אור החמה על ספר הזהר ג:קמ

גופא דלהון קודשא והדורש בהם לא ימצא כלל שאין בידם אלא הנדונין בגיהנם ויש בהם דרישה. נפשא דלהון קדישא שאינן כנפש הרשע שהיא מסורה ביד החצוני' כמבואר אלא היא מכח המ' והרוח מת"ת ונפשא מבינה כנודע ולכך אמר קדישא קדש קודשין שהבינה נק' קדש קדשי'. כגוונא דלעילא אדנ"י יהו"ד אהי"ה.

דתניא אמר ר' יהודה וגו' נשמתא עילאה דארעא דאדם הענין כמו שאדם הא' שורש ואב לכל בני אדם כן נשמתו שורש לכל הנשמות וז"ש נשמתא עילאה וגומר: כדין אתער בר נש וגו' לפי הענין כן מוסיף ידיעה על ידיעתו. אלו"ה פי' נשמה אל ו' ה' ת"ת ומ' א"ל חסד קשור בבינה דהיינו נהירו דחכמתא. ואפשר שהבינה נק' אלו"ה והנשמה אצולה ממנה מכחה ונקר' נשמת אלוה. שכבר מתו בהאי עלמא בפולחנא וגו' כאומ' הרוצה לחיות ימות כי מיתת עצמו ע"י העבודה גורם לו למעלה תוספ' חיות תוספות נשמה כנז"ל א"כ משובחי' הם הצדיקי' אחר מיתתם מהחיים כי אותם החיים אין להם אפי' נפש והם מתים בחייה' והמתי' הם חיים במיתהם אחר שיש להם נפש ורוח ונשמה קשורי' זה בזה אחר מיתתם כדמסיק ותמן תלת וגו' והם בסוד עשייה אל נפש דעשיה ויצירה אל רוח דיצירה ובריאה אל נשמה דבריאה. כי נפש ורוח ונשמה דאצילות הזוכה אליה היא עולה ומתדבקת בשרשיה הנעלמות שהיא בספי' בינה ת"ת ומ'. בלבושא יקירא כגוונא דהאי עלמא וגו' כי הרוח הוא דק מאד מעין גשם המלאכי' ודקותם מפני שהוא מעולם היצירה ומפכי קורבתו אל הנפש והנפש אל הגוף יצטייר בו בגשם הזך ההוא הפשוט ציור הגוף וצורתו וז"ש כגוונא דהאי עלמא מפני שיתופו קודם אל הנפש והגוף וכגוונא דההוא עלמא עילאה מפני היותו מעולם היציר' עול' המלאכי' וזהו סוד המלאכי' שבאו אל עולם התחתון ונראו כאנשי' בהיותם מתלבשי' בעשיה: והאי אתדבק לאתענגא וגו' הענין הנשמה הזאת היא משתלשלת מבריאה כסא הכבוד וחוזרת אל מקורה שממנו חוצבה ולהיות שבכסא הכבוד תתגלה הבינה הנה יתקיי' בה קרא דכתיב אז תתענג על ה' וגו' היינו הבינ' על ה' ת"ת. ושאט בעלמא ומודע לרוח וגו' כנז"ל שמודיעי' ראשונה לישניחברון וע"י נכנסות לגן עדן במקום הרוח ורוח סליק ואתעטר מגן עדן שלמטה לג"ע של מעלה: ובכל שבת ושבת כי אז קשר העולמות ושער החצר הפנימי נפתח ואור עליון מאיר עד נקודה העליונה ולכן נפש נקשרת ברוח ורוח בנשמה זהו קשר העולמות כולם:

ובכאן על קברייהו וגו' הענין אפי' ילך האדם ויבכה על קברות הצדיקים לא מפני זה יתעורר הנפש כלל כי הנפש אינו בקבר ח"ו אלא בסוד האופן הקדוש והרוחניות האלהי המתלבש בעולם הגשמי היא דבקה שממנו חוצבה ואליו תחזור ולא תפרד אלא הנכרתת ח"ו והיינו נפשות הצדיקים שהיו פוגעים ר"ש וחבריו בסוד זכות נפשם ונשמתם ודבר זה לא נמסר לכל אלא לזכי הנפש והשכל ומבטלי' כחות הגוף ואז יעברו מסך הפתח עולם הגשמי ויכנסו בעולם הנפשות ופעמים לראותם ממש ר"ש וחבריו כנזכר בזוהר בכמה מקומות וכר' חייא שראה ר"ש אחר מותו בריש פ' בראשית וכעובדא דר' עילאי בפ' בלק וכיוצא רבים וזהו סוד קשר נפש בנפש וזהו בהיותו שופך נפשו על קבר הצדיק ומתדבק נפש עם נפש ומדבר עם נפש הצדיק ומודיעו והנפש יעורר שאר הנפשות וז"ש מ"ט דשויין רעותייהו וגו'. ועדיין זה הענין היו בספרד אנשי מעשה שהיו יודעים אותו ועל זה תוה ר' חייא ואמר תווהנא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

גליון משתכחין בהאי עלמא לאגנא וגו' פי' על בתי החיים הנק' חצר מות. עכ"ל: