אור החמה על ספר הזהר ג:רטז
Ohr HaChammah on Zohar 3:216 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →בגין דהאי אתר פתחא וגומר ומזוז' איקרי שהכוונ' זז מות שתמן שדי שענינו זז מות דהיינו השד שבצד שמאל. וכיון דאיהו אתכוון וגומר שהוא קבל עולו ועוד שהודה שלא היה בו כח להוציא לחירות ולזונו ולפרנסו. להוי עבדא תחות רגלוי דמאריה עתה יורד יותר ויותר בקליפות וז"ש תחות רגלוי דמאריה למטה מהם יורד ששוב אין שמטה מוציאו. אבל שמיעה תלי בהאי אתר. פי' שמיעה במ' עשיה משם ולמעלה וז"ש אבל שמיעה תלי בהאי אתר שהוא שערי תפלה שדרך בה יכנס התפלה להיותה נשמעת למעלה ופעולת העשיה מבינה היא מתחלת לבא והשמיע' ממטה למעלה מהמ' מתחלת לעלות ובני אדם הם בהפך מזה כי קודם ישמעו מה שיצוה להם ואח"כ יעשו מה שיצו' ולכך ליש' היה ראוי שיקדם השמיע' אל העשי' ולהקב"ה יקדם העשיה אל השמיעה וז"ש דהא שמיעה בקדמיתא ולבתר עשיה כסדר בני אדם כנזכר וקרו שמע קולות האם המייסרת שממנה נמשך אליו קול גבוה ולא רצה לעשות ופגם השמיעה דהיינו מ' כנזכר א"כ אתפגם שמיעה דיליה שרצעו אזנו. ולא ישתאר וגומר דהיינו הפגם עד שיקבל אותו בעצמו וישפע כל מה שפגם על עצמו והוא נשאר עבד ופגימתו באזנו והשמטה נטהר' כראוי שאם היה עבד קודם רציעתו היה פוגם ודוחה איכות השמטה לכך אינו נשאר עד שישפיע כל שפגם על עצמו וזהו טעם הרציע':
יהיב שלמא יסוד הנק' שלום במ'. והענין כי היסוד נק' צדיק ומ' ע"י היסוד נעשית צדקה צדק ה'. ואוסיף ברכתא בעלמא כי בהיות המ' בבחינת צדקה נוהג העולם בצדקה ותוספת ברכה וטובה. ויהיב חילא וחירו היינו שמושך מהבינה אל היסוד להשפיע למ' והיינו חירו לבטל הקליפות ולשחרר עבדים מכח הבינה וחילא היינו סוד כ"ח אדנ"י ונודע שסוד כ"ח אותיות מהבינה וע"י הצדקה י"ד לי"ד שהם כ"ח פרקים י"ד משפעת לי"ד ובבחי' התחתונים מוסיף להם ברכות מהרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו נר"ו כתב. את אזנו אמאי הא אוקמוה מרז"ל אזן ששמע כי לי בני ישראל וגו'. אבל שמיעה תלי בהאי אתר היא מ' כנז' באדרת נשא והאזינו כי אות ה' היא באזן לעולם דבה שמיעה כי שם סוד הדין בין בבינה אזני הלב ובין במ' אזנים בגוף. גם סוד השמיעה שבמ' ועשיה שבת"ת נתבאר היטב פרשת בחקותי קי"ב ע"ב ע"ש בביאורי כי מצות ל"ת שבהם בנקבה לא שייך עשיה אלא שמיעה אך במ"ע דדכורא שייך בהו עשיה וכנז' פרשת אמור דף צ"ב סוף ע"ב ולכן לא יצא עד היובל שהוא לעולם כי אז אתער חירו עילאה דיובלא דבה חירו לכולא כטוב כחוטא כנודע. ולהיות כן כי השמטה היא במ' וכל חירו אית בה ולכן ושבתה הארץ היא ארץ העליונה סוד שבת ונייחא דשמטה וז"א וע"ד ושבתה הארץ. עכ"ל: