אור החמה על ספר הזהר ג:תכא

בהמתך לא תרביע וכמה מצות אחרות שיש בענין זה כגון העריות וכיוצא ואפשר דמלת מי מנה לא למספר המצות קאמר אלא להלכות ודינים או לשכר המצות וסודותיה. חכים הוה וכו' הוצרך לכתוב זה כאן משום דקאמר כי לא נחש ביעקב וגומר ואם בלק לא היה יודע חרשין מה תועלת בזה שהרי לא היה מבין מה קאמר לכך הקדים דברי ר' אבא דקאמר בלק חכים וכו' אם היות שמלת ויאמַר או מלת ויאמֶר הכל אחד סוף סוף בהיותו בא בפתח מורה שהוא אמירה מאחר.

בתרי דרגין בעינא לאעלאה בהו. מתוך קליפות שהם נגד הזכר ונגד הנקבה כדמפרש ואזיל ולא יכילנא מפני שקליפת זכר או נקבה אינם קשורים עם זכר ונקבה קדושים כלל כדמסיק כי לא נחש וגומר יעקב מלכות או"ן נח"ש שני כחות חיצונים טמאים נקבות והם בנקבה הקדושה. קסם עמל. שני כחות חיצונים טמאי' זכרי' והם בזכר בקדושה ועם היות שהם כך או"ן ועמ"ל אינם גדולים כקסם ונחש ולזה עם היות שאמר לא הביט און ביעקב שהיא נגדיית נקבה כמוה ולא ראה עמל שהוא זכר נגדיי כמוהו אמר ואי תימא בהני לא יכילנא אמנם באלו שהם זכר ונקבה גדולים קסם ונחש שמא אפשר. חזר ואמר כי לא נחש שהיא נקב' ביעקב ולא קסם שהיא זכר בישראל:

מלכא עילאה. בינה עד דשאלי מדרגה אחר מדרגה שאין השגה למלאכים בספירות ואפשר דישראל ויעקב היינו נשמות זכרים מצד הת"ת ונקבות מצד המלכות וכמו שפירשו רז"ל איה מקום כבודו למי הם שואלים לישראל שיש להם השגה בספירות מקדש שמא וכו' במלת שמע ישראל ה' אלהינו ה' שזהו קדושת השם לקשר המדרגות כלם יחד חסד דין ורחמים כמבואר בפ' בראשית אמליך ליה במלת אחד כנודע.

כמה גרדיני נימוסי הם קדושים ומתקשרן עם הייחוד הזה בסוד פסוק בשכמל"ו והם שם ללות הנשמה בעת עלותה. קראי דרחמי שיר של פגעים וכו' מה רבו צרי וברכת כהנים וכמה פסוקים אחרים. למשכב על טרפייהו. הם אוכלים שוכבים וישראל בעמידה לזרז ולמהר [בכ"י אפיסתם] אוריאל מלאכא. תימה שאין פני אוריאל פני אריה אלא פני נשר או אדם ויש לומר שכיון שהוא באמצע במקום הת"ת כדרך הת"ת שהוא מטה כלפי חסד כן זה מטה במיכאל ונכלל באריה ואם תאמר א"כ מאי שבח אוריאל משאר ד' חיות וי"ל שהקרבן הוא הריח ניחוח דסליק בחוטמא דאיהו בין ימינא ושמאלא והיה מצד החסד קרבן לה' ולא קרבן לאלהים כדפי' בזוהר פ' ויקרא. קורבנין דלילה. איברים ופדרים שלא נתעכלו כל היום והיינו לישנא דעלוון דקאמר. ודם חללים וכו' לכולהו פירושים אהדר נמי להקב"ה דאכיל קרבנין ובזכותייהו אגח קרבין ר' אלעזר אזיל לשיטתיה. עד דקטיל מחליש כחם ובכל יום ע"י מעשים הם מתגברים ואפשר שממש הוא מבטלם והקליפות עושים אחרים תחתיהם: