אור החמה על ספר הזהר ג:קפה

אור דהוה בקדמיתא הוא מחכמה הנקרא ראשון ועליה נאמר יהי אור וגומר והיה מתפשט מסוף העולם דהיינו מבחינת הבינה הנאחזת בסוף החכמה ומתפשט דרך הת"ת עד סופו דהיינו עולם התחתון מ' עד שהתחתונים משתמשים בו אלו נמצאו והיו. כד אסתכל קב"ה בתר חייבין דזמינין הם הקליפות והנמשכים מהם ואחריהם. גניז ליה לצדיקים כי היסוד מקבל כל שפע הת"ת דהיינו חכמה שבתוך הבינה בסוד הדעת הגנוז בתוכה שהיסוד סוד יו"ד ודאי. והצדיקים מרכבה ליסוד ושם מקום גן עדן הנשמות והוא לעתיד בסוד בחינת היסוד בבינה בסוד יניקתו מהחכמה יו"ד מיו"ד כנז'. וימנע מרשעים אורם דוקא חלקם אבל חלק הצדיקים גנוז להם לעתיד כדכתיב אור זרוע וגו' ת"ח וגומר אי תימא אור דאיהו יום וגומר משום דסד"א שיהיה האור הזה ורחמיו משמשין בעולם בין לצדיקים בין לרשעים דהיינו שתהיה המלכות רחמים בת"ת לז"א ויקרא אלהים לאור יום דהיינו הרחמים לצדיקים ולחשך מדת המ' קרא לילה דהיינו וימנע מרשעים אורם וגנז האור מעולם התחתון ומהמ' ומכל מה שלמטה ממנה כדי שתהיה מדה זו מדת הדין לשפוט בה הרשעים והיינו שהחשיכה ולחשך קרא לילה. אי תימא כל חד בלחודוי דהיינו היות המ' דין והת"ת רחמים דוקא בהתפרדם כל אחד לבדו ונמצא לפי זה שהרשעים אין להם דין אלא שבעת שהמ' לבדה והצדיקים אין להם רחמים אלא בעת שהת"ת לבדו לז"א ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כי בהיותם מיוחדים נק' אחד ועכ"ז שניהם יחד בקר ואור לצדיקים ושניהם יחד ערב ולילה וחשך לרשעים בסוד ארורים הם הרשעים שמהפכין מדת רחמים למדת הדין והצדיקים מדת הדין לרחמים וז"ש לית לך לילה בלא יום ולא יום בלא לילה וילמוד מהגשמי שאין חמה בלא צל ולא צל בלא חמה וחצי העולם צל לילה וחצי העולם חמה יום וכדפי' שפעולת שניהם יחד. מהרמ"ק זלה"ה.