אור החמה על ספר הזהר ג:שעה

ונאות הוא וכו'. מפני שיש כח באב לתת בבנו בעת ההולדה התעוררות רוח לפי מה שהוא אם טוב ואם רע ואני מעיד בתורת עדות שראיתי בחור א' שיצא מן הכלל ב' פעמים. א' לדת הישמעאלים וא' לדת הנוצרים ואביו היה בחזקת חסידות וכשרות גדולה וחקרתי עליו מפי מגידי אמת וספרו לי שעל אביו עברו ב' העבירות ההם ממש והתעוררות אביו עשה הדבר ההוא ודרך זה לכל עבירה שיעשה האדם והיינו סוד אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם והיינו אבל חטאנו אנחנו ואבותינו בזולת הדרכים אחרים כי נפש הבן עם נפש האב יש לה קורבה ומטעם זה הבא להוליד בן כשר צריך תשובה ודאי וקדושה נוספת משיכו מאבוי מנהרא וכו' זהו סוד העיבור שיתעבר נפש האב בנפש הבן להשלים תורה או מצוה שחסר לו ולשלמות הבן וזה ע"י היחס אשר לשניהם אם שניהם כשרים ע"ד שפירש אם שניהם רעים וזה הטעם שמעוררים האב בג"ע ע"י המצוה או התורה שעושה הבן:

יומא חד הא חבריא יתבין וכו' נעמה העמונית אשת שלמה וכמה פעמים נצטערתי על זה וכי שלמה לא נשא נשים נכריות הרבה צידוניות חתיות וכו' ועם היות שהיה מגייר אותם לא נמנו אלא נכריות אם כן מה טעם נעמה שמנו אותה חכמים לצדקת ואח"כ האיר ה' עיני וראיתי שלשלת המלכות נמשכת ממנה שהיא אם רחבעם ואם ח"ו אנו מונים אותה עם שאר הנשים כבר יש לנו ישראל הבא על הגויה הולד גוי ונמצא רחבעם גר ואין לו יחס עם זרע דוד ח"ו לזה מנו אותה לגיורת צדקת והיא ישראלית גמורה וע"ד הקבל' קבלו כן שאם לא היתה כך היה נמשך מהדבר תקלה וגם כן לא היו ישראל ממליכים לרחבעם דהא כתיב לא תוכל לתת עליך איש נכרי וצריכים אנו (לומר שנשים) [בכ"י לומר שנתגיירה קודם שנשאה ומאי דכתיב ולמלכם שקוץ בני עמון צריכים אנו לומר שנשים] אחרות עמוניות נשא.

נוני ימא רבא. נשמות הצדיקים שהם בים הגדול למעלה נכללים ברוחניות נהנים מזיו השכינה והם מניחים העונג ההוא להזדווג עמהם בדברי תור' כענין פניאל ועובדא דסבא וכמה אחרים ועובדא דפנחס ועובדא דר' פרחיה דמדרש רות מהזוהר ויבשתא עולם זה הגשמי שהוא יבש מרוחניות הים הגדול כדפי'. נונין דשבקי' רב המנונא סבא כי בר' אליעזר ור' אבא אירע מעשה (ביעין) [בכ"י כעין] דנונא ינוקא זרעו: