אור החמה על ספר הזהר ג:רכד

כלבי שראן וגומר תימא דהא בריש פ' בהר סיני קאמר דחמרי שטאן אבל כלבי ואתני לא שטאן. וי"ל דהכא משמע דלא שטאן אלא במאמר חמרי שהם עליהם והיינו או' הכא וכמה רברבן וגומר והעד משמרה ראשונה חמור נוער ואפשר דשטאן דהכא ע"י נחש וקסם. שלשוליהון נוקבא דתהומא רבא ששם מאסרם כנודע. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. ת"ח בלק חכים הוה וגומר חוזר אל פסוק הראשון עמי זכר נא ואמר כי לעולם בין במילי דקדוש' או במילי דסטרא אחרא בעינן חד מתרי או בדבור או בעובדא בגין לאתערא ההיא מלה דאיהו בעי עביד. והנה בסטרא אחרא אית תרין דרגין חד עשיה וחד זכירת הדברים לבד הא' נק' קסם והא' נק' נחש. ועיין פ' בלק דף רי"א ע"א והנה אלו תרין דרגין הם בדרגא שתיתאה דסטרא אחור' גופא קו האמצעית והוא ממש במקום יעקב שהוא בת"ת ולו ד' פני נשר ישראל לאה יעקב רחל ג"כ אית בההוא סטרא אחורא בגופא דאמצעיתא ד' אנפין קסם כנגד יש' ונחש כנגד יעקב כמ"ש כי לא נחש ביעקב וגו' והענין כי כנגדם יש ליש' מצות מעשיות בידים והם אהל מועד וכל כליו ומעשה הקטר' וכנגד הדבור היה הארון והתורה ואהרן המכפר ע"י תפלתו אז אמר כי לא נחש וגומר. והטעם ה' אלהיו עמו דכור' כנגד מעש' כנגד קסם וכנגד דבור דעלמ' דנוקב' דביה שמיע' אמר ותרועת מלך בו היא המ' הנק' תרועת מלך כנודע וזה כנגד נחש שהיא המדרגה העשירית מן הקליפות סמאל ונחש דכורא ונוקבא: מן השטים וגו' הוק' לו מה שייכות יש לשטים שהיה בימי משה עם הגלגל שהיה בימי יהושע גם עצת בלק לבלעם לקלל יש' לא היה בשטים וביאר הוא להודיענו כי הכל בהשגחה מאת ה' כי כל הבא על יש' מאתו ית' הוא וצדקת ה' נקראים והראיה כי בעת שתטיבו דרככם גם השי"ת מטיב אתכם וביטל עצת בלק ובלעם ובעת שתרעו מעשיכם ג"כ השי"ת פורע לכם עונותיכם כמעשיכם וז"א מן השטים וגומר כי הלא בעת שתעינו בבנות מואב בשטים הלא ויחר אף ה' בישראל וגומר גם בגלגל שורים זבחו והנחנו ביד ה' ועזבנו ביד האומות וכנודע ובזה תדעו צדקות ה' ואין הדברים במקרה ח"ו.

ויאמר אליהם לינו פה וגומר השלים לפרש כל המעשה דבלעם ורצה לתרץ או' כאשר ידבר ה' אלי כאשר ית' לקמן כדי שנזכור טובתו ית' כנזכר בסיום כל המעשה הזה באו' בג"כ עמי זכר וגומר ואמרו ותרעין אסתימו הם שערי ההיכלות ג"ע העליון כולם נסתמים בלילה כד עאל שמשא וכדין אתערו כל הקליפות ושלטין על עלמא כנזכר פ' פנחס דף רכ"ב ע"א. וביום אין להם רשות לשוטט ובלילה ניתן להם רשות לשוטט כי אז הוא זמן מדתם וז"א שראן משלשליהון כי ביום נאסרים ובלילה ניתרים ומשטטי בעלמא. ואו' וכמה רברבי ממנן וגו' ואית ממנא רברבא וגומר הם סוד קללות ל"ט אדם וחוה ונחש ול"ט מלאכות שבת ול"ט מלקיות כי הם סוד ל"ט ממנן כנזכר פ' בלק ריש דף קצ"ד ע"א וכנזכר לקמן דף קי"ד סוף ע"ב. וההיא עילא' מכולהו הוה עביד ליה בלעם חרשין וכדין הוה אתי לגביה וגומר ועליו נאמר ויבא אל בלעם וכן מצינו בלבן ובאבימלך וגו'. מהרח"ו נר"ו: