אור החמה על ספר הזהר ג:תכט

כד סגיאו חייבים בעולם בעי קב"ה לאבדא לון וכדין דכיר האי אומאה שנשבע להעביר כעסו מביא את הקשת דהיינו יסוד כדפי' ור' יוסי פליג וקאמר שהקשת הוא המלכות ולא כפי' ר' יהודה שהקב"ה כועס והיה מביא המבול אלא מפני השבועה ואח"כ מביא הקשת שאם כן אין הקשת מגין אלא השבוע' היא מגינ' וע"י היות במלכות הוא ממש מגין והענין משל למלכא וכו' אם כן אם לא הית' המטרוניתא היתה ממש מלקה בנו כך הקב"ה כועס ושכינה מתגל' ומגין שלא יעשה הקב"ה דין.

וע"ד לא אתחזי הכרח אם כדברי ר' יהודה אין רמז ביסוד אלא צורת הקשת שהוא היסוד הנק' קשת כדכתיב ותשב באיתן קשתו גוונין אלו מה טיבן אלא ודאי שהם במלכות לבושי יקר וכו'. עוד ראיה כי בשעתא דאית צדיק בארעא שהוא מרכבה ליסוד אין צורך במלכות. וכשאין צדיק דעדיפא מינה הוא קשת דהיינו המלכות משמשת במקום הצדיק. ירוקא דא לבושא דאברהם הן אמת ענין זה מן המתמיהין מה ראה ר' אלעזר להפוך הגוונין וכי לא שמע אברהם איש החסד לבן והרי בכמה מקומות מוסכם בזוהר ומה גם ר' אבא דאמר יאות הוא מה טיבותי' אם ר"ש פירש להיפך לזה נאמר שיש עוד לדקדק דבריו אומרו לעולם לא אתלבש קשת מורה היות עניינים אלו דבר הטפל לקשת כי היא עיקר ואלו לבושים לו עוד אמר בלבושי אבהן מדלא קאמר כאבהן מורה שאינו ממש אבהן אלא לבושי אבהן דבר מה שהאבות מתלבשים. עוד אומרו לעולם לא אתלבש וכו' תינח אחר שנולדו האבות קודם שנולדו מאי איכא למימר. עוד אומרו עד כוכבא דמאדים וקודם בא יצחק לא היה ככב מאדים פניו מאדימות ואולם נאמר ששתי קליפות הם בעולם העשייה והם קדושות משפיעות לחוץ והם ירוק וסומק שבהם הם אחיזת הקליפות הקשות ואגוז יוכיח. כי קליפה ירוקה היא חיצונית וראשונה לכולם לכן סליק אדעתיה דר"א שעם היות הגוונים הקדושים ירוק ביעקב כנודע עכ"ז אין לנו עסק בספירות מפני שהקשת הוא במלכות ומתלבשת בעולם העשיה והגשמות להראות בעולם ובלי ספק שלא תתרא' בלבושי הספירות הנעלמות למטה רק תתראה בסוד לבוש הקליפות השולטות בעולם הגשמי בסוד ומלכותו בכל משלה. וז"ש לעולם לא אתלבש קשת כי קשת הוא במלכות והיא מתלבשת ואין ראוי שתתלבש בלבושי מלכות כדקאמר ר' יוסי שהיא מתלבשת למטה אמנם היא מתלבשת בלבושי האבות לא באבות עצמם שהם גווני הספירות ירוק ת"ת חיור בחסד וח"ו אין זה לבוש האבות עצמם אלא לבושי האבות שנתלבשו הם במציאות העולם התחתון דהיינו ירוקא דא לבושא דאברהם דאצטבע ודאי שגוונו בקדושה החסד והלובן. אמנם בעולם התחתון אצטבע גוון דא כד נפק מיניה ישמעאל שהוא יונק מן הקליפה הימנית דהיינו קליפה קדמאה דאגוזא שהיא ירוקא אם כן כשבא אברהם להוליד ישמעאל לאומותיו אין ספק שהוצרך להשתלשל דרך המדרגות ולהתלבש בקליפה זו להוציא ישמעאל לעולם וכן יצחק שהן אמת מדתו למעלה האדום בסוד הגבורה אבל לא אדום המכניעם בדינו ומחייב השפיכות דמים באדום הזה ח"ו אלא אדום המשמח היפה והטוב אמנם אתיא סומקא להתפשט בקליפות ואצטבע באדמימות הרע הזה בקליפות כד נפיק מיניה עשו דהיינו סוד האדמימות הנפעל על ידי הקליפות בעולם העשיה ממדרגה למדרג' וז"ש ואתמשך ההוא סומקא לתתא עד כוכבא דמאדים המחייב השפיכות דמים וכמה רעות. חוור איהו לבושא דיעקב שהיא קליפה לבנה דאגוזא הנאכלת עוד היום שאפילו שפעל בעולם התחתון פעל בתוך הקדוש' והיינו כמו שהיא למעל' מוליך לימין משה כלפי חסד כן לא אשתני אנפוי שהוא לבן גם בעולם התחתון. ר' אבא אמר יאות הוא. ככל הקדמותיך בלי ספק אמנם ר"ש פירש ולא רצה שיהיה הלבוש הזה מצד הקליפות אלא לבוש האבות בעולם העשי' ועם היות שהקליפ' הראשונ' למט' ירוקא ונמצא לפי זה אם נייחס הירוק ליעקב אנו מכניסים אותו בתוך הקליפות לא היא כי חיור דא אברהם דאתלבן שהי' בתוך הירוק החיצון אמנם הלבינו בנסיונו כדמסיק סומקא דא יצחק אמנם קדוש עתה הירוק של יעקב אינו ירוק של קליפות ח"ו אלא ירוקא דא איהו יעקב ולא אותו הירוק החיצוני שהוא חוץ מן הקליפות כולם אלא דק ימא בין תרין גוונין דהיינו בחינת הגוון דקדושה כי קליפת האגוז הירוק אין שום אחד מהאבות אחוז בה וכאשר יעקב אבינו כולל אבר' ויצחק אינו כולל אותם בערך בחינתם בקליפות ח"ו שהרי אין קליפות אחוזות ביעקב שמטתו שלמה. אמנם נכלל מהם ומגוונם בבחינתם בקדושה והיינו קרא דכתיב לא עתה יבוש יעקב וכו' וז"ש דהא כל ערסיה שלים הוה. ואי אפשר שיהי' נכלל מהם בערך מה שהאבות מתפשטים לעשו וישמעאל וז"ש לא עתה יבוש יעקב לאתחזא' וכו' כלומר אין אוחז בגוון הלובן או בגוון סומק להתבייש עמו להשמיע חוץ ח"ו אלא בערך קדושתם. וז"ש אלא נטיל גוונין לאתעטרא בהון על אבהן ודאי שהוא עולה עליהם שהם יורדים עד לחוץ והוא בתוך הקדושה תדע שכן האמת ולא כדפי' ר' אלעזר משום שכיון שהקשת הוא סוד וראיתיה לזכור ברית עולם איך אפשר שתתלבש שכינה בקליפות שהם בגדים צואים אלא ובלבושין אילין שהם בחי' הגוונים הנכללים ביעקב כולם בקדוש'. מתלבשא קשת בשעתא דאתחזיאת קמי מלכא להיות, נושאת חן בעיניו לרחם על העולם כדפי' ובזה לא קשה מידי