עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר ג:לט

Ohr HaChammah on Zohar 3:39 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

ר' חייא ור' יוסי הוו אזלי וגו' במילי דעתיק יומין ענין התשובה שהיא אחוז' עד הכתר מכסי חטאוי ומניחם בפגם בסתר המדות ולא מפרש להורידם אל הנגלות. קמי מלכא קדישא שאין בו פגם ולא יגורך רע קמי למטה מקום הפגם ויתבע עלייהו רחמי לכפרם ולטהרם ממקומם אל מקום החצונים. לא יהבין ליה למפתח פי' הכפרה נמשכת ממה שהבינה שבה אל הבנים ונפתחת במקוריה ושולחת שפעה אל מקום הבנים הפגומים להטהרם כאומ' כי ביום הזה יכפר וגו' והשתא קאמר שכיון שמפני כבודו לא רצו להתודות על עוניו לא יהבין ליה למפתח פתחא דתשובה שהוא הבינה לטהר אותו.

ויתגברון רחמי שהם מקורות החסד והת"ת על דינא שהוא מקור הגבורה כנז' לעיל וכ"ש אי איהו בכי ששערי דמעה לא ננעלו שהם שערי מימי החסד והרחמים. מהו יכבדנני בתרין נוני"ן. חד לתתא מהמ' על כל העולמות כלם ששמו של הקב"ה מתכבד בתחתונים שהוא מוחל ברחמיו וכן כבדת הפגם מן הקדושים אל החצונים כאו' ותשליך במצולות ים וגו'. חד לעילא היינו סוד עולם הבא בינה שמגביר בה מקורי החסד והרחמים ושבה על הבנים וכל העולמות מתהפכין מדין לרחמים. דהא באודה עלי פשעי סגי תימא דהא עיקר וידוי חטאתי עויתי פשעתי ולא סגי בפשעתי ואיך אמר באודה עלי פשעי סגי. ונר' דה"ק דהל"ל אודה עלי חטאי ופשעי לך מאי אודיעך ולא כסיתי והכי מוכח מהתירוץ.

בגין דאיהי שליחא מתתא לעילא להעלות תפלתן של ישראל ומעשה המצות בסוד מ"ן ומעילא לתתא אל השפע והברכות. ומאן דבעי למלכא וגו' א"כ צריך ליכנס דרך הפתח ופתיחת הוידוי אליה. וע"ד חטאתי שהוא פגם קל לא יעלה למעלה ממנו וזהו אודיעך למ' בלשון נכח שעיקר הוידוי אלי' כדי שיכנס לפנים. ועוני לא כסיתי מצדיקו של עולם עלמא דאתכסייא כי העון יותר חמור מחטאת ויפגום גם ביסוד ולהכי לא דבר לנכח. ואו' צדיקו של עולם ולא כינוי אחר להורות על הפגם הנמשך לו מן העון שהעמדת העולם עליו יסוד עולם ודאי ומצד פגם עונו מסלק השפע מן העולם ומעמידו עד שיתודה וימשיכנו למטה בוידוי. אמרתי אודה עלי פשעי שהוא היותר חמור מכלם ופוגם עד למעלה עד ת"ת והיינו שם ה' הנזכר הנה וזכר לשון הודאה בו ונתן הטעם ואמר בשלמא להכריח לשון הודאה מהשלמים תודת שלמיו שהוא מכריע השמאל להודות אל הימין:

דא לעילא לעילא פי' בכתר ולא בכתר עצמו אלא בכסא הכתר דהיינו חכמה ובינה שעליהם שריא הכתר משום דמלת אתה שהוא לנכח לא שייך בכתר כי הוא בדרך נסתר ואפי' בחכמ' לא יצדק אלא בזרות גדול והענין כי שפע הברכה נמשך מבינה בסוד תשובה אימא עילאה מתייחדת באימ' תתאה והיינו שירד מעתיקא לאימא. האי קרא אחיד בכלא מהמ' עד הכתר כנז'.

כגוונא דא וגו' שבפסוק זה קשר שם בן ד' ה' במ' והיינו חטאתי אודיעך וע"י היסוד דהיינו ועוני וגו' מתייחדת עם ו' שהוא הת"ת דהיינו אודה עלי פשעי וגו' ואחר כך ואתה נשאת דהיינו ייחוד י"ה כנז'. ברעותיה בכתר הנק' רצון ופי' פשטו משמע במחשבתו וכוונתו. נטיר פתחא דמלכא מרכבתו במ' והוא יודע מדרך השערים יותר מן הכל: א"ל ר' חייא וגו' דלאו על ענין נטיר פתחא תליא מילתא אלא כל הבא לעבוד מלב. אורייתא וגו' אבתריה נמשך לו הידיעה בעבודה מעט מעט עד שידע להתעלות כמי שהולך אחר דבר עד שמשיג. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. דא לעילא לעילא אתר דעתיקא קדישא וגו'. הרמ"ק זלה"ה בספר הפרדס כתב על כינוי סלה והוכיח מכאן כי סלה היא בינה ועתיקא הוא החכמה וגו' וכמדומה לי דכי נאים ושכיב אמר מר להאי שמעתא ואין צריך להקשות עליו. אמנם אבאר לך פשטן של דברים אלו. ועניינם הוא כי הנה התחיל ואמר היך כל הדרגין נרמזו בפ' זה ותחלה אמר חטאתי אודיעך והוא שיודיענו אל המ'. ועוני וגו' לא כסיתי מהיסוד. אמרתי אודה וגו' לה' דא ת"ת הנק' ה' כנודע. ואתה נשאת הוא סוד החכמה עלאה הנק' אתה בסוד כי אתה אבינו כנז' באדרא דהאזינו ריש דף ר"ל ועליו אמר ואתה נשאת. והוא הנקרא אתר דעתיקא וגו' כי הוא מקומו וכסאו של הכתר הנק' עתיקא קדישא בכל הזוהר כנזכר בר"מ פ' קדושים דף פ"ב ע"א דחכמה איהי כסא לכתר עליון. וחלילה לפרש כפי' הנז' כי אין עתה כוונתו בביאור מלת סלה רק בביאור מלת ואתה שהוא בחכמה כנודע וזה יורה פשט לישנא דקרא ואתה נשאת פי' אתה החכמה שנשאת עון חטאתי לעולם וזה פי' סלה לעולם. ועל פי דרכינו נבאר מה שאמר לעילא לעילא והענין כי לפי שדילג מדרגה א' שהיא ראש המדרגות והיא הבינה ולא זכר אותה רק את החכמה והנה הבינה היא למעלה מת"ת והחכמה לעילא לעילא וזה פשוט ומבואר. ע"כ מלשונו: