אור החמה על ספר הזהר ג:שלד

בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה הנה לעולם היכל הראשון שבג"ע הוא לגרים וזה אפי' לזכרים לכך היכל ראשון בו בתיה בת פרעה שהיא גיורית וגם שאר נשים שמה הם גיורות והוא ראש (להך) [בכ"י שלהן] כמו שהוא אונקלוס הגר ראש לגרים בהיכל ראשון לזכרים בר דלא נהרא הכי . מטעם שהזכרים במדרגת הת"ת והנקבות במדריגות המלכות דהיינו חמה ולבנה ולכך הזכרים מאירים במדרגת אור החמה (והזכרים) [בכ"י הגה והנקבות] מאירים במדרגת אור הלבנה.

משתדלי בהו ובטעמייהו וכו'. ידוע שמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות והטעם שזמן הם שש קצוות שהוא הת"ת והם במדרגות הזכר ולכך נשים פטורות מפני שהם בנקבה אמנם בג"ע שהזכר נקשר עם הנקבה יש להם כח לעסוק בדינם ובטעמם שהרי הת"ת במלכות ונשים חייבות במ"ע שהזמן גרמא בהיותה שם:

זווגא דההוא עלמא דבקותא וכו'. מיום שמעי הדבר הזה הפלא בעיני הפלא ופלא מכמה טעמים הא' כי אברהם ושרה היו שני צדיקים ועשו במעט השנים שישבו בחרן כך נפשות לגרים ומיום שעלו ישראל ממצרים ס' רבוא מתו הדור ההוא נמצאו שם ס' רבוא זכרים וס' רבוא נקבות א"כ היה ראוי שיהיו הגרים לאין תכלית כי ס' רבוא נשמות יולידו בכל זווג וזווג וכן בדור הבא אחריהם וכן בדור השלישי וכמה צדיקים שבכל דור ודור וכלם מזדווגים זכר ונקבה ואין ספק שיתרבו התולדות לנשמות יותר מתולדות הגופים והיינו דקאמר זווגא דההוא עלמא עביד איבא יתיר וכן ראוי כי הזווג התחתון צריך להמתין ט' חדשים לעיבור וכ"ד חדשים ליניקה וקרובים לנפלים וכמה מקרים אחרים ועכ"ז הם מתרבים בני אדם דור הולך ודור בא והנשמות אין בהם מקרים האלו והם כמה דורות של נשמות מזדווגות ודאי שהנשמות לאין תכלית והגרים מועטים חד בדרא או תרי בדרא ואף אם יהיו מאה או אלף א"כ שאר הנשמות מה יעשה מהם אם יעמדו שם ולא יבואו לעולם א"כ נמצא שלבטלה מציאותם ולריק כי לפרש שיהיו גרים (הסבה) [בכ"י הרבה] אינו דהא קיימא לן אין מקבלים גרים לימות המשיח ואולם צריך עוד לבאר מבוכה א' כי הנשמות הם ששה בחינות והם נשמה רוח נפש ושלשתם באצילות נשמה מבינה רוח מת"ת נפש ממלכות וכך הם שלשתם למטה נשמה מבריאה רוח מיצירה נפש מעשיה והנה בלי ספק נשמה ורוח ונפש דאצילות הם מזווגא דקב"ה ושכינתיה שהם ספירן דאצילות אמנם נפש רוח נשמה דבריאה ויצירה ועשיה ממה הם ואיך הם (ואמיתהם) [בכ"י ואימתי הם] כי דבר זה ראוי לדקדק בו ולהבין ענין זה ראוי שנציע הצעה א' והיא כי השלוחים האלו שהיו מדברים עם ר"ש היו נפשות וכל מה שהיו אומרים היו (מעתיק) [בכ"י מענין] הנפשות וזווגם ותיקונם כי ענין הנשמות נסתרה לנפש כדמוכח בכמה דוכתי בזוהר שאין נפש נהנה מענין הנשמה והרוח זולתי בשבתות ובר"ח וכמו שדקדקתי לעיל בלשונו שנפשות היו ומוכרח ודאי ודבר זה אמת שאין בו ספק שאלו היו נפשות וסיפורם הנה הוא מסוד הנפשות או הרוחות על הרוב כי ענין ג"ע של מעלה לא ספרו כלל. עוד נציע הצעה שנית כי ענין הזווג הזה ודאי כמו שנהנה הרוח והנפש כדמוכח הכא כן נהנה הנשמה בג"ע של מעלה או לפחות נהיה מוכרחים לומר שיתקשרו שלשתם יחד לזה כי לפרשו בנשמה לבד אינו אמת שהרי הם מדברים בענין הנפש שאלו נפשות היו ולומר שעלו למקום הנשמות אינו אמת שהרי אינם עולות אלא בשבתות ור"ח ובלי ספק הענין לנפש ולרוח ג"כ ומה גם שהוא בג"ע של מטה שאין שם מקום הנשמות והכי דייק ר' אליעזר הגדול בלישנא שהביא הזווג הזה כשמספר ענייני ג"ע של מטה ואח"כ ספר ענייני ג"ע של מעלה מורה שהזווג למטה בג"ע תחתון. עוד נציע הצעה שלישית והוא כי לא נחשוב שיהיה ענין היחוד הזה אל הנפשות או אל הנשמות כפשוטו ויתן נשמת הזכר אור בנשמת הנקבה ואותו האור תהיה נשמת' דגרים כי דבר זה בלתי משוער לעין השכל האמנם נודע כי התפשטות אור הספירות בכל העולמות אבי"ע והנה מרכבה לשכינה ולהקב"ה בכל העולמות הם הצדיקים כנודע. והנה בהיות חצות לילה קב"ה בא בג"ע להשתעשע עם הצדיקים וענין שעשוע זה הוא שהקב"ה שהוא הת"ת יתפשט אורו בזכרים והיינו שיקרא שבא לג"ע וכי דבר נגבל הוא יקרא בא לג"ע אמנם אותם הניצוצות העליונות המתפשטות מהספי' יתפשטו ויאירו בדברים הדקים הרוחניים שהם נשמות הצדיקים אשר שם וגם חופת הצדיקים מאירי' כאור נוגה וגם כל שאר הדברים הפרטיים אשר שם יוסיפו אור וזה יקרא גילוי השכינה אליהם והנה אור הת"ת יתגלה בזכרים ואור השכינה בנקבות וענין זה בחצות לילה ואז להיות בחי' הת"ת בזכרים ובחי' הנקבה מלכות בנקבות הנה הייחוד להקב"ה ושכינתי' בבחי' אצילות הוא בבוקר בשים שלום שאז המלכות נקטא נשמתין כדפי' בזוהר פ' תרומה וזה בסוד בחי' אצילות ומאותו הזווג נעשה נשמות דאצילות ורוחין ונפשין אמנם בחצות לילה מתגלה אורו בג"ע עליון ובנ"ע תחתון ואז מתייחדים קב"ה ושכינתיה בסוד הבריאה והיצירה והעשיה וכמו שעשת נשמתין דאצילות כן היא נקטא נשמתין דבריאה ויצירה ועשיה שהם בחי' להתלבש אותם הנשמות דאצילות ממש כדמוכח בתיקונים והנה הייחוד הזה והשעשוע הזה שהקב"ה מתייחד בשכינתיה בבחי' זו היא ע"י נשמות הרוחות ונפשות הצדיקים בבריאה דהיינו ג"ע עליון ויצירה דהיינו ג"ע תחתון ועשיה דהיינו מדור הנפש ולא שיתנו הנשמות הזכרים דבר מעצמם לנשמות הנקבות אלא מצד אור נוסף המתגלה בהם דהיינו הת"ת הם מושכים מאותו האור אור הזכר כי בחי' הת"ת הם למעלה בבחי' הנשמות דהיינו דור הולך ודור בא ולית דור פחות מס' רבוא כדפי' בתיקונים דהיינו ס' רבוא בחינות וכלל ס' רבוא בחי' הם מתגלות בס' רבוא נשמות וס' רבוא רוחות וס' רבוא נפשות הזכרים וכתיב והארץ לעולם עומדת דהיינו בחי' המלכות שהם נגדיות נקביות וס' רבוא בחי' הזכרים והיא מתגלית בס' רבוא נשמות וס' רבוא רוחות וס' רבוא נפשות נקביות והנה שפע הזכר נשפע בזה למלכות והיינו פרי הנעשה למטה בצדיקים וסוד זה רמז ר' אליעזר הגדול בצואתו וז"ל בחצי הלילה כשבא הקב"ה ליכנס עם הצדיקים שומעים קול סביב הרקיע והעמוד מנגן וקרקע הגן מתנשא והצדיקים עולים מחופותיהם לקראת בוראם וכל הגן מתמלא מכבודו באותו שעה מזדווגים הרוחות זכרים ונקבות כפי מה שהיו קודם שנבראו ומאותו נועם תאותם לחזות בנועם ה' כולם עושים פרי והפרי שלהם שנמשך משם הרוחות לגרים בענין שהיו אברהם ושרה שהיו מוציאים רוחות לגרים עכ"ל והנה רמז בפירוש כי ענין זה היא בגילוי הת"ת ובזוהר פ' לך לך כי סוד ייחוד קב"ה ושכינתיה הוא שעשוע שהקב"ה משתעשע עם הצדיקים בג"ע וכמה פעמים נצטערתי בזה כי הייחוד לא היה אלא ביום בברכת שים שלום אלא ודאי מה שאמרתי הוא העיקר כי בחצות הלילה הזווג למטה בסוד בריאה יצירה עשיה והזווג למעלה הוא ביום כנודע וימצא בזה דברים רבים ישמח לב המעיין בראותו אותם בזוהר בהקדמה זו והנה עתה בזה לא יפלא אומרו כי הם נשמות הגרים שכן הוא כי אותם הנפשות הנעשות שם במדור הנפשות הם נפשות לגרים שהגרים אינם זוכים אלא לנפש ולא לרוח ולא לנשמה וזהו סוד ואת הנפש אשר עשו בחרן כי להיות אברהם ושרה בעולם זה עולם העשיה לא היו עושים אלא נפשות דהיינו לגרים אמנם הצדיקים בסוד הנשמות עושים נשמה ובסוד הרוחות עושים רוח ובסוד הנפשות עושים נפש ועתה מה שסיפר במעשה זו ובצוואת ר' אליעזר הוא הפרי הנמשך מהנפשות שהוא נפש ונפש זו הוא חלק הגרים ולא שכלם ינתנו בגרים אלא אם יתגייר גר אחד ינתן לו נפש (א' אז) [א' ואם לא יתגייר אז] שאר הנפשות עם הרוחות והנשמות ינתנו לעם בני ישראל הכשרים: