אור החמה על ספר הזהר ג:תקנ

פקודא בתר דא לקבל ב"ד. וכו' הענין כי האדם ישפט לפי מעשיו כי בהיות האדם בלתי מתכשר במעשיו כראוי כל דיניו יהיו נידונים ע"פ ב"ד שלמטה בסוד ע' סנהדרין שהם ע' מלאכים המשתתפין עם השכינה לדין. אמנם למעלה בסוד הבינה לא יהיה נידון שם אלא האיש הכשר אשר מעשיו הגונים או דבר כולל שיוצדק בו אומר הדבר הגדול ולזה הוזהרנו בכשרון המעשה עד שיהיה משפטינו נידון ע"פ ב"ד הגדול וז"ש לקבל ב"ד הגדול עלייהו. ופי' הטעם למה יצטרך ענין זה ואמר בינה מסטרא דגדולה אתקרי אלהים ב"ד הגדול הענין כי בהיות הבינה נוטה אל הימין מצד החסד כולה ממש אינה דין כלל ואפילו לא תהיה ב"ד לז"א בינה מצד גדולה בבחינתה דין דהיינו אתקרי אלהי"ם בענין שהיא בחינתה דין ומצד החסד דהיינו שיתף שתי בחי' ב"ד הגדול ב"ד שם אלהים הגדול אל הימין ויהיה הענין רב בדינוי משום דמתמן דינין מתערין ועיקר הדין ומקורו משם ורב בזכווי כי הרחמים גוברים שם ובהיות האדם נדון משם גורם להתעורר הרחמים מלמעלה ולבטל הדין מעיקרו והטעם כל מקום שיש דין למטה אין דין למעלה וכיון שיקבל האדם דין בב"ד הגדול למטה אין דין למעלה מפני שיושפע הדין ויתעוררו הרחמים מעיקרם ושרשם:

כגוונא דאתמר הכרח לנז' מאומרו שום תשים עליך מלך ומלך נק' הבינה והמ' ואמר שום תשים תרי שימות שימה א' הוא בתחלת כשרון המעשה שאז בטוב מעשיו ימלוך עליו המלכות דהיינו שכינה שורה עליו אמנם לא יספיקיהו בזה אלא לגמור הייחוד הגמור צריך שייטיב עוד מעשיו להמליך עליו עד הבינה. והיינו שום לעילא תשים לתתא כנז'. ב"ד זעירא מסטרא וכו' הענין כי ג' אבות בערך השתתפם אל השכינה בדינם יקראו ב"ד זעירא אמנם סוד סנהדרי גדולה היינו ז' ספי' בסוד הבינה כלולות מעשר הם שבעים והם גדולה מצד הבינה ב"ד הגדול מצד החסד כנז' ויש עליהם עוד ב"ד גדול ומשום כבודו של משרע"ה פי' רשב"י ע"ה ומשרע"ה מצד ענותנותו לא פי' ונתן הכבוד לע' סנהדרין ואמר מסטרא דאילין סנהדרי גדולה ולא אמר מסטרא דבינה כדמסיק ר"ש באומר ע' סנהדרי גדולה הזו דהיינו ז' ספי' כלולות מעשר אמנם אורו בסוד הדעת ב"ד רברבא על כולהו דהיינו שהדעת בתוך הבינה שורש לספי' וע"י התהפכם מדין לרחמים ומרחמים לדין וכספי' אין גודלם להיותם סנהדרי גדולה מצד עצמם (אלו) [נ' שצ"ל אלא] מצד הבינה בסוד הדעת העולה שם ולזה כל הדבר הגדול יביאו אליך לדונו בסוד הדעת וישתתפו עמו ע' זקנים שהם רברבא בסוד האריכות והכללות כל א' מעשר הנמשך להם בסוד הדעת כנז' והיינו דאיהו רברבא על כולהו בסוד הדעת והכריח היות הסנהדרין ענין א' אלא גדולתם מצד השתתף משרע"ה עמהם או קטנותם מצד הסתלק משרע"ה מהם כנז'. ואמר משה שושבינא דמלכא דהיינו מרכבה לת"ת אהרן שושבינא דמטרוניתא דהיינו שהוא מרכבה ליסוד ולזה היה רודף שלום ואוהב שלום והנה שניהם למעלה מע' סנהדרין כנודע דהיינו ע"ב שנים על ע' והיינו מצד החסד דסליק ע"ב דהיינו גדולה ומשם הם כולם יחד סנהדרי גדולה וכשיסתלק הימין דהיינו משה בסוד מוליך לימין משה זרוע תפארתו ישארו כולם מסטרא דשמאלא את המאור הקטן לממשלת הלילה מ' והם סוד סנהדרי קטנה והמאור הקטן היינו יסוד אהרן כדמסיק ולפי' הוא נק' קטון בהסתלק משה וכ"ש שאר השבעים. ובג"ד ת"ת מאור הגדול כלומר קרא קשיא אומר את המאור הגדול שהוא ת"ת לממשלת היום היינו ת"ת ג"כ א"כ מאי לממשלת היום אלא ודאי כדפי' אתי שפיר דכיון דע"ב סנהדרין דהיינו חסד מדת יום דכתיב יומם יצוה ה' חסדו א"כ ע"ב חסד יום ומאור הגדול ת"ת ומרע"ה הוא לממשלת עליהם א"כ בהכרח גמור הכל תלוי במרע"ה והוא רברבא על כולהו כנז' שתוא הנותן הגודל לכולם ולהכריח שהיסוד מאור הקטן דהיינו אהרן פי' ואמר ובלילה שהיא מלכות שירה עמי ושיר לשמאל שיר דלויים ושורשו ועיקרו בן ישי חי על האדמה ח"י יסוד על האדמה מלכות דהיינו מאור קטן לממשלת הלילה ואיהו צדיק לשמאלא בן ישי ח"י בשיר דלויים ומי נתן צדיק לשמאל והרי הוא אמצע משך וא"ו אלא ודאי מפני היותו ממשלת הלילה דהיינו יחוד וקשרו עם המלכות הוא שמאלי שהיא שמאלית וזה שאמר ודא שכינתא דאתנטילת משמאלא מהרמ"ק זלה"ה:

תם ונשלם פרשת שופטים:

רעיא מהימנא פקודא דא לדון וכו' האי איהו בתר נישואין וכו' דקשיא ליה אחר דעונש מוציא שם רע הוא מאה כסף ולא יוכל לשלחה כל ימיו ולפ"ז אחר שהאשה וא"י הכל ענין א' א"כ יקשה למה לא ניתנה א"י למרגלים כל ימיהם כיון שהוציאו שם רע עליה. ומה גם שנגזר עליהם מיתה ואין ענשם אלא מאה כסף לזה תירץ ואמר האי איהו בתר דנישואין ומיד דאמר לא מצאתי ולכך עונשו לא יוכל לשלחה אמנם מי שלא נשאה כלל והוציא שם רע כענין המרגלים עונשו בדרך אחרת ולאו כל שם רע שקול כדי שיהיה עונשו מאה כסף בכל מקום דמרגלים דאפיקו שום ביש על ארעא וכו' כלומר יש מוציא שם רע על אשתו שהוא מסטרא דטוב ורע דהיינו בסוד הנשמה המתלבשת ונמשכת אחר הקליפות ואפשר לחיצוני לשלוט בה ח"ו ועל נשמה כזו נאמר ואם אמת היה הדבר וגומר דהיינו נשמה מסטרא דטוב ורע נערה ודאי בסוד נער מטטרו"ן ולכן והוציאו את הנערה חוץ מן הקדש אל פתח היכל לבנת הספיר אל פתח בית אביה ודאי ") שהעשרה מזווגא דקוב"ה ושכינתיה: וסקלוה כל אנשי עירה וגומר היינו שהיא נידונית בגיהנם כנודע. אמנם אם היה שקר וענשו אותו מאה כסף דהיינו כסופא דעלמא דאתי מאה שערי ברכה ודאי ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה דהיינו קשר רוח ונשמה ונפש בההוא עלמא וכו' אמנם המוציא שם רע על אילנא דחיי דהיינו נוקבא מתמן סוד מטרוניתא דלא שליט בה רע כלל כדמסיק לקמיה דכתיב אני ה' הוא שמי וגומר דהיינו סוד מוציאי דבת הארץ רעה אין עונשים בעונש הנז' דלאו כל שם רע שקול ולכן המרגלים אתענשו במגפה כדברי רז"ל ואחר העונש ההוא מתו ועל הכל לא זכו לה כי א"י שהוא מעץ החיים יש לו כמה עונשים ולא נענש מאה כסף לבד וכו' אלא אדרבה לא יראה אותה. וא"ת מה ראיה נימא אתתא לחוד וא"י לחוד ולעולם כל (הנשים) [אולי העונשים] שוים לז"א ואתתא קרקע איהו וכו' ואין חילוק אלא כמו שחלקנו כדמפרש ואזיל ואי תמרון שום ביש וכו' וכי יעלה על הדעת שאסתר מרכבה למלכות כאומרו ותלבש אסתר מלכות והיא נבעלת לגוי... כי זה מורה למעלה פגם ח"ו ואינו דהא כתיב אני ה' הוא שמי וגו' ואין לומר דאסתר מסטרא דעץ הדעת טוב ורע כנזכר וז"ש:

ורוחא דקידשא שכינתא הות דאיהי שם וכו' וא"כ יקשה האיך נבעלה לגוי שהוא שם רע וכו' אלא רבנן ווי וכו' תבן דאורייתא הפשט ואפי' הבחינה הטובה המתגלת אליהם שהוא בסוד כ"ב בחי' חט"ה שהיינו מלכות שהיא מתלבשת בקליפות דהיינו ח"ט ה' ה' היא השכינה וח"ט הקליפות דהיינו סוד עץ הדעת טוב ה' ורע ח"ט דהיינו סוד הפשט מצד מטטרו"ן שמשם איסור והיתר טמא וטהור פסול כשר ואין זו מרכבה ולבוש דאצילות כדמסיק לית דרכא דמלכא וכו' וכוסיא היינו סוד המרכבה למעלה ששם רזין דאורייתא מהרמ"ק זלה"ה.