אור החמה על ספר הזהר ג:קלט

ר' אבא פליג ופי' ה' בת"ת כר' יצחק וממעמקים קרוב לר' יהודה ואמר אתר הוא הת"ת הנק' מקום נגלה למטה הוא נגנז בבחינתו הנעלמת הנק' בת שבע כנזכר פ' ויצא בבחינת ו' קצוותיה ועומק הבאר הוא נקודה הפנימית ונעלמת מקור ושורש ו' קצוותיה ולכן אמר לעילא לעילא והוא עמקא דבירא ואו' ממעמקים לשון רבים יר' לפי רבוי המקורות יתייחס המקור בשם מעמקים רבים וז"ש ומיניה עומקא נפקין נהרין ומבועין היינו סוד הששה קצוותיה הפנימיים והם הממלאים בחינותיה החצוניות ומשם אל הספי' במקומם המתגלים וז"ש לכל עיבר. וההוא עמיקא דעמקתא דהיינו בינה שהבינה כנזכר דהיינו המעמקים נקראים תשובה שהיא תשובה להניק ולהמשיך השפע בחזרתם בתשו' בהאי עומקא אצטריך למקרי ירצה לא ינוח דעתו במה שיקרא שם אל הת"ת יהו"ד וגם לא בשש קצוות שבבינה אלא במציאות' הנעלם בפנימיות הבינה מקור הבאר הכולל ו' קצוות ו' עמקי' והיינו ממעמקים בבינה קראתיך ה' ת"ת:

תאנא בשעתא וגומר ראיה איך שפע וברכה ותיקון העון הוא מעמק הבינה כאומ' ומתערין רחמי ודינין מתבסמין. והענין כי לסבת פגם נסתלק מקור הברכה בינה והיינו הגבורות והדינין גוברים על החסדים ופועלים על האיש הזה ועתה בסבת הכהן איש החסד ותפלתו והקרבת קרבנו מתערין רחמי וגובר החסד על הדין ומתמתק הדין ותכף התשוב' שהיא מקור הברכות הדרא לאתרה ואריך ברכאן במקורות הבינה והם ו' קצוותי' ומתברכין כולהו בוצינין דהיינו המדות המתגלים במקום שהיו דין חלק והיינו אומרו כלהו בוצינין אפילו מדת גבורה:

ת"ח זו ראיה אל פעולת הקרבן שאפי' החצונים מגיע להם תועלת ומזה נקיש אל הקדושה. עשר כתרין עטרין לעילא. כתרין היינו עשר ספי' ממש ועטרין בחינתם למעלה בכתר וז"ש דאתעטר בהו בבחינתם בכתר ומתלבשא בהו אל בחינת התפשטם. והוא אינון ואינון הוא הכוונה שהוא והם הכל דבר א' כשלהבת הקשורה בגחלת ואינו ענין בפני עצמו ח"ו אלא הכל ענין א' וכל מדה ומדה גחלת ומקור אל שלהבת חבירתה הנאצלת ממנ' וכולם יחד בא"ס: עשר כתרין דלאו קדישין הם הקליפות הנאחזות ע"י השהלשלות המדרגות מן המ' כענין השתלשלות הגוף באדם עד הגיע הדבר אל זוהמת הצפרנים. למעבד כנופיא וגומר פי' לקבץ החצונים אל פעולתם וגומר ומכאן ראיה שהקרבן מועיל לקבץ ולייחד החצוני' הנפרדי' כ"ש המייחדים ייחוד גמור הקדושים.

ומודעי להו מה דאינון בעאין. הענין כי החצונים סביב למקדש יחנו ובהיות הדבר מוסכם למעלה לפעול אי זה ענין אין ספק שיש מכריזים שיכריזו משפט המלך ודינו ומשם מאחורי הפרגוד הם שומעי' ויודעים קצת העתידות גם ממה שישפוט הגלגל בדיניו הכבדי' ידעו ויבינו דבר העתיד קצת ושרריהם ישפיעו ויגידו להם כמו השד בשרו העליון אשמדאי ואשמדאי ע"י רבו סמא"ל וסמא"ל מתוך הקליפות הדקות יודיעו בעולם מה שכבר נכרז וגם מענין העולם השפל החומרי יודעים כמו פלוני במקום פלוני ועושה כך וכך אלא שהם משקרים בבני אדם מפני שמדתם לדבר שקר שהם אחוזים בשקר ובניינם שקר וכל זה בענייני האומות או בני ישראל הקלים המסורים להבל אמנם בא"י בכשרים שבהם אין להם ידיעה מפני שאינם מכריזים לישראל מעשיו אם לא רשע גמור כאומרם ז"ל אם ראית ת"ח שעבר וגומר כסהו כלילה מפני שאינם מכריזים על עון ת"ח כלל ועיקר וכן לישראל הכשרים ולא על עונשם [כמו] שהעיד מלאך המות מפי עצמו לר' שמעון בן חלפתא:

ת"ח הכרח היות השעריות מצד החצון ובטולו מייחוד הת"ת ומ' דהיינו טלא דשמיא דנגיד על ארעא והיינו סוד טל יו"ד ה"א וא"ו שמשך הת"ת מפנימיו' הבינה שהחכמה בתוכו ואפשר היות ענין זה ראיה אל ביטול פגם החוטא מפנימיות התשובה כדפי':

ר' יוסי מוסיף דאף שפע הארץ דהיינו ה"א דאשתאר משמא קדישא ולכן אמר בכול' ברכיה בכל השם דהיינו ט"ל השמים יה"ו משמני הארץ ה"א הנשארת. דהא זוהמא הוא דארעא פי' זוהמא דטופרי שאשה קוצצת אותם להיות נטהרת לבעלה:

א"ר חייא בתרייתא פי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש הרי שתים שהן נעבדים בעבודת בן ובעבודת בת. קוסם קסמים ג'. מעונן ד'. מנחש ה'. מכשף ו'. חובר חבר ז'. שואל אוב ח'. ידעוני ט'. דורש אל המתים עשיראה דכולא הוא בתרייתא ודאי. אלין אינון מזיקין דעלמא והם תחת ממשלת אותה קליפה והם מלאכיה לאינון דסתים תשובה וגומר לאותם שכבר ננעלו לפניהם שערי תשו' להטעותם וידברו להם אותם הרוחות בחלומם ויאמינו שהם הגיעו למעלה נפלאה ולא ישובו והם ירדו חדרי מות. מהרמ"ק ז"ל:

גליון. עשר כתרין עטרין. כתרין י' מלמעלה למטה. עטרין מלמטה למעלה. ועיין רנ"ח קמ"ג תקונים קל"ד. עכל"ה: