אור החמה על ספר הזהר ג:שצב

כמה חביבין שהקב"ה שומע תפלתם מרוב חבה אי תימא כל נשמתין דעלמא אפילו אותם שהם בחיים אלא שעדיין אין הקב"ה מאמין בהם אלא אינון נשמותיהון דצדיקייא דתמן מדוריהון בהדיה בעולם העליון שהם משכנם בג"ע של מעל' ובג"ע של מטה והכי אתמר על אלו גם צפור מצאה בית דהיינו צפור הנשמ' הטהור' והטעם למה נק' צפור יתבאר מתוך מה דתנן תלת שורין וכו'. זמנין סגיאין משטטן. בר"ח בי"ט ושבתות. על גבי שורין כי עד עתה החומה להם לכסות שלא יסתכלו לפנים מהחומה ועתה זכו שעלו על החומה להסתכל מה שבתוך החומה הפנימית.

אילין נשמתיהון. כשתדקדק תמצא שהפנימיים קרא רוחיהון דצדיקייא ואותם שבין החומות קרא נשמתיהון וקשה שהרותות למט' מהנשמות אלא שהענין הוא כי הנשמות שזכו ליכנס לג"ע של מעל' רוחיהון פנימ' בתוך ג' חומות אמנם אותם שבין החומות הם רוחות ונשמות שלא זכו ליכנס נשמתם למעל' לג"ע ולכך לא זכו אל נקוד' אמצעית שבג"ע תחתון ועם כל זה יש להם מנוח' כפי מעשיהם בין החומות ואלו מצפים שם אל הגלגול עד שיזכו ליכנס למעל' למעל' שאין מקום הנשמ' שם כלל אלא בג"ע עליון. ולזה אמר אבל ענוגא דרוחיהון דצדיקייא לגו דהיינו אותם הרוחות שזכו שנשמתם בג"ע עליון ויומין רשימין אית בשתא וכו' שמא מפני שהם ימי חגין וזמנין יתחדש להם מנוח' ביומי ניסן מפני קדושת החסד המתגל' וימי תשרי מפני הגבור' עם הבינ' וחוקותיה והם ימי דין שהם ראשי שנים והחיים צריכים תפלתם ולכך הם מתפללים על החיים וטעם תוספות קדושתם ומעלתם וזכות התחתונים שינתן להם רשות להעלות למעל' מעל החומות להשמע תפלתם הוא בגין דיומין אילין וכו' ויתגל' אור הספירות וכו' ור' שמעון פירש כך הוא שמלת צפור יצדק על הרוחות אמנם דיבור על הנשמות ולעולם אין נשמות בין החומות אלא רוחות כל א' בבחי' מעשיו אמנם הנשמות ג"כ בבחינתם למעל' בג"ע עליון וז"ש אבל מה דתימא וכו' וההוא צפצופא ועל שם זה נקרא צפרים:

וסלקי לאתר טמיר. היינו סוד הבינ' והנשמ' אצול' משם ועולה לג"ע של מעל' והוא נק' דרור על שם החירות. שמבינ' וצפור הוא הרוח שהוא בג"ע של מטה. ר"ש לחדודי לר' אלעזר קאמר ולהכי פתח לי' דודאי אינון רוחין שבג"ע של מטה כדי שיאמר ודרור נשמתין דג"ע של מעלה והיינו סוד הנשמות בג"ע עליון שהוא בכורסייא דתמן מזונא אימא עילא' בינ' והרוחות בג"ע תחתון שהיא ביציר' דתמן מקננא קב"ה ולזה צפור מצא' בית י' יסוד ת' ת"ת ב' מלכות ביתא דכולהו ודרור מקום החירות ודאי מצד הבינ' יובל. שפיר קאמרת. שזה דרך אחד אבל יש לפרש דרך אחר דהיינו שיהי' הכל בג"ע של מטה. ועד כען כולהו נכוין שזה להם עדיין כמו עונש מפני דבר מה עד שהבינ' ימשך להם החירות ודרור נמשך להם מהיכל קן צפור והיינו מהבינ' ואז אינם נכוין וז"ש ודרור קן לה דוק ותשכח שמה שהצדיקים נכוין מחופת חביריהם הם דוקא מצד בחי' היציר' בג"ע של מטה שיש להם היכלות וחומות ואין אחד מהם רשאי ליכנס לפנים ממחיצתו והיינו צפור מצא' בית והיכל ידוע שאינו יוצא ממחיצתו ביתו אל בית חבירו ולא חברו נכנס לביתו אבל אינם אותם שעדיין לא זכו אל שלמות הגן אלא אפילו אותם השלמים שהשלימו וזכו למיעל מן המקום הכולל בחצירות ג"ע בהיכלות ולמיפק משם מן ההיכלות אל כל מקומות כוללים אשר בגן שבחינה ידועה יש לכללות הצדיקים בגן ובחי' ידוע' לכל א' וא' דהיינו היכלות בתים וחצרות וגנות ופרדסים לכללות הצדיקים ואלו אינם מפחדים לצאת ולבא כרצונם וז"ש דזכו למיפק ולמיעל ומתפשטין בכל מקומות הגן בחינ' הכוללת לכלם והבתים וההיכלות כל א' נכוה מחופתו כדפי' שאין הכולל אלא שאר הגן והחצרות לכלם יחד וקבלתי ממורי שיש צדיקים בעלי תשוב' שעלו במעל' אמנם אינם זוכים לצאת ולבא מפני פחד עונם שלא ימצאם המקטרג ונרא' לי שתלוי ענין זה במעש' העובד במפורסם זוכה לצאת ולבא והעובד במטמוניות שאין בני אדם נהנים מעבודתם ואינם לומדים ממעשיהם אינם זוכים להתשוטט בגן זה הכלל על אותם הזוכים להתשוטט דוקא נאמר גם צפור מצא' בית ומלת גם באותם הנעלמים:

כיון דאית לון דרור וחירו וכו'. הענין שהוא ממש כמו צבאות הספי' ז' ספי' ז' כתות הצדיקים שבע היכלות ויש להם קפידא כעין הספי' שכל א' יש לה הנהג' לעצמ' אמנם כאשר יתגל' הבינ' ויאסוף הספי' אליה כולם הם נאחזים באחדות א' ואין קפידא בהם כלל אלא מתמזגות דין ורחמים ממש בהם היכלי הצדיקים בהגלות עליהם סוד נקודת קן צפור בג"ע של מטה שהיא * בכ"י מקום כן [הג"ה קן] השכינה כו'. מקום השכינ' במטטרון שהוא סוד בחי' הביני ביציר' מיד יתאחדו היכלות ג"ע ואין בצדיקים קפידא אלא כלם כא' כל החופות יתאחדו לקבל הדרור מהביני אור המדות המתפשט אליהם שמוחל ומכפר בעד כלם במעל' א' כאלו קיימו כל התור' כולה כאחד ויתגל' אליהם אותה הנקוד'הנעלמ' שלא זכו אליה ומתנדבים אלו לאלו ע"י גילוי אותו האור הנעלם הנדיב אור הבינ' כדפי':

תלת זמנין שלש רגלים. דלא ידעין ולא אשתמודען. עד שהקב"ה מראה אותו להם בימים הידועים ואז אינם נכוין אלא כלם יחד שוין ואין בית לכל א' לעצמו. דזכו לבנין. היינו שבזולת תועלת צדקתם הניחו בנים בעוה"ז ושלשלת משפח' מתקיימים במעשים טובים במעל' והיינו שיש להם עוד ברא מזכה אבא דור אחר דור מקשרין תור' שבכתב (המגיע עד הבינה) [בכ"י ליתא ג' תי' אלו] ותור' שבע"פ מלכות מתייחדים שתי מזבחות שתי תורות תמיד ע"י אפרוחים הם בניהם והם זוכים למעל' הזאת אשר שתה הנשמ' אפרוחים בנים את מזבחותיך השתי תורתך כדמפרש ואזיל ה' צבאות ות"ת על הנצח דא יתרו כדפי' שהוא הנשמ' הקדוש' כלא חד צפור דרור. ולפעמים נקראת צפור ולפעמים דרור ולפעמים צפור דרור וכמו כן יתרו לפעמים קני לעצמו ולפעמים חבר הקיני: