אור החמה על ספר הזהר ג:שטו

מסירא דא בידנא. אנחנו המאמינים אל כל החיים יש בטחון לאור באור החיים הנצחיים ומסירא דא בידייהו. המינים. טוב הכלב החי וכו' א"כ חיי העוה"ז עיקר: סמיכין לחברייא במילין אחרנין שדורשים מדברים אלו דרשות. ואם הם דברי הכופרים לא היה ראוי שנדרוש מהם דרשות. יקרי עלי כסיל מקרא דכתיב מקצה רגלים.

אתחייב בנפשאי. מקרא דמרגלים דכתיב כנען בידו וגו' שמלאכתו לרמות ואינו נאמן לשולחיו ולסב' זו כתיב ארור כנען ואליעזר היה רוצה לשקול מאזני מרמה לתת בתו ליצחק דהיינו מאזני הזווגים אח"כ יצא ממדה זו והיה שליח נאמן. נפק וכו' וע"ד אכתיב עם היות שהם דברי לבן עם כל זה כיון שנכתבו הן אמת מורה על שיצא אליעזר באותו שליחות בארור ומכנען ונתברך. וא"ת האיך לבן ידע ענין זה שיצא מקללה ונתברך בשם הא לא קשיא דאוליפנא דאתא מלאך וכו':

וישלח אותם משה. א"ת כיון שכן הוא דאיהו זכאה מאן דמשדר שליחא מהימנא וכו' א"כ משה שהיה זכאי האיך לא שלח שליחא מהימנא לזה דרש כלם אנשים בכלא הוו זכאים וא"ת א"כ האיך נהפכו לרעים לז"א אינון דברו לגרמייהו וכו' שנתקלקלו אח"כ:

דהא אנן זכינן במדברא. ואין ראוי שאותם ששמשו בארץ ציה וצלמות ישמשו בארץ קדושה. או ירצה שאין ראוי שנזכיה בארעיה כדי לתת חלק (מהשמשה) [בכ"י מהשררת] לכל. או ירצה כדין משרע"ה שמש במדבר ולא שמש בארץ והם ג"כ היו יודעים כדאמר לון היש בה עץ אם אין: