אור החמה על ספר הזהר ג:קעז

אלא על ההוא עילאה הכוונה כי עיקר צווי אהרן הכהן גדול וכולהו כהני אבתריה גרירי ונפקא לן לאוקומי קראי לשון יחיד ורבים ואפילו אהא פליג עלי' ר' יהודה. לאשתכחא יתיר שאינו מטמא לכל מתים.

לבוש נוקמא מכח הדין החזק. עד דאינון לבושין אסתאבון שהדין ההוא נשפע אל החצונים והחצונים פועלים בו הרוגים ואבדון עד למאד צועה מתבר כמו ושלחתי צועים וציעוהו. ההוא דכתיב ביה אוהב צדקה ומשפט וגו' היינו הבינה המייחדת ואוהבת צדקה מ' ומשפט ת"ת והיא נק' רב להושיע מפני שהיא חירות גמור כנודע והיא עצמה נק' צדקה ושיעור הכתוב אני שהיא מ' מדבר בצדקה דהיינו בכח הבינה ואיהי רב להושיע כנז' והיינו מ"י זה בא. נפלה ולא תוסיף פי' נפלה נפילה גדולה בענין שלא תוסיף קום מעצמה אם לא יקימו אותה מלמעלה ועל כך היא נקמה גדולה כנפילתה שהיא גדולה וכ"כ למה וגו' והיינו גם כן כי אם לשארו דפתח ביה:

לא יקרחו וגומר ההוא שמן עולה בא"ת ב"ש בי"ט בגי' אהי"ה שבכתר והוא משח רבות בבואו אל החכמה וקדושה מצד הבינה שהיא קדש הקדשים נמצא נמשך השמן הזה מהכתר עם הבינה שהיא ה' והיינו לא יקרחה בה"א מפני שבבוא אל הבינה כנז' שהיא אם על הז' בה אשלים לכל ז' יומין ירצה להשפיע לז' מדות למטה שבהם שלמות הכהן כדמוכח משבעת ימים ימלא את ידכם והיינו לא יקרחה קרחה לא יקרח מעליו ה' בינה וז"א ההוא אתעדי מיניה וגומר בגין דרישא וגומר קשיא ליה כי מצוה זו גם יש' נצטוו בה דכתיב לא תשימו קרחה בין עיניכם לז"א שעם היות שגם יש' יפגום פגם הכהן חזק יותר כי השמן הוא ראש לכל כהן ולא כן ישר' שהוא למטה ויתרחק פגם ואינו כמו פגם הכהן ולכך נצטוה בפרטות. מהרמ"ק ז"ל:

והרח"ו נר"ו כתב. וכגוונא דא נגיד ואתעטר כהנא לתתא וגו' ולכן צריכין ליזהר שלא ליטמא יותר מישראל ולוי. האי קרא לאו רישיה סופיה וגו' ותירץ דעל ההוא כהן עילאה קאמר הכוונה על ספי' החסד הנק' כהן עילאה ואמר כי אמר אל הכהנים כולם התתאין שלא יעשו באופן שיטמא ח"ו אותו הכהן עילאה והוא מה שפי' בתחלת הפרשה על מה רב טובך כי אין לתת אתיזה לחצונים באור קדמאה ח"ו כי יניקתם מזוהמת דינא קשיא. והקשה ר' יהודה דעכ"ז קשה כי ההוא חסד עילאה כהן גדול אקרי וא"כ אחר שאינו מדבר עתה בדין כ"ג אלא עד אח"כ כמ"ש והכהן הגדול וגומר א"כ נרמז בכאן כי מקומו למטה. ודע כי מצאתי כתוב כאן חסר. והדעת נותנו כי חסר תירוץ קושיא זו מן הספר:

ולאחותו הבתולה וגומר מה כתיב וגומר כוונת דבריו הוא לפרש כי אחותו הבתולה היא סוד המ' היושבת בגלות כדמסיק והביא ראית לזה מג"ש דהקרוב הקרוב דלעיל אמר כי אם לשארו זו אשתו והכל מדבר במ' וזה יובן בסוד לא זז מחבבה קראה אשתי לא זז קראה אחותי וגומר והענין כי המ' כלולה מעשר ובסוד הת"ת נק' אשתו ובסוד החסד נק' אחותו ובסוד הבינה נק' אמו:

ר' אבא פתח וגומר נודע כי כל מלך ב"ו לא יהרוג בעצמו את החייבים מיתה כי ע"י שר הטבחים וכ"ש הקב"ה וזהו סוד בריאת הקליפות לפעול על ידם הדין ברשעים והנה כל פעולותיו ית' אינן ע"י ממש מופשט מהתלבשות אך אמנם כפי רצונו ית' בפעולה ההיא ככה יתלבש במיני מלבושים לפעמים יתלבש בגדי מלכות וכבוד לחלוק כבוד ליראיו וכן כשרוצה להנקם מאיזו אומה מתלבש מכחות הדין העצומים ועל ידם הורג אותם ופועל בהם דין וזהו סוד חמוץ בגדים ולהיות כי אז בלע המות ויהרוג לסמא"ל ודרגין דיליה הנה אותם המלבושים שהם כחות הדין האדומים כמ"ש חמוץ בגדים אז מגאלן בקליפות ההם בהתחברם אותם הלבושים בקליפות ובהכנסם שם להרגן ולכלותם יסתאבו בהכרח. ואומר צועה מתבר וגומר כמו שפי' הרד"ק בשורש צועה על פ' ושלחתי לו וציעוהו שהכוונה אשלח לו אנשים ומסיעין ומפילין אותו לארץ וז"א צועה ומתבר אותן ברב כחו הגדול. ומי הוא זה זה הוא בעלה דמטרוניתא ת"ת הנק' צדקה וזהו אני מדבר בצדקה וג"כ הוא רב להושיע כי מאתו כל הישועות כמ"ש לה' הישועה וכן בכל מקום שנז' רב הוא על הת"ת בסוד המאור הגדול:

וכ"כ למה בגין דגרמו וגומר הוקשה לו כי יותר טוב ישלח הב"ה המון חייליו הם אותם המלבושים ולא ע"י עצמו כיון שהוא מקום טנוף אעפ"י שאינו נוגע בעצמו. ותירץ כי ליקרא דמטרוניתא אתא הקב"ה בעצמו ביציאת מצרים כאו' אני ה' ולא אחד וכמ"ש פ' שמות דף פ"ז ע"א ומכ"ש השתא דהוי בתכלית הטומאה כנודע פ' וישלח דף קמ"ז ע"א על הנה קטן נתתיך בגוים וגומר לכן צריך הוא ית' עצמו ליכנס שם שלא יתטמאו המלבושים יותר מדאי דהכא הם בתכלית קצה הטומאה ולכך צריך הקב"ה שיתלבש במלבושיו וזהו סוד אומ' דגרמה למנפל:

נפלה וגומר כי הוא קצה האחרון של הנפילה בקצה הטומאה ובג"כ הוא ית' עצמו בעי להאי ועכ"ז הוי ע"י מלבושיו כי אינו דרך כבוד להיותה קצה הטומאה. והנה זה עצמו פסוק זה ולאחותו הבתולה. בשביל אחות היא מ' לה ר"ל בעבורה יטמא ע"י אותן הלבושין ואי' הבתולה וגומר יר' כי אעפ"י ששכינה בגלות לא מפני כך יש אחיזה בה לחצונים כלל ח"ו כי בתולה היא ביניהם וכשרה וצנועה לא היתה לאיש שדה הוא בנשי סמא"ל כמ"ש פ' תצא על פ' כי יהיה נערה בתולה דף רע"ז וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן:

פתח ואמר בשוב וגומר הביא זה כאן מפני ע' שנין דבחלמא והם שבעה דרגין הנז' כאן כי שבעת ימים ימלא את ידכם וענין ע' שנין דחלמא הענין כי כל דרגא ודרגא כלול מי' דרגין האמנם ג' ראשונות אין לנו עסק בהם לכן כל העניינים נזכרים בשם שביעיות והנה דרגא דחלמא דהוא דרגא שתיתאה כנודע גם הוא כולל ע' דרגין. מהרח"ו נר"ו: