אור החמה על ספר הזהר ג:שפד

רזא עילאה דרישא וכו' היינו שנמשך מהחכמה והבינה שזהו סוד רישא דמלכא וחכמה מוחא וגלגלתא בינה ונובלת חכמה של מעלה תורה והיא מתאצלת ונמשכת מדרגה אחר מדרגה מהחכמה אל הבינה ומבינה אל החסד ובהיותה בחכמה נק' ראשית כדכתיב ה' קנני ראשית חכמה וברדתה לבינה נק' יראה דכתיב יראת ה' ראשית דעת וכתיב ואל תטוש תורת אמך וכתיב כי אם לבינה תקרא וברדתה לחסד כתיב ותורת חסד על לשונה וברדתה לגבורה כתיב הלא כה דברי כאש נאום ה' וכתיב מימינו אש דת למו והנה מעת שבאו האבות ונעשו מרכב' אברהם לחסד יצחק לגבורה נאחזו בזכותם ישמעאל מצד החסד עשו מצד הגבורה וכשיצאו הם ובניהם לתרבות רעה ונשתמדו לע"ז והם תחת ממשלת רהב וסמאל זה לימין וזה משמאל היו עולים ושואלים חלקם מתוך הקדושה והיה להם מהלך ושביל וניצוץ נמשך מבפנים לחוץ אל תוך הקליפה והוא הנהירו הנדרש בשמעתין וכשבא הקב"ה לברר חלקו ונחלתו וליתן להם התורה רצה לטהר כל הקדושה ולא יהיה לאלוחלק בה כלל ועיקר ולכך בא לשעיר ובא לפארן כדי שהם מעצמם יפקידו צד הקדושה שבהם ותסתלק מעליהם ויהיה שכינת הקדושה וניצוצותיה על ישראל לבד וז"ש אצטריך לי לבררא וכו' במה דיש אחיזת עשו בגבורה וישמעאל ג"כ בחסד יפגים כולא שיעלה בכל זווג וזווג שישראל יזווגו ע"י מעשיהם וקיום התורה ליטול חלקם וזה פגם גדול אית בוכרא וכו' ענין הבכורה היא כענין המלכות שהבכור יורש אותו כן ענין הקדושה ירושת הבכור וראיה לזה שהם ראויים לכהונה וכן הענין קודם לכך כיון שישמעאל ועשו בכורות יורשים אותה הקדושה דכתיב קדש לי כל בכור וכו' לקטלא בדינא הרוגי ב"ד ולקטלא כדקא יאות מלחמת מצוה לא תחיה כל נשמה ומלחמת הרשות ג"כ ומצד רהב הנואף נטל חלק זעיר מפריה ורביה היינו עונות ת"ח מערב שבת לע"ש קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך לכך הופיע דבר מועט: