אור החמה על ספר הזהר ג:רמט

ועל דא על מיא שם שם וכו' פי' על ענין המים אהדר קרא דשם שם וכו' דהיינו חק שהוא בלי טעם עושה משפט ודין על החייב ושם ניסהו בדקם כסוטות:

אוף הכא וכו' כענין שהיה שם ע"י שמא קדישא ומים אף כאן שמא קדישא ומים א"כ מכאן ראיה שהנסיון היה במים ובשם ועלייהו אהדר ושם נסהו ואפשר דמפרש חק ומשפט מים ושם שם ודאי שהוא משפט דהיינו ת"ת חק הוא מים דהכי כתיב בחוקו חג על פני מים וכיוצא רבים והיינו דקאמר וע"ד על מיין וכו':

מאי העפר כלומר מה טעם לעפר זה ותירץ הכל היה וכו' וכדי שתשוב לעפרה אם אינה כראוי:

מארי דדינא קשיא והיו נותנים שם כדי שיפרעו ממנה אם אינה טהורה. ימא קדישא מלכות:

בשעתא דאשתכחת בדינא קשיא היינו בעת שהחיצונים תובעים דין על ישראל בסבת העון והפגם ומושכים לה דין והיא פועלת אותו ע"י והם יונקים ממנה או מימי הים הם מרים ודאי:

האי ימא דלתתא ממש ים המלח ים הגדול שהוא נגד הים העליון והם מרים כרמז המלכות שעיקרה דין כדמפרש ואזיל:

כמה נהרין מתוקין הם הספי' העליונות מדות של רחמים:

דאחיד בה מותנא הקליפות קץ כל בשר:

ואע"ג דאינון מרירין. פי' שמדת המלכות דין ובעלי הדין אחוזים בה עכ"ז לפעמים ימשכו ממנה משך נהרות שפע מתוק וטוב וז"ש כד מתפשטן מתיקין ומשום דקשיא לי' איך אפשר שהם מרים ובהתפשטם הם מתוקים וספר שהם ג' בחי' בה הא' לזמנין ימא דמיא מרירן דהיינו בהיות המלכות פועל הדין מצד הגבור' שזה מדת עצמה גבורה תתאה דאתי מגבור' עילא' הב' בהיות השפע נשפע למלכות מלמעל' אבל היא לסבות ידועות אינה משפעת אותם למטה מפני רוע התחתונים וזה יקרא ימא דקפא מצד הגבור' מימי' נקרשים כשלג מצד קרירות הצפון ואפילו מימי הדרום שואבות אמנם באותו השלג והקרירות ואינה משפעת אותם למטה והיינו דקאמר ימא דקפא ובלע כל אינון אחרנין מים שבה נקפין מקרירות הצפון ובלע כל שאר מימי הדרום והנה אין בחינה זו דין כל כך כקודמת שהקודמת היא מהדין והוא המשכת הדין ופעולתו למטה. אמנם בחי' זו היא שאינה משפעת דין ולא רחמים. הג' היא יפה מכולם דהיינו שהיא משפעת רחמים למטה להנהגת העולם בתיקונה והיינו דשראן מיין ע"י מי הדרום המתיק השלג ואחיד המים למטה וז"ש לזמנין דישארון מיא ונגדין מההוא ימא והיינו שפע הראוי להנהגת העולם לכל מלאך ומלאך כפי פקודתו וז"ש:

כל מה דנגיד לתתא. ועתה לא ירחק שיהי' הים מטבעו מים מרים ומושכת למטה מים מתוקים כדפי' לעיל וז"ש כמה גוונין קיימא האי ימא ויש להבחי' רביעית קשה מכל הבחינות הנזכרות וז"ש המים המאררים בשעתא דאתי האי חויא וכו' וכבר הזכרתי להמעיין בכמה מקומות שלא יחשוב דברים אלו כפשוטן כי ח"ו שיעלה המקטרג הגדול למעלה ממדור שלישי מחוץ להיכל שלישי כדכתיב סביב רשעים יתהלכון ואמנם יעלה שם להליץ קטיגוריא על ישראל בסבת העונות כי מקומו האמיתי במדור ראשון חוץ להיכל ראשון. אמנם יקרא אטיל זוהמא עליית צעקתו פנימה להיכלות ומשם אל מדת הדין הגדול שהוא הגבור' ושם מתעורר הדין ונשפע למלכות להשפיע להחיצונים להשליטם בעולם הזה להמית ולדון וזה יקרא מים המאררים מפני שהוא שפע הראוי לקליפות והיינו דקאמר קרא המים המרים המאררים תחל' הם מרים מצד הדין ואח"כ מאררים מצד המארה שהם הקליפות: