אור החמה על ספר הזהר ג:כו

אעטר לה מלכא היינו בת שבע שכינה כלול' מז' מדות למעלה מראשותיו. ור' אלעזר מתקן לשון צללים תרין. ונסו הצללים פ' אמוד. כדין בעי וגומר היינו ל' יום קודם פטירתו. או ראה שעבר במזיד. או ידע שעבר בשוגג ואח"כ נתברר לו. אם לא יגיד כדי שע"י וידוי יורידם מנשמתו לתוך מצילות ים.

היך פתחין ליה פתחי ההיכלות.

היך יקום לפני קונו עד ימרק עונו בגיהנם:

ר' אבא פתח וגומר כל דינים דלעילא היינו זא"ת שהיא מ' באתנו שהיא נקבה ובה כל דינים תלויים כאו' ישפוט תבל בצדק. ועכ"ז לא שכחנוך ת"ת שהוא תורה ולא שקרנו בבריתך יסוד השקול כתורה כדמסיק דמאן דמשקר ביה כאלו משקר בשמא וגומר דהיינו שם ה' ת"ת דהיינו כל התורה כלה.

וקרא אחרא וגומר מורה שהיסוד ברית שקול כת"ת תורה כלה וכן פסוק אם שכחנו שם וגומר ג"כ מורה ענין זה כדמסיק דפריש כפוי וכופר באלו"ד ומשקר חותמו שהוא מהול וקורא עצמו גוי ערל:

סליק ליה כאלו נטיר יר' כל מה שעסק במצות היו אותם המאורות חשוכים מפני הערלה ואח"כ כשנימול העלה עליו כאלו קיימם מחדש מפני שהאירים והעירם מחשך ערלתם: אורייתא ת"ת איקרי ברית שהיא תלויה בברית כדפירשתי. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אעטר לה מלכא קדישא וגומר עיין פ' לך לך. אלא כל דינין דלעילא וגומר פי' כי כל הדינים באים מן המ' הנק' זאת. עכ"ל. ועיין בספר אור הגנוז בס"ד: