אור החמה על ספר הזהר ג:תצט

ומאן משיך כלומר התחתונים הם שנ"ה והעליונים הם שס"ו אם כן להשלים למטה שס"ה חסרים עשר א"כ מאן משיך כדי שיהיו התחתונים שס"ה כדי שיהיו נקביים שוים לזכרים לכן אמר אינון דלסטר ימינא שהם עשר להשלים אלו דכתיב בעשור ופירש לעיל דהיינו דלסטר ימינא אית עשרה וא"נ אע"ג דמסיק דאינון ע' לכל סטר סוף אותם העשר שמימין משיך דהיינו בהיות המלכות לצד החסד משתלמת משם חסרונה להשלים לשנת החמה:

תשע אינון וכו' כזה# וצורה זו ישנה בתיקונים הרבה פעמים ופירשתי' שם והסוד כי הם ד' מדות וד' רוחות מזרח ת"ת מערב יסוד או מלכות חסד דרום גבורה צפון והם כלולות מט' ספירות שהם מכתר עד היסוד אמנם המלכות עשירית ובמציאותה משלמת לכל א' מד' הקצוות לעשרה וז"ש ונקודה חדא דהיינו מלכות אזלא באמצעיתא שיש לה יחוד עם כלם לכך היא ממצעת בחינה שוה לכל הקצוות וההיא נקודה אשלימת לעשר כדפי' ומלת עישור אין הכוונה עשרה דא"כ הוה ליה למימר בעשרה אלא אותה הנקודה האמצעית המשלמת ופועלת העשיריות לכל צד ובאה מלת עשור למשקל זכור ושמור שהוא מקור לפעולת העשיריות כדפי' ואם היה הכוונה על אותה הנקודה לבדה הוה ליה למימר אך עשור ב' דבעשור למה אלא ודאי ב' לשמושא בעשרה והכוונה לכלול אינון תשע יומין בההוא נקודה שהם עשרה דלסטר ימינא דאמר לעיל אותם הימים למשכם למטה אל המלכות וז"ש לחדש שהיא מלכות הזה הוא הזכר והכוונה יומין דלסטר ימינא והיינו מלת בעשור בגין לאתחברא זאת בזה דהיינו לחודש זאת זה כמשמעו:

וביומא דאינון ארבע אהדר לדברי ר' אבא דקאמר ארבעה עשר דהיינו ארבעה לארבע סטרין עשר לימינא ואמר דביומא דאינון ארבע שהם לארבע סטרין מתחברין בהדייהו דהיינו באותם עשר שבימין כדין אולידת ההוא חיה שהיא מלכות מפני שהם ארבעים כי כל א' נכלל מעשר ע"י חבורם באותם העשר והדין נפסק ומתהפך לרחמים וזה שאמר וחויא אזיל ליה ואין לפרש חויא החיצוני כי מטה שהכה בו את הסלע יוכיח. מקדשין לעילא משפיעין להשפע החכמה הנק' קדש לההיא חיה מלכות. וקראן לה כבוד כי כבוד עולה ל"ב ואין ראוי שתקרא כבו"ד אלא בקבלת שפע החכמה מל"ב נתיבות. היכלא פנימאה עילאה היא הבינה שהוא היכל לחכמה כנודע והיא נק' היכל קודש הקדשים ולכך משם מקדישים בקדמיתא אתפתחו תרעין הם השערים הנעלמים שבתוך הבינה וקודם שישפיע החכמה שפעה נפתחים שערי הבינה בעצמה שהם למטה מבחי החכמה מפתחא סתימא הוא סוד הדעת הנעלם שיוצא מחכמה אל הבינה והוא מפתח ממש פותח שערים הנעלמים בעמקי הבינה וכן פי' בזוהר פ' בראשית. אתתקן * בכ"י השער הדעת בעצמו כדי לפעול למטה:

ופתח תרעא חד לסטר דרום דהיינו מציאות החסד שבבינה שע"י הדעת נשפע ומאיר למטה כדין עאל כהנא רבא חסד שהוא נכנס לבינה ודרך אותו המציאות אשר לה בתוך הבינה והיינו תרעא דלסטר דרום דקאמר וז"ש עאל בהאי פתחא ודרך אותו המציאות עולה להתקשט וקישוטיו הם קישוטין דכ"ג וכנגד ד' בגדים דהדיוט אמר ואזדרז בהמינוי ותיקונוי דהיינו מכנסים וכתונת ואבנט וכנגדן אמר ואזדרז דהיינו מכנסיים בהמינוי אבנט ותיקונוי כתונת. ואתעטר עטרא בעטרא דקדושה היינו מצנפת או מגבעות ואח"כ אמר ד' בגדי זהב שהם מיוחדים לכ"ג ואמר ולביש חושנא ואפודא ומעילא וכו' וציץ והנה אין ספק שהם רמז למאורות שהחסד נכלל שם ונוכל לומר שהמכנסים הם מציאות המלכות בתרין ירכין דהיינו לכסות בשר ערוה ודאי ותרין ירכי חפיין על ההוא בשר ערוה דהיינו יסוד ומלכות דלא אתחזי אמא בזכר ומקום בנקבה מכוסה בירכים ודאי.

כתונת בכל הגוף בת"ת אבנט כדכתיב והיה צדק אזור מתניו דדינא איהי מצד הגבורה ודאי מגבעות מצד החסד עטרה על הכל נמצאו ד' בגדים ד' אותיות מגבעות י' בחסד אבנט ה' בגבורה כתונת ו' בת"ת מכנסי בד ה' במלכות כדפי' חש"ן ואפו"ד אחור וקדם וה' חשן הוא וא"ו הת"ת הנק' משפט.

אפוד ודאי מלכות ה"א ולפיכך ולא יזח החושן מעל האפוד מזרח קשור במערב ומעיל גבורה דתמן ה' ובה ע' זוגין ורמונים שהם מהבינה כי המעיל ה' דהיינו בבינה על הגבורה ובה ע' שהם סוד ז' הספירות וציץ נזרא דקודשא היינו יו"ד דהיינו חכמה על החסד וזהו קדש לה' כי קדש הוא חכמה ואמר שהיא מתקשטת בתמניא לבושין שהם סוד יהו"ה ואדנ"י כדפי' בתיקונים ובכמה מקומות נמצא שמתפשטין עליו סוד ל"ב נתיבות וי' מאמרות שמחכמה דהיינו שם מ"ב וזהו מ"ב אתוון מלהטן וכו' והם מקורות עליונים מאירים בעמקי החכמה והם מאירים בתוך הבינה וז"ש ונהיר כל ההוא היכלא וכו' אסתחר ההוא מפתחא. היינו שהיה עד עתה פועל הדעת בחסד ועתה נצדד לצד הגבורה שבתוך הבינה ומאיר הגבורה הנעלמת והיינו ופתח תרעא דלסטר צפון דקאמר כדין עאל לוי הגבורה עולה אל שורשה. ומפני שאין עליית הגבורה כעליית החסד כי החסד עולה בכל ענפיה מפני שכל ענפיה טהורים וימניים והגבורה יש לה ענפים מתפשטין החוצה לכך עולה הגבורה בבחי' היותה מעשרה דיעקב דהיינו הבחי' היפה שבה שהפריש יעקב ת"ת להקב"ה בינה והכהן עולה בסוד התיקונים הלבושים הנזכרים אמנם הגבור' עולה בכנור שהוא מלכו' די' נימין דהיינו היות' כלול' מי':

ואתעטר בעטרוי. דהיינו שרשי הגבורה אשר שם וכדין אסתחר מפתחא היינו שתהי' הדעת הנעלם מתהפך להאיר במציאות בחי' הת"ת הנק' מזרח וז"ש ופתח בההוא היכל דהיינו בתוך הבינה תרעא ומפני שכל השערים הנז' כולם בסוד הדעת דהיינו ת"ת מפרש ההוא תרעא דקיימא באמצעיתא דהיינו בחי' אמצעית שבת"ת דהיינו ת"ת שבדעת עמודא דלסטר מזרח דהיינו ת"ת למטה הבינה בבחי' קו האמצעי עאל ואתעטר תוך הבינה בשבעין עטרין שהוא מציאות שבע ספי' נעלמות כל א' כלולה מי':