עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר ג:רח

Ohr HaChammah on Zohar 3:208 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועל דא לא לבעי ליה לבר נש לאתערבא צולמא דיליה וגומר פי' בהתייחדו עם הגוי' אעפ"י שלא תתעבר ממנו שאם נתעברה ממנו ערב ממש נשמה אלא אעפ"י שלא תתעבר יש ערוב צלם קדוש בצלם טמא:

ביום השמיני עצרת וגומר דא יומא מן מלכא וגומר הת"ת עולה אל החכמה בסוד יש' עלה במחשבה בהיותו מולך על המלכות בייחודה עמו ואנו יש' בסוד נשמותינו נקשרים שם שהייחוד בהעלם עם נשמותינו ואינו יוצא לחוץ כלל השפע שהיא שמחת התורה ואין לשרים ואומות חלק בה שלא רצו לקבל התורה כאומרו ה' מסיני בא וגומר ואלו יקראו אושפיזין סתם ולכך שמחתינו שמחת התורה ואין להם חלק בה.

אבל אושפיזי מהימנותא שהם ז' ספי' סוד ז' צדיקים אלו נמצאים בשמחתינו שהם מיוחדות עם הת"ת ייחוד גמור וז"ש במלכא משתכחי וזהו לשון עצרת שפי' קבוץ הספי' ות"ת ראש השמחה ושאר הספי' מיוחדות עמו כנזכר בסוד הייחוד:

ויקחו אליך שמן זית זך וגומר אבל אסמיך וגומר פי' אבל קשה למה נסמכה וגומר ותירץ אלא כולהו וגומר בוצינין הם הספי' מצד הדין ואמר כולהו בוצינין דהיינו ז' קני המנור' וכולם הם צמאים אל סוד השמן שתקונ' להתעלות אל הבינה בת שבע והיינו אומ' עילאין לקבל שפע החכמה שמשם השמן ונדלק מצד הבינה ומאיר בעצם הספי' והיינו סמיכות המועדים שהם ז' ספי' אל פ' שמן שהוא שפע בינה נמשך מחכמה.

והא אתמר וגומר היינו פי' הכתוב באומ' צו את בני ישראל ויקחו אליך דעל ידייהו דישר' וגומר וכן קידוש המועדים ע"י יש' כאו' מקדש ישראל והזמנים והנה הם שתי בחינות א' השפע והברכה היורד מלמעלה למטה ולזה אמר על ידייהו דישראל מתברכין עילאין הנאצלים ותתאין כל שמהם ולמטה. והבחינה ב' אדליקו בוצינין שהוא בחינ' משובחת מברכה כנזכר. שמן וקטרת הענין שהשמן מן הימין וקטרת מן השמאל ע"י האש. עוד תדקדק השמן יורד ממעל' למט' הקטרת עשן עולה ממטה למעלה ושתים אלו יחדהם בסוד אדלקא בוצינין כי השמן יורד הוא ממעלה למטה וההדלקה הוא עלות עשנו ואשו ממטה למעלה והיינו ואדליקו בוצינין כמה דאוקמוה שמן וגומר והכ' השמן מן החכמה והקטרת מהבינה דהיינו סוד י"ה וע"י ייחודם ישמח ל"ב היינו מ' שבה חותם כל הנמצאות הנחתמות בל"ב נתיבות חכמה והם ל"ב אלי"ם בבינה ומשם נמשכים עד ל"ב נתיבות שבמ' א"כ ישמח נ"ב היינו חדוותא דעילאין ותתאין. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. זה מבואר כי טעם סמיכות מצות הדלקת נרות אל המועדים הוא כי המועדים הם נקראים בוצינין עילאין והם סוד נרות המנורה והודענו דכולהו בוצינין עילאין הנז' שהם המועדים כולהו הוו בוצינין לאדלקא משח רבותא דנחית מלעילא ומאן גרים דא יש' ודא ועל ידייהו דיש' אתברכן ונחית עלייהו שמן רבות העליון שהוא סוד שמן דנחית מעתיקא לראש החכמה ומתמן לזקן אהרן שהוא ראש ז' קני המנורה וראשון לכולם ומתמן נחית על פי מדותיו הם שאר הספי'. כמה דאוקימנא לעיל בריש האי פרשתא דף פ"ח ע"ב וסוד השמן הוא סוד שמא קדישא כמ"ש טוב שם משמן טוב ואין פה מקום ביאורו והנה ע"י שמן דא הוא חדוותא דעילאין ותתאין כמ"ש שמן וקטרת ישמח לב שהוא לב העליון הקדוש עכ"ל:

גליון. כד נפיק בההוא צלם אתרבי בההוא צלם וגומר בזה תבין וימת שם משה שהוא כתב וימת שכן הוא שמת שכבר נסתלק הצלם והוה ליה כאלו מת. עכ"ל: