אור החמה על ספר הזהר ג:קמה

אסיר לאודע' וגומר כ"ש לאסתכלא ביה יר' כי היה אפשר לומר להסתכל בו ודאי אסור כדי שלא ילמד ממעשיו אבל להודיעו תורה מותר כדי להמשיכו אל הדרך האמיתי ויתגייר או ימול אם הוא ישראל קמ"ל דלא אלא פתח כניסתו היא המילה ואחר יכנס אל התורה כנודע שהתורה ת"ת מילה ופריעה יסוד ומ' ומי שלא נכנס שיעור פתחים אלו דהיינו מיל' ופריע' הוא בקליפות ומושך אותיות התור' לחוץ ומשפיע' לקליפות. קדש קדישן דקדוש' הם ג' קדושות זו פנימה מזו תורה פריעה ומילה כנזכר או יר' אב"י והאומות הם חצונים בעשיה. או ירצה שהתורה יש בה פשט שהיא נפש ואח"כ סוד שהיא רוח ואח"כ סוד יותר פנימי והוא בסוד הנשמ' והם ג' קדושות כדפי' בפ' קדושים:

ר' אלעזר שאיל וגומר כיון דאמר וגומר יר' דבריו היינו חקיו ומשפטיו ועוד אמאי בדבריו נקט יעקב ובחקיו ומשפטיו נקט ישראל ועוד כפל חקיו ומשפטיו וביעקב דבריו לחוד וכל זה הכניס בדבריו באו' אמאי חקיו וגומר:

חולקא עילאה קדישא היינו בחינת התורה שהיא מתגלית שהיא נקראת לקח נלקחת אלינו ואפי' בבחינה זו אמר נתתי לכם לשלול שאר עמין.

ובגין דאיהי גנזא היינו בחינתה הנעלמת הגנוזה בת"ת אלא שהיא מתלבשת בכבוד המ' לזה היא סתום מצד הת"ת וגלייא מצד המ'. ברזא דשמא יהו"ד סתים וגליא מצד שם אדנ"י. קב"ה ואורייתא אמצעית בין קב"ה ובין ישראל והיינו קשר ג' אלו.

קב"ה דרגא על דרגא ת"ת על מ'. אורייתא פשט וסוד. ישראל ה"נ יעקב וישראל: מאי קא מיירי ירצה כיון שהכוונה הנה הוא להורות שאין ראוי לגלות התורה אלא לישראל מה לו לומ' חלקי תורה חקיו דבריו וכן חלקי ישראל ויעקב ותירץ אלא מאן וגומר דהיינו שהוא יעקב שכבר נמול עד דיסתלק בדרגא אחרא הנק' ישראל ע"י קיום המצות אח"כ מודיעים לו יותר חלק שני אל התורה והוצרך לזה לומר לך ק"ו ומה אם לישראל האי לשאר עמין עאכ"ו וז"ש לא עשה כן וגומר וז"ש מגיד דבריו שהוא במ' ליעקב שהם במ' לבד חקיו ומשפטיו שהם בערך יסוד ות"ת חק ומשפט לישראל שהם בחינת הת"ת ואם לישראל כך לגוי עאכ"ו.

עלמין כי כל ספירה וספירה בה כמה עולמות עד אין מספר כלולים אלו באלו עולמות משתעשע בהם: וכל סוד אל"ף הוא הכתר שהוא שורש כל העולמות כולם ועשר אמירן היינו פתיחת מציאת האצילות למטה להתפשט בחכמה שהיא ב' כדמסיק. ולית חושבן לחכמתא כי הב' הוא חכמה וכן ג"כ שורש כל העלולים למטה ממנה ובה ג"כ המשתלשל מלמעלה עד יעלה הדבר לאין תכלית וחשבון וכן משתלשלות האותיות זו מזו שהם עשר מאמרות עשר נקודות כ"ב אותיות הם ל"ב נתיבות. מהרמ"ק זלה"ה: