אור החמה על ספר הזהר ג:קפד

אי עביד בר נש וגומר פי' בזולת שהפגם ודאי פוגם בספי' כפי ענין העבירה ומקום רמיזתה עכ"ז להיותה ביום פלוני יורה פגם ביום ההיא בפרטות מפני היותה נעשית ביומו ולכן אמרו שביום השבת ויוהכ"פ העבירה בהם חמורה לפי גודל קדושתם ולכך לפי הפעולה הנעשית ביום כן תגבר ביום ההוא האור העליון אם חסד חסד ואם גבור' גבור' ואסיר ליה לבר נש דאית ליה שבעה וגומר מפני שאחר שהקב"ה בעצמו גוזר בפיו ומכריז על זה אין ראוי לעבור על גזרת מלך: תו פתח ואמר וישא וגומר לאחזאה עובדא וגומר היינו להגביר הימין על השמאל לתת כח למדת החסד על הגבור' כדי שהברכה תהיה בחסד.

שופר תרועה אמאי לימא שופר סתם דלאו תרועה בלחודאה עבדין בה. דמתבר ומלת תרועה הוא לשון שברון כאו' תרוע' בשבט ברזל שופר דאיהו פשוט כן מצותו ביובל דהיינו בינה חירות פשוט ודאי שאין עקמימות בחירות זה שאין מונע מה שאין כן בשופר כפוף שעם היותו בבינה מורה שאין רחמי' משולחי' אלא היא כפופה וביום הכפורים דיובל שהיא החירות הגמור הוא שופר פשוט אמנם בר"ה שהוא הוראת הדין וצריך לעורר תשובה הוא שופר כפוף שעל כן אנו מתפללין המלך המשפט ולא מלך אוהב וגומר שסוף סוף הקולות והשופר בדין הוא עם היות שממתק הדין ואין בר"ה חירות. שופר בינה ולא קרן מ'. לאהדבקא היינו סוד דבקות הנפש במקורה לבד ולאתערא היינו אחר הדבקות היותם מעוררים השרשים העליונים. ולאמשכא פי' אחר ההתעוררות צריך להמשיכו למטה. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. עובדא דאכזרי וגומר הענין כיון שזו הפעול' של שחיטת אם ובן הוא אכזריות גדול לכן אפילו שהם זה שלא כנגד זה כיון שהוא יום א' אסיר לאתערא ביה אכזריות ולא יעשה אכזריות זה ביום א' אם על בנים כי פוגם באותו השר והכח המושל באותו יום ולכן ישחטם בשני ימים ולא יראה שום פגימה בשום יום מהם כלל:

ר"ש פתח וירא יעקב הביא זה כאן להורות איך הכל תלוי ע"י מעשה האדם ופעולתו כי כפי פעולותיו כן יגרום למעל'. והק' בפסוק כי אין לו הבנה כלל כי למה יניחו מלהתראות מפני שהיה שבר במצרים. וגם מה ענין ההתראות הזה וביאר כי אין הדבר כפשוטו אמנם הטעם שאסור להראות שבע בשני רעבון הוא מפני כי הקב"ה בעצמו גוזר על הרעב והמראה עצמו שבע הנה מראה בעצמו כי לא שלט עליו גזרתו ית' וגזרת כל השרים הממונים על פקידו דתרעין ואינו חושש מהם ולז"א יעקב לבניו אם אתם רוצים להראות עצמכם שבעים כי אינכם יכולים לסבול רעב לכו אל מצרים כי שם יש שבע ושם התראו עצמכם וז"א וירא יעקב וגו' ויאמר אל בניו למה תתראו שבעים במקום הזה שבו הרעב הנה שמעתי וגו' רדו שמה ושם תתראו שבעים אם תרצו ואמר כי עם היות שהי' ליעקב תבוא' הרב' כי לא שלט רקבון בתבואתו כדרז"ל עכ"ז כדי להראות כי גם בו שלט גזרת המלך והשרים ונכנע לעבודתם לכן היה קונה שבר עם כלל שאר האנשים הבאים אל מצרים לקנות שבר ולז"א ושברו לכו משם. גם הביא ראיה כי המעשה גורם כיהלא אהרן היה נושא את ידו הימנית על השמאלית כדי לעורר מדת החסד ולהגבירה על הגבורה. גם הביא ראיה מוהעברת שופר תרועה כי בכל אלו הדברים אע"פ שלא היה בהם שום תפלה כלל רק בהנעת היד והרמתה על האחרת וכן בשופר ההוא מקרן הבהמה ובהיותה פשוטה ובכל פרטי דיניה הכל לעורר כחות עליונים עד למעלה למעלה מקום נועם העליון הוא הבינה הנק' שופר וז"א ע"ד שופר ולא קרן לאחזאה מאן הוא אתר דאקרי שופר ר"ל כדי להראות כי הבינה אנו צריכין כדי להמתיק את הגבורות תתאין. מהרח"ו נר"ו: