אור החמה על ספר הזהר ג:רז
Ohr HaChammah on Zohar 3:207 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →מאן דאית ליה חולקא בזרעא קדישא יר' כי מי שיש לו נשמה קדושה מזרעא קדיש' בייחוד העליון שהוא מושרש בישראל עילאה העולה במחשבה היינו אזרח בישראל וכיון שהוא אחוז בקדש כנזכר ישבו בסכת דהיינו השכינ' בסוד קשר ו' עננים והיינו אומרו יתיב בצלא דמהימנותא שהם ז' ספי' אושפיזין ז' צדיקים כנזכר. למחדי מצד הבינה בהאי עלמא במצוה שנשמתו משתעשע בה ובעלמא דאתי בבינה בסילוקו שם.
ועכ"ד בעי וגומר ירצה עם היות ששמחתו מותרת ומצוה צורך גדול הוא שג"כ יתערב בה העני עמו סוד מ' הוא מדת העוני והעניים תלויים בה והמשמחם משפיע למ' מהבינה והם נשפעים אגב אורחא שדרך בם הוא ההמשכה ולז"א דחולקא דאינון אושפיזין דזמין למסכני על ידי ענין זה הם נהנים מסעודתו.
וההוא דיתיב וגומר יר' שלא נאמר שאינו מזמין אושפיזין קדישין עילאין מאצילות אלא כמו רב המנונא וכיוצא אמנם שאר העם מישראל לא זמין שאין הענין כן אלא סתם כל בר ישראל זמין וז"ש וההוא דיתיב בצלא דא דמהימנותא דישיבתו בסוכה לשם מצוה לבד הוא מזמין מסטרא דאצילות והם מייחדים למעלה וז"ש אושפיזי' מהימנותא.
ואי לא יהיב חולקיהון וגומר דהיינו חלק האושפיזין כנזכר יקראוהו רע עין כי היסוד המעיין המייחד המשפיע למ' נקר' טוב עין טוב ומאיר מחסד וזה שאינו משפיע למ' כנז' נקרא רע עין מהמקור הטמא שבו מפרנס הקליפות ויצרו הרע ואכילתו הגסה לחומר ודאי ווי ליה וגומר מפני שמחתימין עליו גזירות קשות והטעם דקיימי מפתוריה פי' שולחן היא מ' והאושפיזין מיוחדים עמה הם קמים משם ונעשה פירוד ומיד הדין מתעורר עליו:
אברהם כל יומוי וגומר נתן טעם להיותו איש החסד מלבד היותו גומל חסד היה מכוון בהכנסת אורחים כי היה גורם כל ימיו בסוכות והיה קוראם בסוד כוונת הסוכות כנזכר וכן טבע מדת הענן מדת החסד כדפי' לעיל כי אושפיזא עילא' הוא החסד ואח"כ באים השאר קשורים עמו ולזה אברהם בעל החסד הוה קתים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין עילאין הם הספי' ולתקנא לון פתורא מ' זהו סוד אברהם ולזה עיקר מצות סוכה אליו והוא המנהיג כולם והוא המביאם והוא המסלקם כשהם פוגמים והנה אברהם אומר להם אתם באתם אל סוד הזווג ואיננו שהייחוד הוא היות ז' בחינות במ' הנק' אהל לז' ספי' עליונות ולז"א סורו נא אין עת ייחוד ואין כאן אהל עליון אלא אהלי האנשים הרשעים שאינם מתקנים לייחוד כלל. ויצחק שהוא מדת הגבורה שמשם המזון נשפע בסוד שולחן בצפון וזה לא נתן חלק ממזונו לעני להשפיע למ' כנזכר לכך תחסר בטנו פי' מזונו מצד החצונים בעלי החסרון. מבטנו שהיא נגד מ' הנק' בטן. יעקב המשפיע למ' בסוד לחם מן השמים זה שלא נתן מלחמו לדל מתקלל בחינת פתך דהיינו לחם מלעילא מ' מהשמים תקיאנה. ודבריך שהם ממ' מה שתקנת ע"י עשיית סוכה והקידוש וכיוצא השתא שיחת דבריך הנעימים ופגמת:
שאר כל צדיקייא שהם סוד נה"י המושפעי' ושלוחים מרג"ת ועתה שלא הושפעו כנזכר או' כל שולחנות וגומר פי' מ' שהיא השולחן שהיה ראוי להיות לפני ה' מלאו קיא וגומר קי"א כנגד תקיאנה דיעקב. צואה כנגד בטן רשעים דיצחק שנטלה ברכתו ונעשה הכל צואה. בלי מקום נגד סורו נא דאברהם.
דוד מלכא מ' שליח כל הספי' העליונות להשלים הדין.
מאי קא מיירי שאינו קללה אלא סיפור דברי' בעלמא בגין דדוד מלכא ממש כענין זה ענין זה שרצה להיות לו אורח ולא רצה שלא נתן לעני וכמו שנפרע מנבל בעשרת ימי הדין שבין ר"ה ויו"ה כן יפרע מזה לשנה הבאה בימי דינה. ואגב אורחין למדנו שאין הכוונה שממש יביא העני על שולחנו אלא שיש לו חלק מהסעודה שהרי דוד לא רצה לאכול על שולחנו של נבל אלא שישלח לו איזה חלק וקראו אושפיזא וה"ה לימי הסוכה אם שולח לעני יצא ידי חובתו:
א"ר אלעזר בג"כ אורייתא וגומר פי' מפני חומר העונש כנזכר ולכך הקלה התורה להנצל מזה כל א' כפי כחו ובלבד שהמעט ההוא יהיה ראשית כל בכורי כל והיינו או' ולא לימא וגומר להצילנו מן הטעות וזה מפני שהנותן לעני אינו נותן אלא לאושפיזין כנזכר לעיל א"כ ראוי שהאושפיזין יטלו חלק בראש:
ואי חדי לאושפיזי בשמחה מהבינה ורוי לון בשובע משבע ספי' הנה שכרו בברכות. ראשונה קב"ה בינה בעלת השמחה חדי עמיה מדה כנגד מדה וכנגד השובע יקבל ברכת ז' ספי'. אברהם איש החסד אז תתענג על ה' וענג סוד ג' ראשונות כנודע ומי הוא מגיע שם אם לא החסד ראשון לכל הז'. והרכבתיך וגומר ארץ מ' במתי ארץ חג"ת ומי יכול על זה אם לא החסד הגבוה מכולם והאכלתיך נחלת יעקב נחלה בלא מצרים בינה והיינו ע"י החסד שניה לבינה ומשם יעלה אל הנחלה. יצחק אמר כל כלי וגומר ר' אלעזר סבירא ליה כי מפני שהגבורה הוא מקום יניקת הקליפות לכך יצחק היה מברך אותו כל כלי פי' כל קליפה שיקטרג עליך לא יצלח שמשם השבתתכם אין ביעור חמץ אלא שריפה. והרשב"י ע"ה א"ל שזה נח למ' שהקליפות יושבות תחתיה והיא נותנת להם טרפם ויש לה כח לאכפיא לון כי מלכותו בכל משלה וברכת יצחק גבור בארץ יהיה וגומר להשפיעם מהגבורה שכח הבנים בגבורה ונמשכים למ' וזהו גבור בארץ שינתן כח הגבורה להמשיך לו נשמות קדושות וטהורות לא מצד החצוני בענין שדור ישרים יבורך גם מצד החסד הכלול בגבורה כדפי' ריש ברכות וצפונך תמלא בטנם בבנים הגונים ועושר מצד הצפון לז"א הון ועושר ומפני ששם תוקף הדין לז"א וצדקתו עומדת לעד שיגבר לעול' על יצרו ומובטח לו שלא יחטא.
אז יבקע כשחר אורך כשמש שבוקע חלוני רקיע ג"כ אף אם יקטרגו עליך הקליפות והיינו הת"ת המשפיע בעל כרחם של קליפות. וארוכתך מצד א"א דעליה מהרה תצמח מצד צמח צדיק ומצד המ' והלך לפניך צדקך והרי כל קו האמצעי כולו כתר ת"ת יסוד מ'. שאר צדיקייא וגומר אחר שהאבות תקנו אותו והמשיכו לו כל האצילות ראוי להיות נשפע מהצחצחות הנעלמות ששם סוד השעשוע והיינו והשביע בצחצחות נפשך היא מ' שבעה היא כה"י משפע הנמשך מהנעלמות מוחא עילא' והיינו ועצמותיך הם סוד צבאות נצח והוד יחליץ והיית כגן רוה מהמלכות וכמוצא מים מהיסוד בשפע היורד על ידו שהוא מוצא מימי הברכות. דוד מלכא וגומר כנזכר לעיל. זכאה חולקיהון דבר נש יהיה מי שיהיה כדאי במצוה הזאת להנחילו כמה חיים לעולם הבא אמנם הצדיקים שכל מעשיהם כיוצא בזה בטוב כוונתם בכל המצות זכאה חולקיהון:
ולקחתם לכם ביום הראשון וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:
גליון. אז יבקע וגו' אותיות יעקב. וארוכתך וגומר כד אנפוי דאריך מסתכלין באנפוי דזעיר כדין מתארכין אנפוי. עכל"ה: