אור החמה על ספר הזהר ג:מו

אלא בשעתא דבר נש קם וגומר יר' זה לא אמר ולא החשיב איה אלו"ד כלומר במה שעוסקים עתה אלו"ד עושי ב' ספירות שהם ת"ת ומ' העושי' לי בחוט של חסד כל פעם שאני נותן זמירות בלילה וכיון שהם עסוקים בשיר ושבח אשתתף עמהם ואפשר אלו"ה במ' עושי עם הת"ת והיא עתה נותן זמירות גם אני אתחבר עמה. ופי' סגולת אור של חסד ואמר שהם הא' שמתפשט אותו החוט מחסד עד מציאותו למטה ועובר ומנעיל בכל עולם ועול' בסגולה במציאות העשיה ששם החצונים לאשתזבא ליה ובמציאו' האצילות והבריא' והיצירה לאנהרא ליה בין עילאין ותתאין דכתיב אם מחוט וגומר. אפשר דהכי קאמר אם מחוט המתפשט מחסד ומגיע עד מטטרו"ן הנק' נעל ושם החוט של עור נעשה שרוך של עור בסוד כתנות עור או אור וזה לא רצה שיכנס בו מלך סדום מפני שהוא סמא"ל ואין לו חלק בו כאו' ואם אקח מכל אשר לך וחוט זה מתפשט מחסד דרך הת"ת והמ' ושניה' עושים אותו בריה חדשה ע"י החוט וז"ש מתקני ועבדי ליה בריה חדתא והיינו כענין המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שהוא חוט של חסד שבכל יום לו מציאות חדש שקונה אותו היום מאור הבא מחדש: ישמח ה' במעשיו הנשמות המזמרות בלילה ומחדשים ביום. בעושיו ג' מדות אלא קב"ה פקיד השפעת הדין מהת"ת אל המ' ששניהם בעלי ההשגחה זה פועל בדקות וזה ע"י הנפרדים בפועל ואלו היסורין הם קודמין לתשובה שהם לעורר מחשבתו לפשפש במעשיו ואלו אם שב אח"כ נחשבין לו למירוק כאו' תשובה תולה ויסורין ממרקין יגלו שמים ת"ת עונו עונש עונו למ' ואז ארץ שהיא מדת המ' מתקוממה לו בדיני' ויסורי' לעוררו לשוב:

נשמתיה סלקא וגומר הענין שהאדם חוטא ופוגם בעון או בחטאת או בפשע והנה החטא פוגם במ' שמשם נפש והעון והפשע ביסוד ות"ת שמשם הרוח ומכאן ואילך אם ישוב מיד נשמה שהיא מבינה אינה מעידה מפני שאינה נפגמת אמנם אם לא אשגח בחטאיה לאהדרא בתשובה בינה אז פוגם הנשמה התלויה בתשובה בינה ולכן אז מעידה ואז פקיד קב"ה כדי שלא יפגום בתשוב' כנזכר והפגם בזה הם בשתי בחינות א' הוא חקירת העון ופרטיו הב' מציאות העון בעצמו וז"ש לעיל לא אשגח בחטאי' לאהדרא דהיינו חקירת פרטיו הב' אשדי ליה בתר כתפוי שהוא מציאות העון מכל וכל וכן שניהם בדוד אתה האיש שלא דכרת ליה לפרט פרטיו אתה האיש דאנשית ליה כל עצמו ולזה לא הספיק הודעת הנביא אלא בדינא כדי מתוקף עונשו ישא ק"ו בעצמו גודל החטא. אורייתא קא מודעא ליה זכות עסק התורה מביא בשכלו להסתכל בגודל העון ופרטיו וענייניו ולשוב. דאיהו עביד במה דאתקשר דוד היה מרכבה למ' במה שהיה קם בחצות הלילה ופגם במדה ההיא בחטא בת שבע ולכך אין קטיגור נעשה סניגור עליו ואדרבה להועיל קומו בחצות לתקן מדתו צריך יסורין וממנו ראיה לשכמותו. מהרמ"ק זלה"ה: