אור החמה על ספר הזהר ג:שטז

בסייעתא עילאה ששכינה מתלבשת במטטרו"ן עם יהושע דכתיב ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל ונוסף על זה ומשה שדר ביה נהירו כדי שתהיה השכינה ממש עמו דהיינו יה יושיעך ועוד היותו בלשון תפלה מורה על אור החמה שבה דהיינו ג' עניינים הא' סייעתא עילאה הנהגת נער הב' (והיינו) [בכ"י נהירו] דסיהרא היות בשמו יה דיהושע הג' תפלת משרע"ה שהרמז ת"ת במלכות כדמסיק ולא שהאיר ת"ת סתם במלכות אלא פרטית על שכינה שעם יהושע וז"ש והאי אנהיר עליה בצלותא וכו' ארח אחרא נטיל. לא כדפי' ר' יצחק שכלם באו לחברון והוא אשתמיט אלא הם לא באו כלל והוא לבדו בא וז"ש ויבא עד חברון וקרא יהיב טעמא ושם אחימן ואסתכן לחודיה מפני שהיה בדוחק והיה צריך להתפלל יה יושיעך ולשון ויקרא משה ר"ל וצלי משה על יהושע בן נון יהושע יה יושיעך ואין זה נאות והיותר נאות שלא התפלל משה רבינו ע"ה כלל אלא הבטיחו וז"ש אמר ליה משה דרך אמירה לבד ומה אמר לו הושע אתה שכבר אתה נושע מעצמך וז"ש הושע יה יושיעך וזהו הטעם למה לא התפלל משה על השאר כי השאר היו שמותם לגנאי והושע שמו לשבח ולזה לא היה פחד ליהושע אלא שמא יטעה אחר עצתם ולזה אמר לו בלשון הזה יה יושיעך מינייהו דוקא מעצתם שלא יפתיך שאתה מעצמך כשר והם מעצמם רשעים לכך לא תועיל התפלה אלא להנצל מאנשי רשע לאו מהרשע עצמו שהוא עצת יצרו הרע בעצמו ולזה אמר להושע שהוא מעצמו נושע יה יושיעך מעצמו יושיעך הקב"ה וכבר אתה נושע מקודם והיינו הושע עבר לא יהושע לעתיד ור' אבא פליג עליה ואמר מה דקשיא לך מה טעם לשנות שמו לאו מידי הוא משום דכיון דשדריה למיעל תמן דהיינו בא"י אצטריך וכו' וענין זה היה תלוי בהיות שמו כנודע שהשם גורם כדדרשו בזוהר בכמה מקומות:

אמר משה לא אצטריך דא וכו' כלומר משה אמר לא אצטריך יהושע מפני שהוא מכניסם לא"י למיעל לא"י אלא בשכינתא מפני שעד עתה היה מרכבה בסוד נער מטטרו"ן ועתה ע"י שינוי השם זווג לו השכינה:

איש היה בארץ עוץ ועל איוב אמר היש בה עץ כלומר אם הוא עדיין בחיים אפשר שזכותו יגן עליהם ועל זה אמר סר צלם מעליהם כדדרשו רז"ל היש ה' ז"א אם אן א"א ועיין בפ' בשלח: יש בה עץ הנהגתה הת"ת כשאר הנהגת המציאות בקרבנו כלומר במיעינו עתה תדעו אותו מתוך הארץ אמנם קשה דהא באדרא פירשו בפסוק ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד מרשית ולא כתיב מראשית באל"ף מפני שההנהגה אינה במלכות מאריך אלא מזעיר. וי"ל דהיינו דוקא אחר חטא המרגלים [בכ"י המרגלים שלא נקשר שמטה ביובל אמנם אלו לא הי' חטא המרגלים הי' וכו' וכפי הנראה נחסרו תיבות אלו בס' אור החמה בשגגת המעתיק] היה דרא דיובלא עילאין בארעא וקשרין יובלא בשמיטה ועתה הנהגת הארץ מראשית באל"ף מהאין ולזה עתה שהיה קודם החטא היה סוד האין מתגלה ויכולים להבחין. והימים ששה קצוות ימי ביכורי ענבים משתמשין במלכות ומייחדים לה. מאן דהנה רשים מכולהו. כלומר כיון שאמר ויבא סתם ולא פירש מי יורה שהוא המסויים בכלם כענין אל נא תעבור לגדול שבכלם אמר כיון שאמר לשון יחיד לבין הרבים וא"כ כלב לא היה גדול שבכלם שהרי יהושע גדול ממנו אלא ודאי כנגד שכינה קאמר כדמסיק: