אור החמה על ספר הזהר ג:שעא

ומלאך ה'. שר נער מטטרו"ן ריש מתיבתא דהיינו שר ג"ע עץ הדעת טוב שהוא דין ומכריע הדין על כל הצדיקים וכאשר אוחז השר החיצוני את הנשמה מקלע אותה למטה אל תוך החיצונים דהיינו גיהנם ושר גיהנם למטה דומה והממונה המתפשט ממנו (ולמטה) [בכ"י למעלה] להסטין על האדם לזכות גיהנם האומרים הב הב הוא השטן העולה העומד עם הכרובים ולהט החרב והוא שור נגח דומה אל הדין הפנימי שור תם ומלחך הנשמה ומקלע אותה אל תחת יד דומה והם שני שטנים ומפה השור הזה המלחך הנשמה שהוא (עץ) [בכ"י ירק] השדה ודאי דהיינו שדה תפוחים והנשמה תולדותיה ואותם שהם עצים (בתורה) [בכ"י בתוכה] עץ החיים ועץ הדעת טוב אינו יכול לנחך שהם זכאים בדינם אמנם אותם שהם ירקות צמחיו קטנים יכולים ללחוך דהיינו להכניסם לתוך החיצונים שפה השור הוא פתח לשער כניסה לחיצונים ובלע לון להכניסם אל תוך בטנו דהיינו גיהנם חיה רעה אוכלת אותם עד עיכול הזוהמא שבהם:

ותוקפיה דההוא שור החיצוני מכי כריזו על התבואה הענין שבפסח נדונים על התבואה ופירשו מרחיקים משור תם בימי ניסן חמשים אמה שהשטן מרקד בין קרניו והענין שניסן הוא סוד הימין כניסה לג"ע וכיון שהתבואה שהם נשמות הצדיקים רוצים ליכנס שהם ירק השדה תבואה ודאי מיד מכריזין עליהם כל מי שיודע לו זכות וכל מי שיודע לו חובה צדיקים לדון במדרגה כדפי' לעיל וחיצונים להשטין ומיד השטן שולט ודאי וכל יום ויום שהצדיק עולה ויש כרוז על דינו הוא מתגבר וכמו כן ביומי ניסן וביומי תשרי שדנין האדם שהם ראשי שנים שבני אדם נכתבין לחיים הוא שולט להשטין ועולה ועומד מחוץ לחדר הדין אם יגבירוהו לעשות הדין ובזה יתבאר שמועה זו שהיא קרעים קרעים בהעתק:

ר' יצחק ור' יהודה הוו אזלי וכו' יתבין ברומו של עולם רומזים בספירות העליונות ומה גם בשעת ברכה שהם משפיעות והאצבעות מושכין. אצבעא חדא וכו' היינו אצבע האמצעי והוא נגד הת"ת ולכך הוא גבוה מכלם להראות מדת הת"ת על החסד והגבורה ועולה אל ג' ראשונות. וז"ש דארמא משה כי משה גורם למדת הת"ת להקשר שם. והיינו אומרו מבריח מן הקצה בינה אל הקצה מלכות והוא תיכון בין שתי הקצוות ואי תימא דההוא וכו' כלומר ממה שאמר הכתוב ועשית בריחים וגו' חמשה לקרשי וגו' וחמשה וגו' והבריח התיכון ס"ד לומר שהכוונה תיכון בין העשר דהיינו חמש מכאן וחמש מכאן.

תרין מכאן. חסד נצח.

ותרין מכאן. גבורה הוד. חד באמצעיתא. הת"ת עמודא (דיניקה) [בכ"י דיעקב] בסוד הת"ת בעצמו רזא דמשה בסוד הדעת הפנימי שהוא מתלבש בת"ת ומפאת משרע"ה הוא עולה על חסד וגבורה ומפאת יעקב הוא יורד למטה מחסד וגבורה כנודע: