אור החמה על ספר הזהר ג:תיא

כיון דההוא נחש וכו' ירצה אין בכח דיבור קל כדי להמית האדם אלא כיון דההוא נחש כרוך בזנבוי לעילא שהוא כח לשון הרע לעלות זנבו שהוא היצה"ר המטעה לעילא אל פיו הנאחז שם בקדש המסטין בפיו יש לו כח לקטרג למטה והיינו בחטאו בזנבו הגרוע שבו:

משיך טעמא בזנבי. פי' ינק מלמעלה בפיו שהם שרים עליונים אשר לו הנאחזים מחוץ להיכלות כדפי' בפ' פקודי ואותו הפה היא היונקת כח הגזרות משם ונותן ומושך הכח ההיא אל זנבו למטה שהם הכחות התחתונים והם יורדים לעולם ונוטלים נשמה וז"ש משיך טעמא בזנבי משך אותו טעם הזרקא דהיינו הגזרה העליונה ואז ודאי בחטאו באותו כח הנחש התחתון מת והיינו זוהמת הנחש ועטיו לא חטא אחר שהרי לא הי' בו להמית אלא משך רע שמשך הנחש וז"ש בחטאו דההוא נחש והנה הטעם הזה זרקא יורה ד' ענינים הא' מציאות החטא לשון הרע והיינו בחטאו של נחש הקדום הב' שבסוד לשון הרע עלה והלשין והיינו סוד הזרקא נכרכת ועולה זנבו אל פיו הג' הגזרה העליונה מהקדושה עליונה שמשם נשפע והיינו סוד הזרקא שנמשכת מכל י' ספי' הד' סוד הכח העליון אשר אל הנחש נוטל מלמעל' הגזרה בפיו ויורד ונוטל נשמה וכלם רמוזים בדברינו על דבריו:

דהא כל שבעה יומין דנשמתא נפקת מן גופא אזלא ערטילאי וכו': קשה שהרי לדברי ר' יוסי מיד העלה נשמתו למעלה אחר טבילתה כדפי' ואפשר דאזלא דקאמר היינו אחר עלייתה עולה שבע מדרגות זו אחר זו שבעת ימים וכולם הוא ערומה שאינה מתלבשת אלא דוקא בהיכל נוגה כדפי' בפ' פקודי בהיכלות וכל ז' ימים שמתעכבת היא ערטילאה עולה מדרגה אחר מדרגה מעולם הזה עד הגיעה שם להתלבש בלבושי צדקה כדכתיב מעיל צדקה יעטני ע"י צדקיאל שבהיכל ואפשר שאלו הימים הם נגד ז' מדרגות הא' מעולם הזה בפושטה לבוש הגוף הב' בעולם הנפשות שדרך בה עולה הג' ג"ע של מטה ושם מתלבשת לבוש הרוח ואינה לבושה ויש מתעכבת שם אמנם העולה עולה מיד הד' עמוד שבתוך הגן שיש בה ענן ועשן ואש ונוגה כדפי' הה' היכל לבנת הספיר הו' היכל עצם השמים. הז' היכל נוגה ושם מתלבשת כמעיל וצניף כדפי' בפ' פקודי ויש שקופץ ז' ימים אלו ברגע ובשעה קלה ויש מתעכבת במחנות אלו כמה אלף שנים ומה שהביא ראיה ר' אלעזר הוא כי כמו שבעליית הנשמה אינה יכולה להתלבש בגוף ההוא העליון עד ז' עדנין יחלפון עלוהי שהם ז' אלו הנז' ולזה הם ז' חשבונות כדפי' בפ' כך בבואה אל הגוף ראוי שיהיו לו ז' ימים שאינה מתיישבת כראוי והטעם לאלו ולאלו שהנשמ' מבינ' והיא מתלבשת בז' ספי' שהם גוף לכך היא צריכה ז' ימים להתיישב עד תשלום היקף שבעה ספירות בין בעלייה בין בירידה כדפי':

א"ר אלעזר תווהנא על דרדקי דדרא דא וכו' ואינון טינרין גלגול נשמות ולכך יתנוצצו אותם הנשמות בהם והם מדברים בזקנים ממש מצד התעוררות נשמתם והענין הוא כי הנשמות כלם שמתו בחורבן כמה אלפים מישראל וכן בביתר וכלם יתגלגלו יחד כדי להשתלם ולזה היו צריכות גלגול והקב"ה ראה דורו של ר' שמעון סבא מארי דדרא שבזכותו יהיו כלם זוכים לחיי העוה"ב לכך גלגלם כלם בדורו לתקן שתי ישיבות עליונות ישיבה עליונה בג"ע עליון וישיבה תחתונה בג"ע תחתון לכך גלגלם כלם לתקנם ולצרפם וללבנם ובדורו יתוקנו הישיבות רוחות ונשמות וזהו טעם כח ינוקי.

נגעין אתיין. נג"ע היפך ענ"ג כמו שענגג אוחז עשר ספי' עדן נהר גן כך נגע תופס בהיפך ממש ולכך הם אלו העניינים הא' ע"ז מצד המלכות שבה עבודת האדמה והפכה. ע"ז אשה זרה. ב' קללות השם הפך ברכת השם מצד היסוד המברך הג' ג"ע מצד ההוד ירך הקדושה וההפך ירך הזונה וצבתה בטנה ונפלה יריכה הד' גנבה הפך הנצח הנוצח ולא ישקר ולא ינחם ולזה הפכי הגנב נוצח לרעה משקר והכל בו הה' לשון הרע הפך לשון טוב בלקח טוב בתורה בת"ת ולזה הנחש החיצוני הפך הנחש בריח הבריח התיכון הו' עדות שקר ודיין הם בחסד וגבורה ששניהם עדים ושניהם עם הת"ת דיינים. הח' שבועת שוא מצד הבינה ששם שבועה עולה. הט' דעאל בתחומא דחבריה היינו שחכמה העליונה תחומה תחום כל הנמצאים כאומרו מעשיך ה' וכו' והנכנס בתחום חבירו פוגם המחשב' העליונ' ונכנס במחשב' החיצונית המעורבת. הי' המחשב מחשבות רעות שזה פוגם במדרג' העליונ' עם היות שאינו עובר עבירה בפועל מהרהר בה וחושב בעריות וכיוצא ויש מדרג' אחרת כוללת כלם דהיינו מכלכל כל המדרגות ומפריד בין זכר ונקב' והיינו משלח מדנים וכו' ויש אומרים עין הרע דחיית עין הנובע טובה תמיד מצד היסוד טוב עין הוא יבורך בין אחות מקשר אח ואחות לזה הוא פוגם עדן נהר גן ג"כ:

מלא דא לא אתיישבא מה ענין צרעת לשם ולזה מסיק כי פי' יסגרך ישליט בך הצרעת בידי מכחי כדמסיק. קריב ליחוסא דדוד ולכך עם היות שנכשל בברכת ה' לא הי' ראוי ליפול אלא ע"י דוד או אפשר שמפני זה נכנס הפלשתי לברך כלומר מה זה שבחרה אמך אחות ערפה ולזה דוד נתגבר עליו מצד קורבה זו אל החוץ שכך החיצונים אינם נמסרים אלא ע"י אותם שיש להם מגע יד בהם כדפי' במקום אחר. דשויה לאימיה כדפי' רז"ל שבאו עליה כשחזרו מאחרי נעמי מאה בני אדם ומלאוה זרע כמערה זו והיינו ערפה עורף ולא פנים לילית ממלאה מערה שבה האוספת נשמות החיצונים מסוד הערלה ורות מדת המלכות הי' בעוני מפני שאין נעמי בינ' משפעת ועכ"ז הקדוש' דבק' ודוד חלק רות וגלית מגלה עריות חלק ערפה ולשניהם מלחמ' ערוכה וכשרא' דוד שברך ה' שרצ' שיהיו קללות נמשכות משם להשפיע החיצוני מיד נסתכל למעל' דרך עין רעה שהוא חלון שבין קדוש' לחיצונית והביא עליו מסוד ג' עליונות החיצונית שהם נג"ע הפך ענ"ג וסגר פתח טוב שלא ישפיעוהו שפע חיות עליון שהוא נשפע לחיצונים והיינו יסגרך סוגר צנור קדוש ופותח נגע ראש החיצוני ודוד מדת המלכות שהחיצונים תחת ידו ובהיותו משתמש בעין רעה אשר תחת כחות הקדוש' שהם תלוים בדינים שהם בעיני המלכות כדכתיב עיניך יונים מיד כל זיני צרעת אתמשכן מהכחות החיצונים והיינו אבן נגף שהוא מזומנת לצורך הבאר העליון כדכתיב והשיבו את האבן על פי הבאר ולכך אבן וצרעת הכל ענין א' וכיון שהנגע בראש החיצוני הפך ענג וכדפרישית לכך שולט במצח ודאי מקום הענ"ג: