק גדול שהמשיך בה שפע החסד והאירה משם נקשרה בימין והיינו הקב"ה יהיב ליה לאברהם שקשרה עמו בסוד האבות הן הן המרכבה.

לגדלא לה בסוד הגאולה ובגין דאיהי נטיר לה וכו' כלומר עם ששאר האבות תקנו אותה כל א' מבחינתו עם כל זה לא נק' בת יצחק אלא בת אברהם בגין דאיהו נטיר לה ששם בחסד דא גבוהה מן הקרקע טפח שהוא סוד ה' ישועות ששומרים השושנה מן הקוצים כנזכר בריש פ' בראשית ובכל שמה כלומר בפרטות מטעם השמירה כנזכר נק' בת אברהם ועם כל זה בכל שמה כלומר שמה היא בכל הספירות שהיא נק' עטרה מצד הכתר וראשית מצד החכמה ותבונה מצד הבינה וכן בכל הספי' כנז' בתיקונין ובה קיים שהיא היתה מייעצת אותו אם ירצה לשמה בה ודאי. אומן הוא סוד יסוד דהיינו ייחוד יאהדונה"י ע"י היסוד דהיינו אמ"ן וקב"ה ברך לון בגינה שעיקר הברכות היו נשפעים באברהם וע"י לכל העולם כענין והיה ברכה והטעם שהיה ברכת אברהם בכל מיני שפע ולא מחסד לבד משום דאיהי גדיל לה מכל מדות טבין של חסד מכולם קשיט לשכינה כלומר מכל בחי' החסד מיסוד שבחסד עד חסד שבחסד והא כיצד בהיותו גומל חסד עם כל באי עולם נמצאו כל בחינות בני אדם שבכל המדות גומלים בחסדו ופי' זה שבים בתשובה ומתקן כל פגם שבכל מדה בחסדו וז"ש והנה ביתיה בגינה ממש לתיקונא בית תחתין גשמי כנגד בית עליון רוחני פתוח לרוחה שופך חסד לכל בחי' בני אדם ובזה היא נתקנת בחסד מכל המדות.

בי"ג מכילין וכו' עיקר הכוונה לכוון חסד אברהם עם מעשה משרע"ה לבניו ונודע שבסוד החסד הם י"ג מכילין דרחמי דהיינו סוד וא"ו במילואה ולהיות שבראש שם ע"ב וה"ו ואמצעיתו אני וקרוב לסופו ") וזו להיות סוד המקור לכל ע"ב שמות כלול בתוכו שראשי תיבות וא"ו וז"ש דאינון וא"ו דכלול בהון ע"ב וכו' ונודע כי וא"ו בעצמה סודה בת"ת דהיינו והאלהים יעננו בקול דהיינו בקולו (בקולו) של משה והא כיצד כי הת"ת לימין כדמסיק וז"ש ובקלא דילך הוה ליה סגולתא בע"ב שמהן דהיינו קול לימין וכליל ע"ב מחסד:

והוה נצח לכל אומה כי בקול הזה מפחידם ומפני היות סוד וא"ו במלואה י"ג מכילין דהיינו ע"ב שמות ע"ב חסד והיינו מוליך לימין משה וכו' וז"ש ובגין דא מוליך וכו' ומפני סוד מוליך לימין משה זרוע תפארתו דהיינו סוד וא"ו לכך קרעת ליה ימא דהיינו ויסע ויבא ויט סודם וא"ו והם ע"ב והם חסד והם בקיעת הים כדמפרש ואזיל:

וכימי צאתך וגומר צאתך אהדר למשה אראנו אהדר לישראל דאנת מוליך לימין וכו' אהדר לפרושי פסוק מוליך על הגאולה העתידה כדמפרש ואזיל ויר' מוליך לימין לישראל משה והטעם שהם זרוע תפארתו ישראל בת"ת ות"ת בחסד הוא זרוע תפארתו כענין שמרע"ה שולט בחסד ובת"ת הת"ת איהו גופא וחסד ימין הגוף ומרכבה משרע"ה לגופא וישראל הם מרכבה לת"ת מה עושה משרע"ה מוטה הגוף אל א' הזרועות ובזה נמצאים ישראל לימין ואז בסוד הת"ת לימין תורה בימין מי"ס שהם בימין ודאי וז"ש רוקע מים דהיינו מים דאורייתא וכל זה למה לסיבת השכינה שהיא כלת משה וז"ש להיות לו שם עולם כי בזאת הגאולה העתידה תמן תנוח כלה דידך שהוא נק' שם ותהיה קבועה לעולם בימין כמו שפי' בפ' בראשית שמעולם לא נתקיים פסוק נצבה שגל לימינך עד לעתיד שלא עמדה שכינה לימין עד הגאולה העתידה אמנם בכל העניינים הקודמים השכינה לשמאל וז"ש ובגין דכד דא אתיהיבת לישראל דאיהי הלכה דילך לא ניתנה מן הימין אלא מן השמאל מסטרא דשמאלא מצד הדין ובכח הדין שבה גלו ישראל תדע שהיא משמאל עד עתה דהא מסטרא דימינא וכו' והענין כי בהיות השכינה מן הימין סדר השם י"ה הימין גובר אמנם בשמטה זו סדר הענין היה ה' שנתוסף בשם אברהם וז"ש מסטרא דימינא ה' הלכה דילך והעד מסטרא דשמא דאברהם אמנם נק' יצוה שמאל דהיינו י' של יצחק וכאשר תגבר ה' על י' היינו ה"י מן אלהים שכל עניינו דין נשאר משם אלהים אותיות אל"ם דהיינו מלא שהוא סוד הת"ת מילוי המ' שלימו דילה מלא דילה כי הוא מילואה ואיהו חסרה אם לא תמלא וז"ש שלימו מל"א והיינו כוס מל"א שעולה פ"ו כשם אלהים והיינו בקדמיתא קודם שתהיה אות וא"ו עמה שהיא ה"י דין כנזכר נאמר כ"ס י"ה בלי וא"ו ולבתר שבא וא"ו עליה כו"ס מלא שם אלהים דהיינו ברכת ה' שאז הוא אל הימין לעתיד כאומר נצבה שגל לימינך וכו'.

ובגין דאתיהיבת כלומר הנתינה לאברהם ותועלת הנמשך לבניו הנז' לעיל וכנגד זה גמל מרע"ה חסד עמם כנז' והנה אי הוה בס"ד שהיה לישראל מן הימין לא היה קשה מידי משום דאשתאר להון לאבוהון לאברהם לימין עם חסד שנגמל להם ע"י מרע"ה אמנם השתא שפי' שנשאר להם מן השמאל א"כ הוא נתינה חדשה כנתינה ליצחק א"כ אית לגלאה אמאי אתיהיבת להון כי לצורך ודאי נעשה זה וז"ש ובגין דאתיהיבת להון לישראל על ידך דאינון מסטרא דעמודא דאמצעיתא ולא מצד חסד אלא מצד גבורה כנז' א"כ אית לגלאה וכו'

לנטרא ליה וכו'. הענין כי החיצונם שהם הרע מעץ הדעת טוב ורע הם פורצים לפעמים פרצות בקדוש' וח"ו הורסים ונכנסים אל תוך ההיכלות ע"י שיש להם אחיז' במצות לא תעש' לפרוץ גדר כמו שניות דרבנן וכיוצא שהם (פרסה) [נ' שצ"ל פרצה] ליכנס החיצונים לעריות והנה יש' מצד הגבור' הם גבורים בחוזק הגבור' לעמוד בפרץ שלא יכנסו טמאים דרך פרצות אלו וגדרו כמה גדרים וחזקו ההיכלות דעץ הדעת טוב ע"י גדרי אסור והיתר טמא וטהור וכיוצא בענין שלא יכנס... שם עוד עשו להם חכמים גבור' במלחמתה של תור' כמה לבושים דהיינו תקוני התפלות וסדרי הברכות ותקנו (כמו) [נ' שצ"ל כמה] דינים שהם כולם תכשיטים לתור' והם לבושי דהבא ע"י סוד הקושיא הפלפול והתירץ שהוא מצד הגבור' דהיינו מלחמ' ממש. תכשיטין לשבתות וי"ט וכו' הם סוד תיקונין שתקנו בתפלות י"ט ושבתות ועונג שבהם תיקון לשכינ' למהוי מקשטא וכו' עתה כל הקישוטים שאנו מושים אינם מאירים מפני שאין משרע"ה שהוא בעלה מתייחד עמה שהוא בסוד הגלות אלא הם מובנים בה להאיר בסוד הגאול' ואז יאירו כל תיקוניה מה שתי' וכו' משה שהי' בגאול' הקודמת הוא שיהי' בגאול' העתיד' ור"ת משה:

ובגין דאינון וכו' כמו שטובתה היא מצד השמאל כנזכר כן מה שמשה רבינו ע"ה גורם להם הוא מצד השמאל דהיינו סובל עונשים הנמשך להם מן הדין. וכן המית' הנמשכת להם מן הגבור' הכל סובל מרע"ה והיינו אומר והוא מחולל מפשעינו דהיינו היותו גולה עם ישראל וטעם מיתת המשיח הוא כדמפרש ואזיל כי יש משיח בן יוסף שהוא ירבעם החטיאם בע"ז ואין תיקון לישראל ולמשיח אלא ע"י המית' כי עון חילול השם אינו מתכפר אלא במית' והיינו כדמסיק ובגין דלא יתחלל הוא וזרעו וכו' דהיינו חלולם שמו כי העושה עבירה ושנה בה נעש' לו כהיתר אלא שנתקדש שם שמים לכפר על מעשה הקודם והיינו מיתת ישראל לכפר על ע"ז:

וישראל בגין דאינן כלילן ימינא מצד אברהם ושמאלא מצד יצחק כנזכר. ותמן ה"י דילך שהיא השכינ' כוללת ימין ושמאל ה' מימינא וי' משמאלא כנז' דהיינו סוד ה' שהיא השכינה מצד השמאל שמגביה ה' על י' כנז' והיא בשלימו בסוד מל"א דהיינו כו"ס מלא אלהים כנז"ל ומן הראוי היה לך לאתייחדא עמה בגינייהו שהם תיקנו אותה והיא ראויה אליו ואין בה דופי כלל ח"ו ואין ראוי שמשרע"ה יאמר שלח על שכינתיהון דישראל וכיון שעם היות' מתוקנת על ישראל כראוי הוציא שם רע על ישראל כי בהיותו מוציא עליהם מוציא עליה ועל תיקוניה שאין לה תיקון אלא מהם ולכך הדין נותן לא יוכל לשלחה כל ימיו אפילו בהיותה בגלות בלי תיקון גולה וסורה חייב מרע"ה להיות איש נודד ממקומו כצפור נודדת מקנה והיינו לא יוכל לשלחה כל ימיו אפילו בזמן שהיא יורדת אל המקום הגלות אינו רשאי להסתלק ממנה בסוד למה ה' תעמוד ברחוק וכו'. מפי הקב"ה ושכינתיה ת"ת ומלכות בכל מדה ומדה וכו' שתהא ברכה הנשפעת אליו מת"ת ומלכות כלולה מכל הספירות בענין שיהיו הברכות מת"ת ומלכות וכלולות מעשר. ומארי מתיבתן הם ס' רבוא נשמתין דמתיבתא עילאה שהם ענפין לת"ת וס' רבוא נשמתין דמתיבתא תתאה שהם ענפין למלכות ובכל מלאכין הם סי רבוא מלאכין דקב"ה וס' רבוא מלאכן דשכינתא והיינו להמשיך אליו ברכה מאצילות שהם הספירות ומבריא' שהם נשמות ומיצירה שהם מלאכין מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו כתב בגין דלא יתקטל משיח בן אפרים ענין משיח בן יוסף שנהרג בעוון ירבעם כי מזרע אפרים הוא זה יובן יותר באורך ממדרש איכה מהזוהר על פסוק אראנו ולא עתה כי משיח בן יוסף הוא ממש בן בנו של ירבעם בן נבט וזה נרמז בפ' על אביה בן ירבעם זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב שהוא המשיח ע"ד ותרא אותו כי טוב הוא ובזה ידעת למה איחר כ"כ זמן הב"ה לירבעם ליפרע ממנו כדי שיולד משיח בן יוסף וידעת כי דור שלשים הם מכלל הנענשים בעון אבותם כמ"ש ומכאובנו הוא סבלם עכ"ל: