אור החמה על ספר הזהר ג:תפב

אסור לבר נש למטעם כלום אע"ג דלעיל מפרש לה לענין תביעת מזונו כולא כחדא הוא כיאסור לאדם לטעום כלום ירצה לקבל שום שפע בעולם קודם שיתפלל וייחד יחוד עליון דהיינו עד דיכול מלכא עילאה לפיכך אינו תובע מזונו עד אחר התפלה דהיינו אשרי כדפי' לעיל. לדיוקנין דחקיקין בכורסייא הם ד' חיות על אינון בריין סוד היותם מתפשטי' זינא לזניה עד היותם שולטים בעלמא תתאה והיינו בריין דמתפשטין רוחא דילהון על עופי וכו'. כגון שרי הבהמות שרי העופות שר הרחשים שרי ההרים שרי הימים למיניהם אלו מהם טהורים ומהם טמאים אבל אותם הייחוד הוא אותם שהתפשטו על עופי ובעירי לקרבנא שהם אותם שפסקה זוהמתן והם בריין דרוחא דילהון יסודא בהאי עלמא מינייהו דהיינו אותם שהם שולטים על הגשמיים והגשמיים להם יסוד ואחיזה בתחתונים והיינו מה רבו מעשיך ה' שאנו אומרים בתפלה בברכת יוצר להורות על הבריות המשתלשנות האלו שאמר שהם הטהורים השולטים על בריין דאתחזון על קרבנא שהם מצד הקדושה והם נכללים בייחוד והטעם כדי שהמלכות תתעטר בהם ותקבל מלמעלה כדפי' סוד העטר' הזאת למעלה בפ' בלק ואחר שעלה בחינת הכחות האלו עולים יותר אלו ד' דיוקנין שהם ד' חיות וז"ש ארבע דיוקנין מזמנין על בריין אילין וכו' והם סבת ועלות לכחות הנזכרות שאמרנו וז"ש וכלהו אינון חיילין דקא מתפשטן מינייהו לכך אנו עולים ממטה למעלה ראשונה מעלים אותם המתפשטים מהם ואח"כ החיות בעצמם והאופנים בהם שהם עלות אליהם ואחר שעולה באלו להיכל זכות שבברכה ראשונה נכללים היכל לבנת הספיר והיכל עצם השמים והיכל נוגה והיכל זכות התחיל לכנוס בהיכל אהבה והוא בסוד אחיזת נשמתן של ישראל דהיינו כהנא רבא דקא מייחד והיינו סוד ברכת אהבת עולם והיינו סוד היכל אהבה ושם סוד הייחוד סוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כדפי' בזוהר:

ולבתר ליואי היינו שם בסוד האהבה סוד השמאל שבה והיינו סוד פ' והיה אם שמוע שהוא בגבורה ובה סוד האלה דכתיב השמרו לכם וגומר והיינו סוד הלויים הכלולים בימין בהיכל אהבה ואחר כך באמת ויציב עולה להיכל הרצון שהוא נגד הת"ת ואח"כ שכלם מזומנים שם לעורר הזווג ולעטר המלכות עם כל זה אין מי שיתבע מאלו שפע ומזון לעצמו וזהו לית רשו לחד מינייהו למיכל וכו' שאינם תובעים מזון ושפע לעצמם אמנם ממתינים עד שע"י התעוררותם יתייחדו הספירות העליונות דהיינו בסוד ג' ראשונות חג"ת וג' אחרונות שהם נצח הוד יסוד ובין אלו לאלו י"ב ברכות ואין בכל ברכות אלו שאלה לתחתונים רק סוד שאלה לעליונים בספירות עצמם להשפיע ולהמשיך לת"ת ולמלכות והיינו מיכלא דמלכא עילאה והוא סוד היכל קדש הקדשים והנה תפלה בלחש הוא הזכר בחשאי ותפלת חזרת ש"ץ בקול רם בנקב' ועדיין לא אכלו שום א' ממנו אלא כיון שהתפלה בלחש ובקול דאכיל מלכא ומטרוניתא יהיב רשו וכו' וראשון לאוכלים שהוא ראש למקבלים פני אדם ולפיכך כדין אדם דאיהו דיוקנא דכליל כל שאר דיוקנין שורש להם וכולם כלולים בו כדכתיב ודמות פניהם פני אדם מאיך בסוד נפילת אפים ומסר גרמי' בסוד אליך ה' נפשי אשא דהיינו דסליק לעילא נשמתיה להמשיך עליו מהאדם העליון ואח"כ תלת דיוקנין שהם אריה שור נשר והיינו יביעו יאמרו ידברו ירננו שכל אלו כינויים לקבלת מיני שפע מכאן והלאה כיון שכל העולמות קבלו שפעם ואכלו והם מאירים ברחמים עליונים. לימא בר נש.

עאקו שהוא עת רצון שכולם ילמדו זכותו וזהו שאמר למתהפכא כולהו סנגורין:

ר' שמעון הוה אזיל לטבריא פגע ביה אליהו וכו' בענין מה שימצא חולק על שמועה זו בפ' ויקרא דקאמר אכיל' בחכמה ובינה ושתייה בת"ת ומלכות ומה שנמצא חולק עליו בזוהר פ' אמור דקאמר אכילה בחכמה ושתיה בבינה והכא משמע שאין אכילה ושתיה בת"ת לא אדבר בו מפני שהארכתי בענין בזיהר פ' אמור: מילין חדתין בשמך. הענין כי התור' ונשמתן של ישראל ענין א' ובחינה שוה והעד על זה כי התורה בת"ת ובה סוד ישראל שהם ס' רבוא וכל נשמה ונשמה יש לה בחינ' ידוע' בתורה שא"א שיתגל' ע"י זולתו אלא איתה הנשמה תגלה אותם הסודות ובעוד שאותה הנשמה לא גלה אותם הסודות אין הקב"ה מגלה אותם לצדיקים כלל זולתי למרע"ה שאפילו מה שהתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה נאמר למשה אלא שלא נתן לו רשות לגלותו כלל וזהו בכל ביתי נאמן הוא והיינו דקאמר לי' קוב"ה למרע"ה אליעזר בני מטהר עקיבה בני כך הוא אומר דהיינו אותה נשמה ראוייה לגלות כך וכך בתורה אמנם אל שאר הצדיקי' שאינו במדרגות מרע"ה ודאי אין הקב"ה מגל' להם סודות שעדיין לא גלה הצדיק אלא אותם שגלה כבר ואומר אותם בשם אומרו. והיינו דקאמר מילין חדתין אותם שחדש כבר ר"ש אמנם שאלה זו לא דרש אותה ר"ש עדיין והי' עתיד לגלותם קודם סילוקו מפני שהיה חלק נשמתו וכשהגיעו הצדיקים לשאלה זו ושאלו אותה אמר הקב"ה הא בר יוחאי שהוא חלק נשמתו יימא דרוש זה:

עלמא דאתי לית ביה אכילה וכו' הענין כי השפע יכונה בשם אכיצה ובשם שתיה מטעם שהוא קיום הספירות כמו האכילה והשתי' קיום הגופים ושני מיני שפע הם הא' דק והב' דק ולא כל כך הדק יקרא שתיה והגס יקרא אכילה והנה להיות המלכות מנהגת העולם התחתון השפע הבא לה מהת"ת לנהל התחתונים יקרא אכילה למלכות והשפע הבא לה מלמעלה משלש ראשונות יקרא בה שתיה אמנם בבינה עצמה אין בה אכילה ושתי' שהשפע הנשפע בה בתוכה יכונה בשם ריח דק הרבה מאוד דבר שהנשמ' שהיא בינה נהנית ממנו והנה הצדיקים פי' הפסוק כך שת"ת אומר למלכות באתי לגני שהוא בינה אחותי כלה ושם אכלתי יערי וכו' דהיינו שנהנתי מהשפע הנשפע שם ולהכי קשיא להו דהא קיימא לן עלמא דאתי דהיינו בינה לית בה אכילה ושתיה דהיינו שפע הגס אלא שפע דק וא"כ איך אומר אכלתי שתיתי דלא הוה לי' למימר הכי ור"ש פליג עלייהו ואמר לין כי מלת באתי לגני לא אהדר לבינה אלא על בחי' החופה הנעשית למלכות והיינו שהמלכות בהיותה כלה שהיא בחי' יפה מקושטת נעשית לה מהספירות בחי' סובבת וכותרת וסובבת עליה נק' לה חופה והת"ת נכנס גם הוא אל הייחוד בתוך אותה חופה ולהיות החופה מנטיעות שש קצוות נק' גן ואמר הת"ת למלכות באתי לגני דהיינו אותה החופה אחותי כלה דהיינו בחי' המלכות הראוי' אל הזווג תכונה בשם כלה ולהורות הוא לה רוב גודל חשקו עמה אינו יונק שפעו בבחינתו שהוא מקבל השפע בהיותו במקומו בבחינת ריח וכיוצא אלא עתה חוא מקבל אותה למטה בבחי' השפע הנשפע למלכות מזווג ומעובה לא דק בשם ריח אלא גס בשם אכילה ושתיה כיון שהוא למטה במקום המלכות וז"ש כמה חביבו וכו'.

ומסגיאו דרחימו דרחים. וכו' הואיל ואתי לגבה וכו' אמנם התועלת הנמשך למלכות בזה הוא כי כאשר שפע הת"ת דק ומשתנה בבואו לה הנה בלי ספק יתערב בו כח הדין מפני שהת"ת רחמים גמורים וברדת השפע ממנו להתעבות בשחקים שהם נצח והוד טוחנים מן שהוא הזרע גד לבן לרוב רחמיו לצדיקים צדיק וצדק הנה ע"י הכנה זו יתערב בו שפע שאר המדות גבור' הוד אמנם כאשר הת"ת יתקן אותו התיקון בעצמו הנה יהי' בלא תערובות דין כלל ובהיות שהת"ת יורד למטה אל מקומה ראוי שיהי' הדבר כרצונה להפך הדין לרחמים: