אור החמה על ספר הזהר ג:קעא

אלין יש' הוא פשט הכתוב ותנינן אלין שמיא לפשר ביניהם שמיא יש' סהדין אלין על אלין ללמוד שאינו יודע מהיודע ושמיא וארעא סהדין עלייהו להודיע' להחכמים ע"י הנסים. ואית דאמרי ואין זה הנכון מפני אשר בחרתי דא דוד עילאה א"כ עבדי היינו יעקב מרכבה לת"ת והיינו או ההוא דוד וההוא יעקב. אני הוא דברי הכתר נאצל ראשון וז"ש לפני דהיינו קודם אצילות הכתר לא נאצל א"ל דתנינן קרא הכתר לת"ת א"ל והיינו שהכתר נק' א"ל כנודע ודרך קו האמצעי משפיע לת"ת ע"י הבינה שיקרא ג"כ א"ל וכתר ות"ת כולא חד וז"ש כי אני הוא אינון ממש שהכל דבר אחד הכתר ות"ת ומ' דרך קו האמצעי הכל אחד מיוחד. ואחרי לא יהיה דהא דוד פי' מ' ג"כ נקראת א"ל נמצא כתר ת"ת א"ל ראשון ומ' א"ל אחרון קודם להם לא נאצל א"ל כלל ואחריהם אין א"ל כלל שזה ראש לאצילות וזה סוף וזהו סוד אי"ן אנ"י אני ראשון ואני אחרון:

ת"ח כד ברא וגו' כל מלה וגומר פי' כל מין למינו בלא ערבוביא וכל מה דכל חד עביד פי' סגולתו ורפואתו אם להמית אם להחיות. נמוסין גזרין על דינא פי' שלא להוציא התפוחים כמין אפרסקים ולא אפרסקים כמין אגסים אלא לכל א' וא' ישמור חק צורתו וטעמו וריחו וסגולתו ולא ישנו את תפקידם. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. קמו עד דהוו אזלי וגומר כוונת הענין בקוצר כי במקום אחד מצינו שדרשו רז"ל כי אתם עדי הם יש' ובמקום אחר מצינו שהם השמים והארץ וביאר כי הכל אמת כי כל יש' ערבים זה לזה ועדים זה לזה והשמים והארץ עדים על כולם כמ"ש העדותי בכם וגומר וגם באומרו ועבדי יש ב' פי' א' הוא יעקב או דוד. ובאו' אשר בחרתי רמז אל המ' ע"ד שפי' לעיל פסוק פנה אלי וחנני דקאי לדוד העליון הוא המ' דף פ"ד ע"א. וכן יעקב הנזכר הוא בת"ת וזו היא כוונת הכתוב לפני לא נוצר א"ל כי הלא יעקב ודוד נקר' א"ל יעקב כמ"ש ויקרא לו א"ל מלמד שקראו הקב"ה ליעקב א"ל וכן דוד שהוא במ' נודע כי המ' נק' א"ל והנה אמר לא נוצר שום א"ל קודם הת"ת מלכא ולא נוצר ג"כ שום א"ל אחרי המ'. ובג"כ אני הוא כולא כלומר כיון ששניהם קרויים א"ל אין ח"ו להפרידם כי הכל דבר א' ואל תפריד ביניהם ח"ו. והוקשה לו או' כי אני הוא דאם היה לו לומר אני הוא האלוה וכיוצא אתי שפיר וז"א מאי כי אני הוא דאתרעיתי גומר:

ת"ח כד ברא וגומר כל זה מבואר כי מהדברים שבעה"ז השפל נכיר כל החיילין ומשריין דאית לעילא בכמה גווני דא לעילא מן דא וגומר ולפי מדרגתן למעלה כך משפיעין כחן לתתא על כל ענייני בריאות העה"ז ולכן יש כח בעשבים ובפעולות בריאות העה"ז יש מועילים לרפואה ויש לזון וכל זה ע"י הכח העליון המושפע שם כנודע וזהו סוד פסוק כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וגומר כי אין נזון הנפש ותתקיים בגוף ע"י המאכלים החומריים אם לא ע"י הכח והרוח החיוני שבתוכו ולכן מה שהוא חומר ישאר לחומר ויעשה ממנו צואה ומותר. וז"א וכל מה דעבדין בכל חד וחד ר"ל כל התרופות והפעולות שעושין בכל אחד ואחד מהדברים החומריים וכל מה דכל חד וחד עביד כלומר כל אותו הכח שאנו רואין שיש בכל אחד ואחד לרפא ולזון הכל נמשך להם מן ההוא חילא דלעילא. והביא כל זה כאן לבאר סוד כלאים כאשר יתבאר ב"ה. והנה כל אלו החיילין כולם הם כחות המ' וז"א וכלהו נמוסין גזירין מדינא. ולכן עד דינא נטלין וגומר כי לכן נק' חקותי כי הם תחות ידי המ' וכפי הדין הנגזר מבית דין הצדק המ' כך הם פועלים ולא שיש להם כח ורשות רק מה שניתן להם מהמ' ב"ד הצדק כמ"ש ותתן וגומר. מהרח"ו נר"ו: