אור החמה על ספר הזהר ג:תצד

ואי לא כתיש אלא שהיה השפע נשפע מריבוי המותר ודחיות הספירות למטה לא יפוק ההוא משחא בלא תיאובתא דשייפין מפני שאין קישוטין לשכינה ואין להם חשק להשפיע ומטעם זה כיון שאינו שפע היורה כחץ שיהי' בו חיים עליונים מא"ס מרוב חשק התאוה ודבקות יסוד בה ומרבה בחינתיו בה לרמוז אל סוד תנועת הזכר ממש כי התנועות ההם ירמזו אל מציאות אשר לו עולה ומסתלק ומחדש עצמו מבחינת פלוני ויורד אליה וחוזר ומסתלק ומאיר בחי' פלונית ממדה פלונית וחוזר אליה עד שבהשלים התנועות הידועות ההם משפיע אותו השפע מפנימיות המדות שמשם השלים היסוד עצמו והיינו סוד בלולה בשמן שרמז היות הכהן בולל באצבעו בתוך הסולת השמן ירמוז אל הסוד הזה ויעמיק בו המעיין כי הוא נפלא וז"ש ועוד בלולה בשמן כתית להתהנאה וכו' בגין דאיהו רביעאה ולפי' מהשמן הנשפע למעלה מרום המעלות אינו נותן לה אלא חלק א' מד' חלקים ופי' הטעם ואמר רגלא רביעאה כי הרגל הא' חסד והב' גבורה והג' תפארת והד' מלכות שמציאותה בין שתי הזרועות וכורסייא עילאה שהוא בינה כסא לחכמה בהיותו החכמה משפעת בכסא שהוא הבינה השמן והבינה נותנת מדה שלמה שהיא הא' לארבעתם ורביעית ההי"ן לה רביעית הה"א ודאי.

עולת תמיד בכל יומא ויומא שפע הנשפע לה מלמעלה אפי' בימי החול כי ביום השבת האור נוסף ויש בו תוספות בלי ספק כדמפרש ואזיל ואמר נהירו ושלימו כי בשאר הימים אין המלכות בשלימו אלא הוא פרצה אמנם בשבת יש תוספות אור באותו המציאות המאיר וגם שלימו לחלק חסרונה כנודע.