אור החמה על ספר הזהר ג:תלד

דסליק לסיבו. בענין זקן ביתו. וכן נער הייתי גם זקנתי והענין שהוא נכלל למעל' בקדוש' במקום שהוא שם עולה לסיבו לפנימיות ונזקן והוא מתבטל מרוב הקדוש' העליונ' כנר הקטן המתבטל תוך האבוק' הגדול' והיינו כענין החציר ממש שפי' לעיל ואח"כ יורד משם וחוזר אל מקומו כקדמותו. וענין זה בקרוב נרמז בפרקי המרכב' בענין עליית מטטרו"ן למעל' עד שהוא קרוב להתבטל ועול' בסוד הייחוד והיינו ללמד זכותן של ישראל שפירשו והוא סוד אהב' דסליק מעולם ההיכלות אל סוד אכתריאל כדפי' בזוהר פ' תרומ' והארכתי בההוא עובדא דסבא:

פנים משמן. שפע החכמ'. אנפי רברבי נצח הוד אנפי זוטרי מטטרון וסנדלפון. מנגידו דעלמא דאתי מה שמושך הבינ' שפע מהחכמ' משח רבותא קדוש' עילא' כדפי' ואפשר שהאריך באומרו משח רבותא קדוש' עילא' לרמוז גם אל בחי' הכתר שעל החכמ' ומשם גם כן שמן שהוא בא"ת ב"ש בי"ט שכן עולה שם אהיה. ההוא לחם דאזילו שחקים הענין כי תרין ביעין דדכורא הם נצח והוד ושתיהם מקבלים השפע מלמעלה ומכינים אותו ומבשלים הזרע לאמה והיינו שנצח והוד נקראים שחקים שהם טוחנים מן לצדיקים שהם יסוד ומלכות ואותו השפע הראוי לזרע הם מזילים אותו מלמעל' כנודע ואמר צדיקא סתימא להורות על היסוד ולא שיהי' הוא. הנרמז בכתוב לבב אנוש אלא לבב אנוש היינו ומתמן אינגיד מהיסוד להשפיע ולזין כמה חיילין דאיקרון לבב אנוש והם כחות שהם בעולם מטטרו"ן הנק' אנוש כדפי' לעיל וענין אנוש היינו סוד ז' היכלות לבב אנוש כחות שהם נכללים בתוך ההיכלות שאלו נהנים מהלחם שהוא שפע הייחוד ומפני שהשפע הקודם כנה אותו בשם שמן ויין כדפי' עתה נרא' שיורד זה למט' ואין סדר למקרא לזה אמר וכולא אתא מנגידו עילא' דהיינו השפע העליון מחכמ' לבינה שמשם שפע ומן וגם מהכתר בסוד ועינו כעין הבדולח כדפי' באדרא:

אילנין פנימאין. הם ת"ת ומלכות. ארזי לבנון הם למעל' במציאותם בשלש ראשונות קודם נטיעתן אל מקומם וז"ש ארזי לבנון היו אבל נעשו עצי ה' אשר נטע כאשר נטע אותם וז"ש דהא אתעקרו ונטע לון קב"ה מאי בין וכו' כלומר כיון ששתיהם בחינ' א' הת"ת והמלכות אם כן הפסוק מיותר ותירץ שהם שתי בחינות בין זה לזה כגבוה שמים על הארץ כי עצי ה' הוא בבחינה שהת"ת במקומו עץ החיים מפני שהשפע מזומן לו ואורו מבהיק מהחיים העליונים מהחכמ' ובינ' ומלכות במקומ' עץ הדעת טוב ורע והיינו שוכנת בתחתונים על הטוב צד הקדושים ועל הרע שהם הרעים שהיא פועלת ע"י דיניה אמנם ארזי לבנון אית לה חמשין וכו' היינו בחינת ייחודם ת"ת ומלכות יחד בתוך הבינה עד שבחינתם עולה שם לחמשים שערי בינה דהיינו בחינת ז' ספירות נכללות בחמש כי גוף וברית ומלכות מיוחדות וחשיבין חד עד שהם נכללות מחסד עד הוד ומשום דבחמשין אין מלכות ולא ת"ת מפורשים שם ואם כן מאן נימא לן שעצי ה' הם הם ארזי לבנון אשר נטע אח"כ כדפי' לזה אמר דאינון חמש מאות שנה דהיינו עץ החיים ת"ת מהלך חמש מאות שנה דהיינו ה' מלכות והיינו ה' ובתוכה וא"ו ואפשר לפרש חמש מלכות מאות ת"ת אל תקרי מאות אלא אמות כדפי' בתיקונין שנה בינה.

בטוליהון למטה בצלם כחות המשתלשלים בהם בכסא הכבוד ששם משכן הנשמ' הנבראו'. ואם הכוונ' נשמות דאצילו' היה כמשמעו בצלם למעל' בבחינות המתפשטות מהם באצילות ויש נשמות מסטרא דשכינתא והם מקננים בצל עץ הדעת טוב ויש נשמות מסטרא דקב"ה והם מקננים בעץ החיים. חסיד' מלכות בבחינת היות' מקבלת מחסד ואז נקראת ברתי' דאברהם ומפני שעד עתה לא עסק הכתוב אלא במזון הרוחניים חזר לפרש מזון התחתונים והיינו שהוא נק' חסיד' על שם שחסד משפיע בה שפע מזון לתחתונים ועביד חסד עם כל בני עלמא:

בין דרועי. היינו בין חסד וגבורה. בסוד צפונית מערבית מערבית דרומית שמערב שהיא מלכות בין צפון גבור' לדרום חסד ומלת ברושים אפשר דהיינו בראשים שהם חסד וגבורה ראשי שבע הספירו'. דאתחדש ואתהדר פירשתי לעיל. רוח עילא' היינו בסוד הייחוד כשהוא מתעורר לעלות מתעורר הת"ת בסוד ג' ראשונות דהיינו רוח עילאה טמירא מצד הבינה, קדישא מצד החכמ' גניזא מצד הכתר. אלהים עילא'. בינה ע"י אותי הרוח הנקרא רוח אלהים ואפשר דעל מלכות קאמר. ואמר אלהים עילאה מפני שהוא רוצה להתייחד ע"י התעוררות העולה מכללות ז' היכלות בסוד תפילת העמיד' כדפי' בזהר פ' פקודי. רוח זעירא ברוח עילא' מטטרון בסוד המלכות והוא עושה מיין נוקבין ועניינו שע"י תפלתינו ונשמתינו נכללים ז' היכלות זה בתוך זה וכולם במלכות בסוד האהב' העול' לעורר הזווג העליון כדפי' בההוא עובדא דסבא. עאל כהנא רבא וכו' לפי מה שפירשנו שהענין העול' ונכלל הוא סוד אהב' שעול' עד היכל קודש הקדשים ומשם עול' למקום עליון עד חסד ממש ומשם עד הבינ' כדפי' בזוהר פ' תרומ' אם כן ענין זה פשוט כי מיכאל כהנא רבא נכנס ועול' מהיכל הרצון ששם מקומו וחוזר ומוציא סוד האהב' שעלת' להיכל קודש הקדשים וגם באצילות עולה החסד לבינה ומוציא סוד התעוררות שעול' לריח ניחוח והיינו סוד מחתה זהוב' שבין בדי הארון שבעת כניסת' הוא להיות התעוררות עול' בסוד ריח הקטורת ואח"כ נכנס כהן גדול פעם שנית להוציא המחת' אף כאן כ"ג נכנס להכניס סוד התעוררות ור^ח"כ נכנס להוציאו מתחדש * נ' שצ"ל מחדש כקדמותו. בקדמותו וכמו שהתעוררות נעש' בהיכלות ומשם לאצילות כן סודו ירמוז בהיכלות ובספירות כדפי' אלא שבספירות הוא סוד היסוד ובהיכלות מטטרון והכל ענין א' בסוד הזויג העליון: