אור החמה על ספר הזהר ג:שלה

א"ל ההוא גברא אי ר' מה אימא לך בכל וכו' מתקלא דאילנא הענין כי אילן הוא הת"ת ומתקלא (כלי) [בכ"י ר"ל] משקל הת"ת דהיינו היות הת"ת שופט בין חסד וגבורה שהוא הב"ד הגדול וכפום תקלא דמתקלא אם נשפט עליהם עושר או עוני או חלאים או טובות הכי אית לון דהיינו הכרעת המשקל לחסד או לגבורה:

גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא. שאינו מיישר דרכיו כראוי אם היותו צדיק אין מעשיו כפי שיעור קדושת נשמתו כדי שתאיר נשמתו שיעור אורה. ראשון ריח יסורין הרבה כדי שייטיב דרכיו ותאיר נשמתו וזה טעם עם היותו צדיק ורע לו כיון שאינו צדיק כשיעור נשמתו.

ויתאחדן דא בדא. שאז מטהר מחשבותיו ואוחז בנשמתו ומטיב דרכיו ומעשיו ומאיר נשמתו בו.

בגין דאית גופא וכו' יש צדיק שאינו מכונן מעשיו אלא ע"י יסורין סטרא אחרא וכו' זה טעם רשע ורע לו והרשע גופו בקליפות ונשמתו ג"כ משם כי מהאדם היינו אדם בליעל איש און שהם הקליפות המלך היינו המלך ה' צבאות: