אור החמה על ספר הזהר ג:שכט

עלה זית דא מלכא וכו' כן לאותו זית עלה ממנה (צפה) [בכ"י ויפה] דקדקו רז"ל באומרם מג"ע הביאו ואחרים אמרו מא"י דהכי הוי בית המקדש (שהוא) [בכ"י שהוא בג"ע] עתיד להיות בארץ ישראל. יקרא דילה שהיא מעטרת הצדיק ומקבל יקרא מהאי יונה שהוא נעטר מדה בעטר' זו. בנהירו דעינא דשמשא. ודאי שהמגדל מלכות והמשיח יסוד וקריאת ס"ת בו היינו שהשפיע' מהת"ת דכתיב כי שמש ומגן ה' צבאות לפי' היא מאיר' באור הת"ת דהיינו כי שמש ומגן ה' וזהו כנהירו דעינא דשמשא. כסאו שהיא מלכות השמש אור הלבנ' כאור החמ' נגדי ודאי שאין לבנה מקבלת אור החמ' אלא בהיות' נגדו. עופין דקא מצפצפין. מלאכים משוררים סלקי ונחתא בסוד רצוא ושוב. אתוון רברבן ואתוון זעירין אותיות רוחניות נבראות מת"ת הגדולות והמלכות הקטנות:

אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית וכו' מאן דנטיר ברית בניחותא וכדמסיק שהשכינ' שהיא אמו הולכת לפניו לשמרו והיסוד מאחריו לשמרו מצד אחר ועיקר שמירה שהיא השכינ' לפניו והוא אחריה. והענין שהוא עולה למעל' אל היסוד על ידי שמירת הברית כדמסיק בענין שעלה אל המלכות והוא לפניו ויסוד מאחריו. וז"ש עאל בין צדיק לצדק.

אתחזון כל דכורין. כדכתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך זכרך לא כתיב אלא זכורך דהיינו אות ברית ממש את פני האדון היינו מלכא משיחא אחרי ה' כי ג' מדרגות הם הא' אחרי ה' אלהיכם תלכו והיינו אחרי השכינה למעל' ממנ'. הב' עם ה' דכתיב את האלהים התהלך נח הג' לפני ה' כדכתיב התהלך לפני וגדולה מכולם אחרי ה' כי הוא הכנס האדם בין צדיק לצדק:

חד מעיינא דמיא. היינו מצד הת"ת הוא המזרח ומשם יוצא יסוד המעיין דהיינו סוד משך שפע מימי הרחמים הנמשכים מפנימיות הבינ' דרך קו האמצעי להשקות את הגן ולכך באתר דאתיליד תמן שהיא קרוב לבינה לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא דהיינו סוד ה' אצבעות שהם ה' ספירות חג"ת נ"ה והיינו סוד הבינה הא ודאי שמדתה חצי אמה דהיינו זרת והת"ת אמה שלימה שהם ששה טפחים שהם ו' ספירות אבל הבינה חצי אמה. דהיינו ג' טפחים שהם ג' ווין שבאות ה כזו ה והיינו סוד חצי האמה ובבחי' אחרת היא בין ה' אצבעות שכן עולה ה' חמשה כדפי':

סלקן כל זיני מרגלאן. הם סוד כללות הספי' בשפע זה ולכך הם מגוונין סגיאין כי השפע (בעצמו) [בכ"י ליתא תיבה זו] מגלה בעצמו מרגליות לבנות מורה מציאות החסד שבו ואח"כ מגל' בעצמו מרגליות אדומות מורה מציאות הגבור' שבו וכן לכל הגווני' ולכל הספי' ומטעם זה אותם המרגליות אינם נופלות חוץ מהמים אלא בתוך המים בעצמם כי ח"ו אינם חוץ מהם אלא מעצמותם ולהיות סוד כללות המים ת"ת ומלכות והם גדרים לשפע זה סוד כללותם גדר למים וז"ש סחרניה דההוא נביעו חזור ושושן דהיינו סוד כפתור ופרח כפתור הוא הת"ת שהוא סוד התפוח שבו ריח. (גוונים) [בכ"י ושלשה גוונים] הם חוור וירוק וסומק ריח מג' ראשונות בסוד החוטם שהוא סוד הדעת העול' דרך המצח דהיינו בינה עד המוח דהיינו חכמ' ג' גוונים הם חג"ת והיא בחינ' מעולה לת"ת וג' עניינים אלו גם הם למלכות שהוא שושנה רי"ח ודאי חוור וסומק וירוק ודאי ולכך המתייחס לנקבה שהוא השושנ' הוא תפוח שהזכר נגדי לנקבה נוסף עליה הזכר המאכל שהוא מתוק מפני שהיא רחמים וא"כ המלכות אם לא ימתקוה כנודע:

לא ידיע חשיבו וכו' אהדר לגופניין דקא מפרש לקמיה ובאו ענייני' אלו חסרים ומבולבלי' ואמנם (הגופנים הם) [בכ"י רמז הגפנים הם] כחות אצולים מהמלכות שהוא גפן וסוד העלים הם סוד בחינותי' וגווני' מורים על סוד כללותם מד' גוונים שהם חוור סומק ירוק אוכם ואלו הגוונים מתרבים מהם כמה גוונים אחרים וסוד ציור' הכל רמז גדול לעניינים נסתרים ישתעשעו בהם המשכילים כי לא נעשה לשעשוע הגוף רק לשעשוע השכל כרובים הם מרכב' לשכינ' בכנפיהם פרישן (החיות) [בכ"י בחיות ממש] כמבואר במקומו וסוד שע"ה הוא סוד חשמ"ל חסרים ג' דהכי סלקי עם האותיות והסוד ומתוכה דמות ארבע חיות כעין החשמל כדפירש בזוהר מאן דאסתכל באינון גופנין (שמעינן) [בכ"י שמעיין] בסודם: