אור החמה על ספר הזהר ג:רלו

איש על דגלו באותות וכו' דיוקנא דאדם אתכליל בהו. פי' העיקר הוא פני אדם והוא נכלל בכלם שאין פני שור אלא בפני אדם ואין פני אריה אלא בפני אדם והיינו דקאמר קרא דרך כלל ודמות פניהם סתם ע"ד כלל פני אדם והא כיצד פני אריה אל הימין לארבעתם וגו' והיינו דקאמר אפין היו לד' סטרין דעלמא למזרח למערב לצפון ולדרום וכלם פני אדם ונכללים משאר הפרצופין וז"ש דיוקנא דאדם היה נכלל באותם הפנים אתכליל בהו. וא"ת א"כ במה הם נבדלות ד' פנים זו מזו כי אחר שכלא' כלולה מארבעתם א"כ הם שוות. לזה תירץ ואמר ואתפרשת בדיוקניהון שבפנים אלו גובר פני אריה ובפנים אלו גובר פני שור וכן לארבעתם. אמנם כל א' כלולה מארבעתן ונכללים בפני אדם כדפי':

וכולהו כלילן בהדי מיכאל. היינו שר החסד פני אריה לו עיקר ומורכב מד' פנים והיינו פני אריה אל הימין:

גבריאל משמאלא היינו שר הגבורה פני שור לו עיקר ומורכב מד' פנים והיינו ופני שור מהשמאל:

אוריאל לקמייהו דתרי הנזכרים שהם מיכאל וגבריאל ואוריאל לפניהם והיינו שר הת"ת פני אדם לו עיקר ומורכב מד' פנים והיינו פני אדם לכלם. רפאל אבתרייהו אחרי שלשתם וסדרם כזה # והוא שר המלכות ופני נשר לו עיקר ומורכב מד פנים והיינו ופני נשר לארבעתן והפנים המוקדמים פני אוריאל הם פני אדם והמאוחרין פני נשר רפאל והכי דייק קרא דקאמר ודמות פניהם פני אדם היינו הפנים המוקדמים ופני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל והמאוחרין ופני נשר לארבעתן:

שכינתא עלייהו. על ד' חיות אלו ולאו דיקא שכינה אלא כסא הכביד ועל הכסא השכינה כדפי'. תרי מכאן ותרי מכאן כי בהליכתם נוסע אוריאל ואח"כ מיכאל ושכינה בין אלו לגבריאל ורפאל מהם תרי מכאן והאריך בזה לענין הדגלים דלא בעי למימר כמין תיבה היו הולכים דדחיקא ליה מלתא טובא דקרא דקאמר ונסע ונסע ומשמע דכשורה דכקורה. ולא קשיא לענין ד' חיות שכן הם שתים ואח"כ שתים כדמסיק לקמיה ועל מרכז נקודה זו סובב כל המאמר הבא אחר זה בענין שצורתם ממש על צד הדמיון כזה # ומהלכם כזה # דהיינו זה אחר זה כדפי' והיינו דמסיים כגוונא דא בארעא וכו' וקשיא ליה דנימא דבארעא נמי היו הולכים מרובעים כתיבה לזה אמר שהוא מוכרח כדפי' שהוא כקורה תרי מכאן ותרי מכאן משום דכיון דנטלין תרין דגלין מה כתיב ונסע אוהל מועד ואם אמת שלא היה סדרם כך היה ראוי שיסע א' לבד ושתים עם אוהל מועד כזה # לפי הסדר שפי' לעיל אלא ודאי כדפי' עיקר והשתא קשיא ליה רמאי ראיה נימא דכתיבה היו הולכים והיו תרי מכאן ותרי מכאן כזה # והיינו שתים לקמיה ושתים לאחוריה ואוהל מועד באמצע לזה אמר שאי אפשר שאם כן היו שתים למזרח ושתים למערב או שתים לצפון ושתים לדרום הכל לפי מהלכם ואין הדבר כן אלא ארבע משיריין אינון לד' סטרי עלמא אחד לפניהם למזרח וא' לימין לדרום וא' לשמאל לצפון וא' לאחריהם למערב:

ונסע בראשונה וגו'. ירצה שתי ענינים הא' להכריח ענין היותם כשורה וכקורה ולא כתיבה ממה שהיתה נסיעתם זה אחר זה כדקאמר קרא ראשונה יסעו שנים יסעו וכן כלם והיינו דקאמר ונסע בראשונה לדקדק לשון הכתוב ואע"ג דקרא לא כתיב הכי לישנא קלילא נקט כדאשכחן בתלמוד בבלי דקאמר ונתן הכסף וקם לו וכמוהו רבים. עוד שנית כיון לתקן האיך הם כקורה זה אחר זה ראשונים ושניים ושלישים ורבעים ולפי האמת הם מרובעים לארבע סטרי עלמא ולזה אמר כי דא לדרום ודא למזרח וראוי שצד הדרום ימשך אחר המזרח לכך מחנה יהודה החונים קדמה מזרחה ראשונה יסעו ואחריהם מחנה ראובן תימנה ושניים יסעו והטעם מזבח הפנימי דרומית מזרחית פי' היה הדרום כענין הקפת המזבח נמשך אחר המזרח דהכי קאמר במתניתין דרומית מזרחית דהיינו שהדרום נמשך אחר המזרח וענינם אחד בסוד מוליך לימין משה זרוע תפארתו וכן ענין זה לשתים המאוחרין כי מזבח הכי נמי צפונית מערבית ולכך ראוי כי אחר שנסע אוהל מועד היה דגל מחנה אפרים ימה ושלישים יסעו ונמשכים אחריהם דגל מחנה דן צפונה לאחרונה יסעו דהיינו צפונית נמשך אחר המערב בסוד צפונית מערבית:

כלא אחיד דא בדא וכו'. קשיא ליה כי לענין ד' חיות ד' מחנות שכינה למעלה לא שייך ענין זה היותם זה אחר זה דבהדיא כתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתם ולעולם אינם נמשכים זה אחר זה לזה אמר כי כמו שהיה ענין זה לישראל בהיותם עולים דרך עלייה ממצרים וכו' כן בהיות שנית היחוד והקשר הנז' אינם נקשרים ארבעתם אלא כלא אחיד דא בדא אוריאל ראשונה לכלם אחריו מיכאל ואחריו רפאל ואחריו גבריאל עד דסלקא כולא וכו':