אור החמה על ספר הזהר ג:קכז
Ohr HaChammah on Zohar 3:127 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →והא אוקימנא באן אתר שאין שעירי חטאת אלו כשעיר חטאת הקודם כי הא' שהיה גורל לה' הא אוקימנא באן אתר מתקשר ולכן עבדין ליה חטאת בקדמיתא ואינו בכלל אלו אלא מפני שהוא מתקשר למטה ואל למעלה יותר וז"ש ולבתר מתקרבין הני למעלה ומסמין כולא אפי' קדישי עליונים. ואשתארו ישראל זכאין וגומר שהם מתטהרין בכל המדרגות בין בחצונים שהם שעיר עזאזל בין בחצונים שהם מתטהרין ומתערין ומתעלמין והיינו שעיר חטאת בין בפנימיים דהיינו שני שעירי חטאת ושאר הקרבנות:
תאנא בההוא יומא כמה פתחין וגומר ירצה תקובל כל מיני תפל' צעקה תחנה שועה בכיה כל מה שירצה האדם שאין שער ננעל שיר השירים לקבל חכמה הכי הוא שכל דבריו דברי אהב' ואחו' מצד הימין והיינו או' כל השירים קדש וגומר דהיינו מפנימיו' החכמ'.
קהלת לקבל הבינ' הכי הוא כי כל דבריו דברי מוסר והוכחות מצד השמאל שכפי מה שהוא מקור הנבואה כן הוא ענין הנבואה. ואו' תלת ספרין דאורייתא ירצה שעם היות שנאמר שהם חכמה ותבונה ודעת עכ"ז כולם מצד החכמ' דהיינו מדתו כאו' והרב חכמת שלמה וז"א כולהו בחכמתא שנשפע ממדתו.
משלי לקבל דעת במאי אתחזי היותו מהמדה הזאת אלא כל אינון שבמשלי הם נחלקים פסוקיו לשתי חלקים חצי ימיני מדבר בצדק וחצי שמאלי מדבר בחטא וברשע, וע"ד זה כל פסוקיו חציו לשבח וחציו לגנאי וז"א דא כליל בדא פי' חצי הכתוב ביפה וחצי בהפכו וזה מורה על כלל הימין בשמאל והשמאל בימין.
לאו רישיה סופיה שאין יחס מים קרים עם השמועה ועכ"ז טבע הלשון שכפי מה שיתהפך יתקיים גזרתו וז"א וכד אסתכלנא ביה כלא כליל וגומר מורה על סגולת הפסוק שהוא ישר ונאה ממעלה למטה וממטה למעלה ולתת לו איזו סברה כפי פשוטו נראה שנאמר כמה דהאי נייחא דרוחא וגומר.
דא אורייתא וגומר הענין כי הנפש העייפ' בנטותה אחר המגונה כמו שדרשו בעשו והוא עיף ואח"כ יחזור בתשובה ויתקרב לתורה ויתעסק בה ויקרר חום יצרו כאו' פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וכאי' והוי שותה בצמא דבריהם וז"ש ומרוי נפשיה מינה:
ושמועה טובה וגומר או' שמועה היינו או' קב"ה אכריז עליה כרוז הנשמע לכל כמה נותן והיינו או' טובה מפני ששכר התורה בעה"ז ובעה"ב מאתר דקב"ה רחיקא כנזכר שהיה רשע ואח"כ חזר וארץ היא מ' המתרחק מן הרשע אחר שנתקרב חזר לאהבתו והיא מכרזת טובותיו. והיינו מרחוק ה' נראה לי ע"י התשובה וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו נר"ו כתב. נחת חד עננא דאשא ואסחר לון. אפשר משום חציף עלי וגומר. עכ"ל: