אור החמה על ספר הזהר ג:תקלה

לקבל עשר פקודן. הם עשרת הדברות כדמפרש לקמיה. הא' ושננתם לבניך כנגד אנכי כל המלמד בן חבירו תורה כאלו קבלה מהר סיני כדכתיב והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת והיינו ושננתם לבניך דהיינו קבלת אלהותו ותורתו לו ולבניו ולתלמידיו הב' ודברת בם ופירשו רז"ל בם ולא בדברים בטלים והיינו לא יהיה לך אלהים אחרים על פני שהם דברים בטלים ודאי. הג' בשבתך בביתך כנגד לא תשא את שם ה' וגומר כי בהיותו נושא שם ה' לשוא וגורם שיסתלק הת"ת מהמלכות הנק' בית והיינו בשבתך בביתיך כי סילוק הת"ת גורם גלות שכינה וישראל מתתרכין מא"י ויוצאים לחוץ לקליפות חוץ לבית הקדוש. הד' ובלכתך בדרך כנגד זכור את יום השבת לקדשו וכו' דהיינו אם תשיב משבת רגליך שיהי' ניכר בהילוכו והשכינה עולה אז דרך היסוד הנק' דרך לת"ת והיינו ובלכתך בדרך. הה' ובשכבך כנגד כבד את אביך ואת אמך שהם גרמו לך ע"י משכב. עוד אביך ואמך דנשמתא ת"ת ומלכות וכבודם ביחודם הו' ובקומך כנגד לא תרצח (כדכתיב כי כאשר וגומר ורצחו נפש) יהי' הקומה לטוב לקדושה ולא לשפיכות דמים כאומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש הז' וקשרתם לאות על ידך כנגד לא תנאף כי התפילין הם הקשורים לשמאל ששם היצה"ר כדי שלא ינאף ומה גם הנואפים בידים וכיוצא. הח' והיו לטוטפת בין עיניך כנגד לא תגנוב כי העינים חומדים ואח"כ גונב. הט' וכתבתם כנגד לא תענה ברעך וגומר כנז"ל שמי שאין לו מזוזה בפתחו כמעיד עדות שקר, ועוד לא תענה לא תגרום שיעיד לפני הקב"ה שהוא רעך עד שקר שהוא ההוא שידא דקאי בפתחא שיקלל ויעלה למעלה להעיד ולקטרג ההוא במסטרא דשקר הוא. הי' על מזוזות ביתיך ובשעריך כנגד לא תחמוד בית רעך כי בהיות מזוזה בפתחו נוח לו שלא יבוא שאינו שלו לתוך ביתו וכיוצא:

ת"ח על כל תנאין וכו' כגון ולא תקיא הארץ אתכם וגומר כמה מצות שהם קיומם תנאי לישיבת הארץ העולה על כולם עסק התורה.

לא מתיישב בעלמא להשפיע בתחתונים לא מתיישבא לעילא להתייחד עם הת"ת וע"י ישיבה למטה מקבלת התעוררות להתייחד למעלה.

לשבת על האדמה סתם לא אמר לשבתך אלא לשבת סתם דהיינו לשבת כשכינה.

אבדה הארץ היינו השכינה ואבדה היחוד העליון. שארה וגומר שאר ה' כסות ה' וגומר והיינו אזהרה לאדם שלא יגרע ג' אלו לשכינה שארה הוא השפע והמזון הבא אליה מהת"ת כסותה היינו תיקוניה אשר לה מהבינה דהיינו אור הבינה דמכסה וחופה על המלכות עונתה היינו השפע היורד לה מן מוח החכמה כנודע ושלשה אלו לה ע"י הת"ת שהוא תורה שבכתב המתייחד עם תורה שבע"פ בזכות התורה שעוסקים בה התחתונים נתנים לה ג' אלה כנזכר. מהרמ"ק זלה"ה: