אור החמה על ספר הזהר ג:שכ

דהא גופא תבירא. עם הארץ ר"ל חשוך החומר דהיינו עם תבירא. הארץ גופא ובתר הכי דריש כנגד המקטרגים.

דא תוקפא דדינא קשיא. שמשם יונקים כל המקטרגים וכיון שאין להם יניקה משם נגד האיש הזה מפני שמחליש כח הדין בתורתו הם אנשי (שולמין) [בכ"י שלומו]:

זמורה מאי קא בעאן השתא. דאמרת שהי' כבד עליהם כ"כ א"כ הוא למה כרתו זמורה שהיה כבד יותר. ותי' כי אדרבא הזמורה היה יד לאשכול לנשאו. דהיינו המוט.

ומכאן אוליף וכו'. ששלח כלב א' מן השנים ששלח להיותו חשוב ומסויים בין הכל ר' יצחק אמר וכו' דריש הכי מלישנא דבמוט דהיינו מטה של משה וענין וישאוהו כלומר סיבת לקיחת האשכול ממקום ילידי הענק היה מפני שהיו נתונים המוט בשנים כלומר בנתיים:

ואי תימא הני ענקייא וכו' פי' ויהיה ההצלה ממש מידם ע"י המטה ועתה לא יתיישב בשנים דהיינו בנתים אי אפשר לפרש כן אלא שלא נמסרו לידם אלא קודם היו ניצולים והיינו אומרו אלא אתי לנסבא וכו' ועתה ניחא בשנים דהיינו בנתים שלא יגעו אליהם. ואפשר לפרש ואי תימא ירצה סלקא דעתך הני ענקייא שבקי לין אינם הורגים אותם בתר דנטלי לון לאותם הפירות זה אינו שבלי ספק אחר שיראו אותם נוטלים פירות יהרגום אלא ודאי כדפי' אתו וכו' ע"י המטה היו ניצולים וזהו וישאוהו בכח במוט בשנים ע"י שהיו נותנים המטה בנתים ור' יצחק פליג אר' אלעזר בפירוש הפ' במוט בשנים ור' יהודה פליג אר' יצחק שהצלה לא היה אלא ע"י שם ופי' וישאוהו יהיה כדפי' ר' אלעזר. ור' חייא פליג לדברי ר' יצחק דקאמר לגבייהו דאינון ענקים משמע שקורא אותם ענקים לבני הענקים ואינו (נחלק) [בכ"י מחלק] בהם ואינו שג' שמות הם וכדמפרש ואזיל וכדמוכחי קראי דקאמרי בתר הכי. ושם ראינו את הנפילים הם משפחה ראשונה בני ענק הם משפחה שלישית בני והשניה ענקים שהם בני הנפילים ושלשתם יחד זו אחר זו בני ענק מן הנפילים ירצה בני הם רפאים ענק הם ענקים מן הנפילים דהיינו שהענקים הם בנים מן הנפילים וכדמפרש ואזיל טעמא דכל חד וחד ולדעת ר' חייא מה שאמרו ושם ראינו את הנפילי' קושטא קאמרי ור' שמעון אמר שאינו אלא לישנא בישא ולא היו אלא ילידי ענק כדכתיב ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק לחוד והם הוסיפו כל זה להגזי' ולהבהיל וז"ש ור' שמעון אומר אלמלא היו עילאין וכו' כדמפרש ואזיל:

נפילין איקרון בקדמיתא. כלומר קודם שנזדקקו לזרע אנשים דהיינו עזא ועזאל עצמם שירדו ונתגשמו ונקראו כן על שם נפילתם מלמעלה. לבתר כד אתחברו וכו' דהיינו בניה' שהיו מתערובות המלאכים והאנשים. לבתר דהוו אזלי וכו' שהיה זרע אדם מתערב בהם (ובה) [בכ"י ובכח] גשם המלאכים מתמעט וז"ש ומתרפיאן מההוא דלמעלה:

רפאים יחשבו אף הם וכו'. נראה שהם ענין אחד ואם כדבריך הם שנים כי הבנים הם רפאים ואבותיהם ענקים או ירצה נראה שהם ב' אומות ואם כדבריך הם אומה א' אלו אבות ואלו בנים ואיך אלו כאלו.

אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא. כלומר מצד המלאכים ומצד זרע אנשים. ואתיאשו יתיר בארעא. דהיינו שנחלש גשם המלאכים שבהם וכענין זה הם הרפאים עם היות שהיו יותר מצד אנשים מהענקי'. ופלגות קאים חלק המלאכים שבהם. עשבא. סם המות. חלקם המלאכי'. וקרא דכתיב ושם ראינו את הנפילי' בני ענק מן הנפילי' ירצה השגנו כח הנפילי' כמה גדול כחם במה שראינו בני ענק שהם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וז"ש בני ענק מן הנפילי' שהם הדור השלישי בני הענק הם רפאי' והם בני ענק דור שני מן הנפילי' דור ראשון ואין לפרש שגם הנפילי' היו בחיים מפני שהם עזא ועזאל בהרי חושך ועליה' נאמר מן ארם ינחני בלק מהררי קדם שכבר היו אסורי' שם בזמן בלע' כדפי' בזוהר אם לא שנאמר שבאות' ארבעי' שנה היה מאסר' והשתא אתי קרא כפשוטו ושם ראינו את הנפילים שממש היו ג' דורות בחיים הנפילי' עצמן והענק שהם בני הנפילי' ובני בניהם שהם רפאי' וניחא לישנא דקאמר וכלהו אורכו יומי והיו כלם בחיים:

אמר ר' יצחק. לא פליג דהא והא איתניהו אית דעבדי הכי ואית הכי. על כלא מחיל וכו' שהם כופרי' בהשגחה עד שהם כופרי' בעיקר. על כלא מחל אפילו ע"ז וג"ע ושפיכות דמי' כענין העגל ומעשה שטים ועם כל זה לשון הרע חמור יותר ולא מחל עליו: