אור החמה על ספר הזהר ג:קצח

ובני נשא תייבין שהבינה מדת התשובה. בעיין לאנגדא וגומר הענין שהשופר היא בינה וקול שופר ת"ת דנפיק מגו שופר כלול חסד דין רחמים אש מים אויר כנודע בסוד כללות החסד והגבורה בת"ת ובעלות הקול הגשמי ממטה למעלה בסוד כוונת ומעשה המצות עולה עד הבינה בהיות נשמת האדם אצולה מבינה ולכך עולה עד שורשו ומעורר קול פנימי בשופר עליון ומושך ההשפעה הכולל' לג' אבות יחד ונפתחים מקורי החסד והרחמים ונמתק מקור הגבורה כנזכר. לאתערא שופר אחרא בינה כמעשה יש' למטה כן תתעורר למעל'. אינון קלי ו' קולות שהם במזמור הבו לה' והשביעי כולל כל הקולות בבינה או במ' כדפי' בזוהר ותיקונין והקולות הנעשות בשופר רומזות בשש ספי' עם המ' כדמסיק. חילא לרחמי לתתא לחסד ות"ת להכניע הגבורה במקומה וזה ע"י התעוררות הבינה במקוריה וז"ש ואתער שופר גדול לעילא:

וע"ד בעינן וגומר ירצה על דרך זה שפי' עם היות הקולות ענין המצוה השופר בעצמו מקור לקולות ועיקר במצוה ולזה בעינן לזמנא שופר שיש בו כמה דינים שפוסלים אותו מפני שהשופר בעצמו עיקר שאם הקולות היו עיקר מה לנו להחמיר בשופר עצמו אלא ודאי הוא העיקר והקולות טפל דביה כלילן וז"ש ולכוונא ביה בשופר עצמו דביה כלילן קלי וגומר. סליק ובקע רקיעין הכוונה נקט לשון בקיעה מפני שכל ההיכלות וכל אותם העולמות אינם רוצים להניח לעבור כל דבר בלתי אם יבחין ויהי' ראוי לעבור והתקיעה מרוב חזקה ומהירותה בעליה בוקע משל אל מי שעולה בכח שאינו נוטל רשות ולא נכנס דרך פתחים. ואתבקע בין טורין רמאי הם הספירות שנקראו הרים כנודע והטעם שהקול הזה צריך לעבור ולעלות דרך ו' ספירות תחתונות ודרך בם עול' אל החסד ומפני כבוד גבוה נקט בהו ואתבקע לשון התפעל שפי' מעצמו מתבקע. אשרי העם שככה לו שיש לו כח למטה לפעול במצות למעלה. יודעי ולא שומעי ולא תוקעי שהעיקר תלוי בידיעת הכוונה או' יר' לשון הכנעה ויודע בהם את אנשי סוכות והכוונ' מכניעי תרועה וכחות הדין. מהרמ"ק זלה"ה. וע' בס' אור הגנוז בס"ד: