אור החמה על ספר הזהר ג:קסג

דאינון מתדבקן בייחוד העליון ת"ת ומ' וז"ש בה' ת"ת אלדיכ"ם מ' והיינו אלו"ה שלכם הרי דבקותם במ' ואתדבקן כחדא דא בדא והיינו ע"י המעשה שהם עושים גורמים ייחוד המדות ודבקותם בו כנזכר. רעוא אשתכח כתר מתגלה הנק' רצון. וברכתא אזדמנת לחקל תפוחין קדישין כנודע דאינון זווגא חדא פי' נפש יתירה וגוף קדוש שאין הגוף של ימי החול שוה אל גוף השבת והעד לבוש נאה וכנגד אלו אמר אמו ואביו תיראו דהיינו גוף ונפש שהם מתלבשים בהם אביו ואמו שהם נצוצות מת"ת ומ' והם זווגא חדא שמזדווגים בליל שבת גוף ונפש וגוף ונפש אל הזכר והנקב' ואחר שהזהיר על הענפים שהם בוף ונפש אל האב ואם הגשמיים הזהיר על שרשם ואמר ואת שבתותי תשמורו ת"ת ומ' עצמם שהם מזדמנים לאותה נפש יתירה בהיותה שורה על הגוף ההוא וז"ש אינון מזדמני וגומר. דא גופא הי' גוף אב ואם דהיינו ליראה מהם ואת שבתותי דא נפשא פי' נפש אב ואם פי' שלא יחטא ולא יפגום אותם בנפשותם. מהרמ"ק זלה"ה.

והרח"ו נר"ו כתב. תו מקדשי וגו' על ענין אביו ואמו שיקדשו עצמן בשעת תשמיש להוציאך לעולם:

איש אמו וגו'. רש"א וגו' בגין דאינון מתדבקין בה בקב"ה הענין כי כמו שהם רוצים להדבק בשי"ת כמ"ש ואתם הדבקים בה' והענין שהמקדש עצמו בקדושתו ית' בעת תשמיש ג"כ הקב"ה מתדבק עמהם כי הם בוראין הגוף והקב"ה משתתף עמהם ומכניס נשמה קדושה באותו הגוף וז"ש כדין מתדבקן כלהו בחד נפשא דשבת הנשפעת מאתו ית' וגופא דאזדמן בשבת ע"י אב ואם והיינו איש אמו דגופא וגומר ואת שבתותי וגומר אבא ואימא דנפשא ת"ת ומ'. עוד פי' אומ' תשמורו מלשון ואביו שמר את הדבר כי יצפה וימתין לשבת ואז יזדווג עם אשתו. וביאור הכתוב לפי זה הוא איש אמו ואביו של הגוף תראו ממנו. ואתם ישראל צריך שתשמרו השבת ותמתינו עד יום השבת כדי שיצאו מכם בנים היראים אתכם לפי שאז שורה עליכם נשמות קדושות דשבת. מהרח"ו נר"ו: