אור החמה על ספר הזהר ג:שנב
Ohr HaChammah on Zohar 3:352 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →יתאביד מעלמא. שהרי אין קיום לעולם אלא ע"י שלום והוא חולק על שלום ודוחה אותו צריך שיתאבד מן העולם שהרי כל העולם חותמו של שלום ועוד קיומו היה השלום והרי דחה השלום המקיימו יאבד עצמו כיון שאין לו שלום שיעמידנו:
אילנין אחרנין. עץ הדעת (עובדא דמטטרון) [בכ"י הדעת טוב דא מטטרון] ורע דא סמא"ל וע"י שניהם העולם מתנהג בימי החול וצלפחד היה מעורר אותם ביום שבת. והוא הפך השבת שאין (לו) [בכ"י אלו] שלטון כלל והוא השליטם ועשה מלאכה בשבת ופליג (השבת) [בכ"י אשבת]:
ר' יוסי אמר פליג אכולהו ואמר שאין אנו צריכים לכל זה. כי כיון שחלק על התורה דהיינו שהתורה צותה שאהרן כהן והוא חלק עליה הרי שחלק על שלום וכתיב לכל נתיבותיה שלום שאין צריך שיהיה על כולא אלא אפילו על נתיב אחד מנתיבותיה וז"ש וכל נתיבותיה שלום והחולק על נתיב א' מהם חולק על שלום:
שלום דלעילא ותתא. התורה שהוא ת"ת שלום למעלה והוא שלום למטה כדכתיב ה' עוז לעמו וגו':
מלכותא דארעא דהיינו ישראל בסדרם ודגליהם ונישואיהם וקריאיהם כעין מלכותא דרקיעא כעין סדר האצילות ומדרגותיו דשמא קדישא אתאחד בהו היינו האצילות ששם בן ד' רומז בהם דהיינו י' חכמה ה' בינה ו' ת"ת ה' מלכות. כולהו זמינין וכו' כלומר אור החכמה ושפעה מתפשטת בהם:
בשעתא דזמין מועד כלומר בעת שהמלכות נק' מועד היא מתפשטת בעולם התחתון דהיינו ביו"ט ושבתות. הכי נמי קדש תתאה וכו' כלומר כמו שאור החכמה קושרת כל הספירות ומאירה בהם כך המלכות קושרת כל מרכבותיה וחייליה התחתונים ומאירים ומשפיעים בחי' אור מאירה בבחי' חכמה שבה דהיינו קדש תתאה שהיא נק' חכמת שלמה והחכמה העליונה חכמת אלהים והטעם כי החכמה העליונה מתייחסת לבינה שהיא נק' אלהים והחכמה תתאה מתייחסת ליסוד הנק' שלמה והיא חכמה תתאה דאתיא מחכמה עילאה ובחינה זו היא משתוה אליה כאומרו אני ישינה אני שניה לחכמה בתיקונים:
זמינין לאתעטרא וכו'. גם כן הם מכינים עצמם לקבל כמו שהיא מכינה עצמה להשפיע. הכי נמי קיימין ממנן וכו'. במלכותא דארעא דהיינו ישראל וכו'.
קראי חסר. שאינן שוין לקרואי הת"ת למעלה דהיינו י"ב נשיאים וכיוצא והחסרון מורה על המלכות שהיא לבנה פרוצה וחסירה. אבל בשלימו יתיר שלא יהיה שם המורה על החסרון היא (אומרם) [בכ"י אומרו] אנשי שם:
אנשי שם ודאי. שהיא מלכות אדנ"י ולא אנשי יהו"ה ת"ת וכשתדקדק תמצא שהם ד' מדרגות העליונה שבכלם שהמלכות תקרא בשם יהו"ה בת"ת והתלוים בה נקראים אנשי השם וזו היא עליונה שלא נזכרה כאן בפסוק. הב' היא אנשי שם שמורה על המלכות היותה נק' בשם אדנ"י שהוא שם לבוש לשם ה'. הג' קריאי ביו"ד דהיינו שמורה על המלכות בבחינתה ונוטלת אות י' דהיינו חלק השם עם היות שאינו כולו. הד' קראי חסר י' דהיינו כעין הנדרש בזוהר ס' איכה אראילם שממה שאינם נקראים אראילים ביו"ד מורה על חסרון המדה שעליהם וכן קראי מועד הרי שהם במלכות אמנם היא חסירה כדפרישית ואלו ד' בחינות כולם במלכות זו למטה מזו. והנה עלו ממדרגה ראשונה אל השלישית ואל הרביעית לא באו והיינו שע"י הגבורה עלו אל השלישית שהוא שם אדנ"י דהיינו גבורה תתאה דאתי מגבורה עילאה ואלו נקשרו בשלום הגיעו עד המלכות הנק' ה' מצד הת"ת ולזה אתאחדו בצד הגבורה דהיינו המחלוקת וירדו משם אל שאול דהיינו סייפי הגבורה והמחלוקת הקשה. והנה [בכ"י המועד] הזה שהיא המלכות כשהיא קוראת קריאיה מתפשטת בכנפי קדושתה על כל חיילים הקדושים זולתי אלו החיצונים בעלי המחלוקת הקשה כדפי' ולזה אלו תחלה היו (במרכבה) [בכ"י במדרגה] הראשונה ועכ"ז היו קריאי מועד באותה הבחינה המתפשטת שם ועלו מדרגה אחר מדרגה עד שהגיעו להיות אנשי שם בגבורה ונעשו בעלי מחלוקת אל החסד וירדו אל חוץ מכל מדרגותיה כנודע:
בנקבו שם במלכות כדפי' במקומו. וע"ד איקרון וכו' משום דקשה כיון שקראם קרואי מועד מאי תו אנשי שם אלא מפני (שלא) [בכ"י שאלו] באו לצד הגבורה עם קרח שהיה לוי הרי שנאחזו בגבורה עצמה ראוי שיתעלו מן החסרון ויקראו אנשי שם דהיינו גבורה תתאה דאתי מגבורה עילאה:
אמאי בוקר. כלו' למה דחה הדבר ליום מחר בבוקר ואמאי קדוש וכי אין הקב"ה חפץ בטהורים.
אינון מסטרא דטהור. הלויים כדמסיק. כדין כתרא דכהנא היינו חסד.
ויודע ה' ת"ת שהוא אמצעי אשר לו מהשמאל הגבורה דמתמן ליואי והימין חסד דמתמן כהני את אשר לו סתם דא ליואה כדכתיב ואקח את הלוים ומובדל מהם הכהן לקדושה:
כהן קדוש לוי טהור. בכמה מקומות המצא היפך זה. ומה גם לקמן בפרשת זאת חקת התורה בפסוק ואסף איש טהור וכן בתיקונים וכבר הארכתי במקום אחר:
מסרי גרמייהו למיתה. בסוד אליך ה' נפשי אשא אילנא דמותא . מלכות שרגליה יורדות מות. נפילת אפים לההוא אתר למסור האדם נשמתו בסוד מ"ן כדי להתייחד נשמתו בת"ת ואפשר שעשו זה כדי להשקיט הדין מעל כל ישראל וע"ד אל אלהי ולא אמר ה' אלהי הרוחות מפני היות שם אל במלכות כדמסיק ואל זועם בכל יום:
אתר דנשמתין מבחי' אל הנשמות באות שהרי ע"י השרשים אשר לנשמות בה הם גורמים בו פגם והיא זועמת בדין ומפני שהנשמות ממנה היא נק' אל דהיינו שהנשמה בת החסד כדכתיב ובת איש כהן כדפי' בסבא ועתה בהיותה מוסרת אותם למטה הוא אלהי הרוחות והנה עתה ע"י מעשיהם היתה זועמת שמפרידין אותה ממנוחתה מהיותה בת אברהם בימין והם נכללים שם נשמתם בשרשים הקדומים אשר להם וז"ש תמן סלקין ומתמן אתיין. מפני שמשם באים מטעם זה סלקין שם ועכשיו שהיו מסלקים נשמתם שם אל הייחוד למתק דיניה וקראוה בשם זה.