אור החמה על ספר הזהר ג:שפה

ומכלהו קבל מתנן וכו' הענין כי השרים הם מהחיצונים וכוחות החיצונים הם בהנאות העולם כל א' וא' כפי בחינתו מלילית הם ז' היכלות חיצונים שהם שרי יצה"ר והנה פעולות יצה"ר היה ראוי שיהיו כלם אסורות לישראל אלא שהקב"ה נטל מתנות מהשרים האלה פעולות יצה"ר המותרות כעין שנטל החרב מסמא"ל נטל הניאוף מרהב דהיינו צד הפעולות למצוה כך נטל מכל פעולות יצה"ר למצוה דהיינו האור המכסה עליהם זוהר פעולתם הטובה כדי שיהיו ישראל מעוטרים בפעולות ההם לקדושה ולטובה דהיינו חלק העבודה כיצה"ר כעין חרב ופריה ורביה כדפי' והיינו ניצוצות קדושים מתפשטין שם שהפשיטו מעליהם ונתנו לישראל שוחד שלא יחסר מהם ומעשה ההוא לטובה דהיינו חלק מברכתם ואלו ידעו השרים שהיה אפשר להם לקיים המעשה ההוא ע"י צד התורה ויספיק לברכתם היו מודים בתורה אלא הוא כעין הסם המעט שהם ידמו שכל הברכה תנטל מהם ולכך מודים להם לישראל חלק טוב מברכתם אותה הבחינה המתקרבת לקדושת התורה וישארו הם לרחבה ואותם החלקים אשר בתורה האסורים לצד יצה"ר הם ממש טעם לשרים שאינם מקנאים על תורתינו ואינם חפיצים בה והשר ע"י יצה"ר נותן בלבם שימאסו בה כל אומה ואומה מצד החלק אשר לו ביצה"ר דוחה התורה מהבחינה ההוא שאינה יכול לסבלה והיינו זעיר סמא דמותא דהיינו ממש ע"י שבעים השרים הם ע' פרצות שהם פורצים למעלה לינק מהחודש ואנו אסורים ממש בכל אותם הפרצות לעמוד נגד הפרצה ולגדור בה גדר במצות התורה א"כ ממש המצות הם סם [הממית] הסותם הפרצה שממנה הם חיים ויונקים ולזה כשמעם המצוה שהיא סותמת פרצת יניקתם מיד הם בורחים ואינם יודעים חלק האור אשר מצד פנים ועיקר הקדושה ויש לישראל חלק ממש וכניסה ליהנות מהחיצוני דהיינו מה שיהנו ישראל לצד הקדושה בחיצוני ויתנאו באור [זווגם] והיינו עדי להשתמש הקדושה בחלק החיצוני כאומרו ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה והיינו סוד קודם חטאם שתפסוק זוהמתם וישתמשו ישראל כענין הגוף מה שנודע מהותו כענין קודם חטא אדם הראשון וכעין אחר התחיה והיינו סוד את עדים מהר חורב מה שהיתה הקדושה משתמשת באור קדוש הנכנס אל חלקו יצה"ר דהיינו חלקו החיצונים דקדושה ואחר שחטאו חזרו אל ענין הגוף ונאסר אליהם ולא נוכל לדעת מהותו ועדיין היה להם מעלה אחרת דהיינו שבי והוא סוד לימוד התורה בטהרה שהיה לישראל במדבר עוסקים כלם בתורה וזה נטל משרע"ה בעלותו מיד שהוא נקשר בתורה והיינו עלית למרום שבית שבי תלמוד תורה בטהרה וזה וזה יש דמיון קצת לפי מה שהם מתקנים עצמם אמנם עיקרם יותקן לעתיד לבוא וז"ש ולזמנא דאתי וכו' והכנעני מלך ערד היינו החיצוני יצה"ר ששלט בלומדי תורה שלא ילמדו בטהרה ויש להם קושי גדול בתלמודה שאין טהרת המחשבה פנויה לעסק התורה.

יראה בקדמיתא שמא לא יקיימו דברם וכשראתה שקבלוה כמו שאמרו שקטה, לא דחלין לכל עשיה וכו' כי טהרו העשיה מהקליפות ע"י מעשה המצות. דכד אפיק, אפילו קודם קבלת התורה נטהרו מהחיצונים ונכנעו הקליפות לפניהם הוה ידיעא דא שלא יועילו כל קסמיו וחרשיו מיד וישלח לראות מה יעשו מאי הכא בתורה כלומר מה צורך לייחסו הנה על שם פתורה אלא להורות על מעשה השלחן אשר על נהרים דהכי כתיב ארם נהרים חד נהרא קיימא תדיר כלומר בלעם היה עורך שלחנו לקסמיו וחרשיו על חד נהרא ואין לפרש על חד נהרא קיימא ארץ פתור דאי הכי מאי לישנא דתדיר ועוד פתור הוא פירוש שהוא שלחן ר' אלעזר ור' אבא הוו אזלי באורחא למחמי וכו' בענין השעשוע הזה ומהותו ועניינו לא אאריך שכבר פירשתיו היטיב בשער הקודם: