אור החמה על ספר הזהר ג:ה

לגו בגו מפני שסוד יקרא היינו סוד יהו"ד כנזכר ושם זה הוא בת"ת כנודע והוא לבוש לסוד אות ו' עקרות לשמות הספירות וא"כ ימצא שאות ו' נשמה לאותיות יהו"ד וכיוצא בזה ויקרא ו' נשמה ליקר"א וז"ש לגו בגו באתר דאקרי קדש דהיינו עצם פנימיות הספי' הוא נצח את חד בטמירו שהיא הנותנת הנהגה לכל האותיות הנזכ' ואיהי את ו' והיא לשאר אותיות כנשמה בתוך הגוף שמתנוצצת ופועלת בהם:

קלא נפיק שהרי סוד קול הוא בת"ת ולכך קול מתהוה לנבואת משה מסוד ספירת אספקלריא המאירה שסוד נבואת משה צומחת מסוד נשמת הת"ת שהיא דקה כנשמה בתוך הגוף וכך אות ו' נשמת יהו"ד כנזכר וז"ש כדין בטש נציצו דאת ו' לנציצו דאת י' שהוא יציאת ההשפעה מן הכח הדק כנזכר לפעול ע"י שם יהו"ד דהיינו יקרא כנזכר וז"ש ונפק ההוא נציצו מגו אתר דקדש ובטש לגו נציצו דאת י' שהיא חכמה דקה ודאי בערך אל הו"ה וכדין נציצו דאת י' בטש לגו נציצו דאת ק' דהיינו בחינה הנגדיית לה' ראשונה דהיינו הבינ' כנזכר ועכ"ז הענין והקול דק ואין שם אלא רוח בחשאי אמנם כשבא אל סוד ק' דהיינו בינה אז נתהוה הויה נגלת והיה סודה קול וז"ש וקלא הוא נפיק שסוד הקול אינו נעשה אלא דוקא מהבינה ואפשר דהיינו קו"ף קו"ל:

ונפקא נציצו דאת ק' דהיינו בינה ובטש לגו נציצו דאת ר' דהיינו ת"ת ויתקבצו כולם יחד במ' וז"ש ונפקין נצוצין כלהו ומתחברן לגו נציצו דאת א' דהיינו מ' כנזכר בענין שיסודרו בה כל סוד ויקר"א והטעם שסוד א' זעירא מ' גליפו דכל אתוון וגילוי כל נציצן ואז מתהוה שם קול נבואיי אחר תיקון כל האותיות ועניינם והנה הם ג' בחינות הא' האותיות בעצמן וז"א נציצו דאת ו' בי' וגומר דהיינו אותיות. ב' ובטישת התנוצצותם דהיינו כח פעולתם אמר ומתחברן גליפין דנציצין. הג' חקיקת ציור התנוצצות בקולות עד שימצא סוד ויקר"א והיינו אומ' ובתר דאתחברן וגומר נפיק קלא מביניהון דהיינו קול הנבואיי היוצא ונחקק מההתנוצצות דהיינו גליפין דנציצין דקאמר והיינו סוד ויקרא והנה כשתדקדק תמצא שהם ג' בחינו' התנוצצות' כתות כתות המלאכי' המתנועעי' אחר הנצוצות ונובע למשה סוד בחינת הנבוא' בסדר מדרגות ויקרא וכל אותו הזמן שלא בא משה אל אהל מועד עדיין לא נסדרו סוד המדרגות כנזכר וז"א ומשה הוה מסתכל כל אינון יומין דלא עאל שעדיין לא נסדרו סדר המדרגות להשפיע הופע' הנבוא' דהיינו סוד ויקר"א לא נתקנו א"כ לז"א ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וסוד הענן הזה היה וכבוד ה' מלא את המשכן והיה צופה באותו מילוי וסדר המדרגות שלא נסדרו עדיין להשפע' נבואה, לבתר שנסדרו סוד המשכ' המדרגו' כדי להגיע נבואה למשה דהיינו סוד אור ישר ויקרא כתקונו. לבתר דאתהדרו אתוון להיותם על סדר נאות ויקרא הוו מתגלגלין בקלופוי בצרופין האתוון דאתמסרו לאדם דהיינו סוד התעוררות העולה מלמטה בסוד אור חוזר שנתלה לאדם קוד' חטאו שהיה צופה סוד מצותו או תורתו מה התעוררות והיאך היה מצרף ממטה למעלה מה שלא נתגלה לשום אדם שאין צופה בסוד מיין נוקבין כלל שעולים בחשאי מחטא אדם הא' ואילך. את א' דהיינו א' זעירא שהיא אופן א' בארץ המקבצת כל הטוב והייחוד וההתעוררו' העולה ועולה ממקו' קטנותה אל סוד תוכיות המחשב' העליונה כנודע שסוד ההתעוררות עולה מנקודת המ' עד אין תכלית ולכך עולה א' ממטה למעל' ודורך על במתי השם עד הכתר וז"ש ודא לאעלא בגו טמירא לאתר דאקרי קדש דהיינו תוכיות אות ו' ועילא מיניה והיא נעשה עטרה על ראשו העולה על ידו למעלה ולכך נפיק ו' ויהיב דוכתא ממש מקום ליכנס אל התוכיות העליון ואתחבר א' שהיא התעוררות ומיין נוקבין לגו ו' דבתרי' לעלות עד אין סוף והנה ההיפוך הזה הוא סוד התעוררות הטפ' ועלייתה לזה הוא סוד הצירוף הזה בהיפוך ממש הוי"ו והיינו סוד אוקי"ר בענין שאות ו' דהיינו ר' יור' למט' מהכל במקום ו' של ויקרא העולה על הכל ואות ו' העולה על הכל נכנסת במקום ו' שבשם ולזה יהיה הצירוף אוקי"ר שהוא סוד חותם המתהפך בסוד מיין נוקבין עולים ממטה למעלה להתעורר ולכך אתגליפו תחל' מצד התחתונים ואתנציצו מצד העליונים הפך ויקרא שהיה תחל' נציצו ואח"כ גליפו שכך דרך ההתעוררות העולה שמקדים העב ובא אל הדק ובהפך השפע היורד תחל' מקדי' הדק ומתעב' למט':

וקלא נפיק מבינייהו שכמו שזה מהוה קול מעל' למט' זה מהוה קול ממטה למעלה והיה סוד זה מתגלה למשריין שיהיו נכללים בהשתלשלות מציאותם ויתנוצצו באור ישר ואור חוזר והיינו או' ואתגליין לגבי כל אינון משריין דהוו נטלי אינון אתוון שיקבלו כח מכל בחינות האורות ישר והפוך ולכך כד מתחברין ג' בחינות בהתעוררות ממטה למעלה דהיינו אתוון נצוצין. קלא בטש בינייהו. אתחזון בגלופייהו דהיינו הג' וימצא אוקיר כנזכר והיה הענין להראות יופי העול' מהתחתונים והיינו סוד אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר דהיינו סוד עטרה שהקב"ה מתעטר בהתעוררו' העולה מן התחתונים והיינו כענין הזהרו במשה ובתורתו שזה מעשהו והתעוררותו. והנה מרע"ה היה צופה ומשיג סוד צרופי המחנו' עם אורות האותיות שהוא סוד ויקרא אמנם סדר אוקי"ר שהוא סוד התעוררות העולה ממט' למעל' לא היה צופה ואין קולו יורד אליו כלל שמאז חטא אדם הראשון אין מי שישיג סוד עליית המ' ממט' למעל' עד אין תכלית שאין אומרים שבחו של אדם כדמסיק לקמיה:

סלקין אתוון מפני שהקישוט העול' יעל' ע"י סוד כללות כל התחתונים בה בסוד כללות ההיכלות זה בתוך זה כנז' בפ' פקודי:

לבתר אתמשכו אתוון דהיינו שישתלשלו סוד אותיות אלו ויקר"א שיתמשכו מבחינה לבחינ' לרדת אל בחינ' אחרת דהיינו שהם ראשי הנהגת גבריא"ל השמאלי בעל הגבור' וחייליו וכנגדו סוד הלוים והם כ"ד משמרות נגד כ"ד משמרות כהונ' אמנם יש שתי שרים אחרים שהם אוריא"ל רפא"ל דהיינו ישראל במעמדיהם והמלך במלכותו אלו היה עניינם לסוד דגלי ישראל והנהגת המלכות לכך תקוני משכנא ומקדשא כהנים ולויים דהיינו מחנות גבריא"ל ומחנו מיכא"ל ובין מיכא"ל לגבריא"ל הם אוריא"ל רפא"ל שהמלך עם ישראל בסוד קו האמצעי לכך יתמשכו האותיות ממיכא"ל לאוריא"ל ורפא"ל ויגיע לגבריא"ל ויתוקן המשכן עמו ולכך הוו נציצין על רישייהו דכל אינון משריין ורתיכין ואשתככו בהגיעם אל בחינת הגבורה לשרים החזקים מצד גבריא"ל והיינו עד דאתתקנו לדוכתי לגבריא"ל ותחת ממשלתו ד' מחנו' כעין מיכא"ל והראש הראשון חזקיא"ל בסוד חוזק הדין. והם קיימי לתרעא דהיינו שהלויים אינם רשאים ליכנס רק עד מקום עזרת ישראל וכן הם בסוד המשכן העליון אינם נכנסים פנימה אלא שוערים ולכך קיימי לתרעא דהיינו סוד ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך וחזקיא"ל שר המלכות מצד הגבורה למטה מגבריא"ל ולמט' ממנו גזריא"ל ועמיה י"ב הם ד' הנהגות חגת"ם וכל א' כלולה מג' חסד דין רחמים כפי בחינת הגבורה ונודע שסוד החרב היא המ' מצד הגבו' ולהט החרב היינו כח התפשטות הקדושה הזה עם היות שיש להט חרב חצוני אמנם זה קדושת הדין החזק ומתחת ממשלתם משתלשל דרגין על דרגין עד הגיעם אל החצטנים וז"ש ואלין שננא דחרבא דמתהפכא בידייהו והיינו לשמור דרך עץ החיים דהיינו המקדש בעצמו שלא יכניס הקליפה לתוך הפרי:

לגו מן דא את חד דנציץ וגומר הוא סוד כח האצילות המתלבש בבריאה היא אות א' והיא המ' אמנם היא מצד הימין ועכ"ז יתנהגו הקדושים החזקים האל עמה מפני שהנהגתם בימין וז"ש דהא לא קיימי אלין ולא שיילי אלא ברזא דאלף שכך דרך המדות העליונות שכל עיקר הנהגתם להמזג החסד בגבורה והיינו או' בגין דשמאלא לא נטיל אלא בימינא ועיקר ההנהג' בחסד והגבורה תפעול כפעולת החסד מפני שהימין נוטלת תדיר השמאל עמה ואינה מניחתה לפעול וז"ש ימינא נטיל תדיר וגומר ולזה סוד א' היא אות ימינית דהיינו מ' מצד החסד מנהגת בגבורה והיינו נציץ ונפיק מן ימינא וכל אלו צופים נטיית הנהגתה:

בדין נטלין לההוא אתר דנציץ בחינת הנהגתה אם חסד אם דין אם רחמים. לגו מיניה רהטיא"ל היינו נגד הת"ת שבגבורה ולכך הוא פנימי מן הקודם והם ג' בחינות גבריא"ל למטה ממנו רהטיא"ל למט' ממנו קדשיא"ל ואלו אינם מצד הדין החזק בקודמין לכך אינם שוערים אלא הם פנימיים נכללים בסנהדרין כאו' וללוי אמר יורו משפטיך וגומר ולכך שמיתם אינם מורים על הדין החזק אלא רהטיא"ל שהם רצים ומזומנים לצורך גבוה וכן קדשיא"ל בסוד קדושתם ולהם י"ב מחנות סוד ד' הנהגות הת"ת שבגבורה בעולם היצירה כנזכר. דלא אשתני שמיה כנזכר לעיל שהוא למעל' פועל בדקות כנשמה בתוך הגוף אמנם הבחינות האחרונות היורדות למטה ישתנו שמם מפני קורבתם לפעולות הגשמיות:

את חד היינו חלק האצילות המתלבש בבריאה המנהיג בהם הוא ו' דהיינו סוד קו אמצעי שהגבור' שאשת חיל שולטת על ו' דינא זי"ן כלי מלחמה ולמעלה יתמתק סוד אות ז' זאת ויתהפך לרחמים ותתעלה למעלה עד המגדל הפורח באויר דהיינו ל' וימשיכו ממ' החסד למתק הדין והיינו רזא יזל מים מן לבנון העליון מדליו ודאי שהיא יסוד עניים ודלים העולים בסוד התעוררו' ממטה למעלה. מהרמ"ק זלה"ה:

גליון. דא' דאיהי ימינא וגומר שמות קנ"ט א':