אור החמה על ספר הזהר ג:תכג

בביתאי וכו' כן בלעם ידע שהמסכנות והדלות הוא מצד הקליפות לכך רצה שיהיו נטיעות התורה מדליו מהעניים עוד רצה בזה למעט התורה כענין יעקב דכתיב ביה ותקע כף ירך יעקב והיינו שקצץ רגלי לומדי התורה כדפי' בזוהר כדי שיהיה מעוטה והיינו בביתאי כי ע"י יתמעט. וזרעו במים רבים וכו' כי הזרע הנזרע במקום מים רבים אינו גדל ואפשר היות הכוונה שיהיו כל ישראל עשירים על מים רבים ובזה תתמעט התור' שהיא מהעניים. א"ל רוחא דקודשא לא שדבר רוח הקודש עמו אלא כענין שאמר לו שוב [אל] בלק באותה בחי' ממש א"ל רוח הקודש ענין זה וכדפי' שם חילא תקיפא עילאה ימינו של הקב"ה הנק' אל והוא פועל מצד הבינה דהיינו כח ודאי כדפי' בתיקונים בכמה דוכתי והיינו מוציאו ממצרים מסטרא דיובלא נפקו בפסח דרועא ימינא ואמר תקיפא עילאה מפני שיש תקיפא תתאה דהיינו מלכות גבורה תתאה ויש תקיפא סתם דהיינו גבור' ויש תקיפא עילא' דהיינו גבור' עילא' דכל גבורן נפקין מינה דהיינו בינה:

א"ר אלעזר לא אשתכח בעלמא חכים וכו' חכים לאבאשא אפילו כנגד גבוה כדאמרינן למה נקראו כשפים שמכחישין פמליא של מעלה ממש הקליפות רודפות אחר ביטול הקדושה ועל ידם היה פעולת בלעם ומי גרם היות ישראל בלתי ראויים אל הגאולה ומכניסים עצמם אל רשות הקליפות ואז נק' שמם כשפים שמכחישים אמנם כשישראל קדושים אין יכולת לכל מקטרג לקטרגא וישראל בזמן בלעם ראויים היו לעונש אלא שעמד להם אהבת ה' ולכך היה הקב"ה רודף אחריו שלא לקלל ח"ו או שלא יסתכל בהם מפני שאם היה מקלל בשעת הדין שעת כעסו של הקב"ה היה פועל דבר מה וזהו זכור נא מה עץ וכו' וכן כשיצאו שלא כמדת הדין יצאו לכך היה יכולת ביד בלעם שהרי כל החיצונים בחשק זה היו ואם יעזרו מלמטה יעוררו מדת הדין מלמעל' ולכך אמר לקמן וקב"ה בלבל כל חכמתא וכו'. לא תסגיר עבד כנגד ישראל שהיו עבדים לפרעה ורצה בלעם להסגירם אליו וקב"ה בלבל עצתו כנגד זה גם אתה לא תסגיר וכו':

כמה חביבין מילי וכו'. ללומדיהם ומשכילים אותם ואין מי שיבא עד סופה לא אמר חביבא אורייתא אמנם הקב"ה יודע כולה לכך אמר לגביה כמה חביבא אורייתא וכן ישר' כולם יחד כל התורה להם ירושה לכך אמר כמה חביבא וכו' והטעם להקדמה זו מטעם מצות לא תסגיר כדפי' כדמפרש לעיל: