אור החמה על ספר הזהר ג:תי
Ohr HaChammah on Zohar 3:410 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →במה דאמינא הראו לו צורכו בעולם ועל העיקר שבא עליו וישימו עיקר עבודתו. וימת עם רב מישראל בענין הנחשים השרפים ובאותו עון נכשל ועם רב ר"ל עם הארץ הראוי להיות רב מצד המשפחה ודבר במשה ומת בכלל אותם שמתו שם ולפי דבריו הי' הענין ההוא אחר מעשה העגל קודם גזרת המרגלים ולרמוז על מיתתו בנחשים השרפים יהי' אביכו בזרקא דומה אל הנחש שמת ע"י נחש כדמסיק אמנם קשה מאוד שהסכימו לדבריו והעתיקוהו בזוהר שיהי' סוד הזרקא שסודה רמז בתיקונים אל עליית המלכות למעלה כדפי' שם וכאן יאמר שירמוז אל הנחש הן אמת שמצאנו כיוצא בזה בזוהר בפסוק יהי מאורות ברקיע השמים שמפרש מאורת למעלה בשכינה ואהדר ומפרש בלילית מארת ה' בבית רשע ומסיק שם שבעין אנפין לאור' ואפשר לפרש הכי והכי וא"כ לא קשה כ"כ ועכ"ז אמר כי המלכות בהיותה עולה למעלה צריך שלא יהי' שום סרכה מעכבת וכאשר ימצא שום מעכב מיד הנחש מזדמן אליו והיינו סוד הזרקא העולה והנחש הכרוך שם יורד למטה ונמשך לכל אותם המעכבים וכך היתה שכינה עולה למעלה עם ישראל ליכנס לארץ וקופצת המסעות ועולה והם עכבו בדבור וידבר העם באלהים ובמשה ועשו סרכא בסוד הזרקא העולה מיד נזדמן אליהם סוד הנחש הכרוך למעל' הסרוך שם ויורד למט':
במלולא דפומיה. לשון במדבר והיינו לשון הרע שהוא חטאו של נחש שהתחיל ראשונה בעולם לדבר לשון הרע באלהים כי יודע אלהים וכו' והיינו משיך זנביה לפומיה והיינו ענין לשון הרע שהוא מדברים קטנים פחותים זנב הנחש כחותיו התחתונים ומשך לפומיה שמדבר בפיו ומחטיא הכלים החשובים שהם פה ולשון ובכח לשון הרע נוטל הנחש הזנב שהם כחותיו המתפכטין למטה ומעלה אותם למעלה לקטרג בכח לשון הרע הנדבר למטה וזה הי' פגם שגרם ענין וידבר העם באלהי' ובמשה עד שמצד כח הנחש העולה ונכרך בה הי' מונע העליה אל השכינ' הרמוז בזרקא כדפירש והיינו שיורד למטה ונפרע והיינו בענין נחש על קודליה בצלפחד ליפרע ממנו ומפני שהוא נכרך בו שהחטיאו בלשון הרע ולזה משיך זנביה לפומיה להראות שכך עשה שנטל הזנב שהם הכחות התחתונים המתפשטים בעולם המחטיאין בני אדם בלשון הרע והוא מעלה אותם לפומיה דהיינו בחינתו שהיא מקטרגת למעלה שאותו הכח הוא פיו וכאשר הנחש רוצה להשטין מושך זנבו כחותיו המתפשטין לעולם אל פיו לומר למעל' הרי הפגם וכח יצה"ר שנעש' למטה. בטעמא. היינו שהוא טעם עליון להראות שאח"כ ירד מלמעלה בגזרה עליונה קדישא דהיינו סוד טעם הזרקא ליטול נשמה וז"ש ההוא דאתמשך עליה לעילא מסוד הזרקא שהושפע הגזרה אל הנחש וירד למטה אל צלפחד ונטל נשמה ומת והיינו אבינו מת במדבר כדפירש.