עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר ג:כח

Ohr HaChammah on Zohar 3:28 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

לא דמי וגו' ואע"פ שאברהם נולד שלא בקדושה עכ"ז קודם המילה כבר פסק זוהמתו באור כשדים ובכמה נסיונות והיה אוהבו של הקב"ה ולזה במילה נכנס במדרגה עליונה בעליית עם בני ישראל. נטעתיך שורק ביסוד זרע אמת מהת"ת בשר חמורים הם החצונים והם ג' עניינים המקדשים זרע קדוש. א' קדושת אביו במאכלו ומשתהו וז"ש ישראל קדישין. הב' קדושתם בזווג' ע"י טהרת הנדה וקידושין וז' ברכות וז"ש זרעא דקשוט מהתורה וחקותיה. הג' שרש טהור מאבות אבותם שעמדו בהר סיני ופסקה זוהמתן דהיינו טומאת הנחש וז"ש דינין דאתבסמו וגומר לכך הם בדין הנמתק בחסד וז"ש כלהו מתבסמין ומצד המתקת' הם נכנסים במקום המתקת הדין וז"ש עאלין בקיימא קדישא דיומם ולילה היינו המתקת הדינים.

אבל אומות העולם וגומר עיקר הדברים הוא בדברי רב המנונא סבא שאם כפי פשוטי דבריו קשה א"כ לא יכנסו אפי' במ' שכיון שאין זוהמתן נפסקת מי התיר לערב קדש בחול וטמא בטהור נימא שהם בחוץ אלא כדמפרש רב המנונא ואמר שהענין הוא בהדרגה כיון שאומות העולם הם שואבים רוח הטומאה עליהם מפני שאחיזתם בטומאה וז"ש שריין בדרגין וגומר ורוח מסאבא וגומר בטהרתם עולים ומחליפים שניהם הא' שריין בכתרא קדישא ורוח קדישא שריא ופתח כניסתם במ' ואחיזתם בה מצד שורש אשר לחצונים בה כי ממנה יצאו והם מושרשים בה בטהרה וקדושה כנזכר פרשת שלח לך בפסח ב' ע"ש וז"ש שכינתא דשלטא על כל שאר כתרין דלא קדישין ודרך אותה בחינה אשר להם נכנסים בה מה שא"א שאין הענין הזה וזה עד ג' דורות משתלשים ועולים מדרגה אחר מדרגה אמנם יש' הם בעצמם קדושים ומצד אבותם בני קדושים ואבות אבותם גזעין כבר נכנסו וקושי הטורח הזה היה לג' אבות עד עלותם אברהם מ' יצחק יסוד יעקב ת"ת כנזכר בסבא לכך בשעתא דאתגזרו והיינו היום ממש ביומם חיים:

והיה כי יחטא וגומר ר' יוסי פתח וגומר אטיל שלמא לעילא מפני שהוא מרכבה לצדיק הנק' שלום והוא משלים בין ב' הקצוות ומייחדם כנז"ל ובזה מבטל הדין ומגביר הרחמים וכל עלמא מתברכא בשפע הנשפע ע"י, ואטיל שלמא בפמליא שאפי' מלאכי דין עם מלאכי רחמים משלימין ושבעים מהברכות ע"י דאשרי דכר ונוקבא מייחד הת"ת למטה במ' להשפיע בה. שלום יעשה לי דמתברכאן אבהן יר' שיש בו כח להשפיע גם בת"ת כדי שתשפיע במ' מאי איכא וגומר נימא תרי זמני יעשה שלום לי או אפכא. ותירץ ר' יוסי שמלת יעשה שלום לי יר' על קדימת השלום יסוד ויבא אליה וז"ש כד מתברכאן אבהן וגומר הענין כי כבר שנתרבו הברכות למעלה מטעם המצות שבתחתונים או כח צדיק גמור הברכות קודמות ובאות ואין קליפות מקנתרות שנתבטל כחם. אמנם יעשה שלום לי לא אקדים שלמא שכיון שאין מעשים הגונים בתחתונים וראיה שאין אבהן מתברכין ובהיותו רוצה להשפיע הם תובעים החצונים חלקם וצריך השלום שלא להקדים ולהתעכב עד שיתעבר חויא וגו' יעשה פי' יתקן קודם בהשבתת הקליפות ואח"כ שלום לי. לא מתערין מפני שזכותו מגין ואם לפעמים יתעוררו מפני עון הדור מגין בתפלתו ומבטל הדין ולא שלטין. מהרמ"ק זלה"ה: