אור החמה על ספר הזהר ג:קכו

בכל מה דאתעביד וגומר ירצה כי יש לפעולה עבוא לפועל וצריך שגם הפועל יהיה מוכן לאותו דבר לפי הכנתו ויהיה הפועל מעין הפעולה כדי שימהר לעשות פעולתו הן לטוב הן להפך.

וע"ד כתיב סתום העין ולא אמר סתום פה דמשמע דבעיניה הליא מלתא. ת"ח מה כתיב וישת אל המדבר וגומר דמשמע דבהבטת עין תליא מלתא והיה מביע אל המדבר לעורר כח העין כי אם היה עין תלוי בדיבור אף אם לא יהפוך פניו אל המדבר היה מתעורר ע"י דבורו. וכן ראיה מאו' טוב עין וגומר. יתיר מאחרא אחת מעיניו גדול מהשני. סורטא דעל עינא היינו שיהי' על חוטמו מה שבין שתי עיניו מלא שער ששתי עפעפיו דבקות זו בזו. או ירצה שגבות עיניו שחורות ככחולות כאלו כחל עיניו. ולא מסתכל באורח מישר פי' שהוא מהפך עיניו להסתכל בעקמות.

בג"כ הוא סליק וגומר כמו שאותו איש עתי נעשה סניגור עם היותו מסטרא דדינא כך הוא עם היותו קטיגור מסטר' בישא נעשה סניגור.

לאתר דאקרי מצולות ים הם הכחות החצונים שהם רפש וטיט שתחת המ' הנקר' ים והענין אותו מקטרג הנברא מהעבירה והטינוף והפגם שהיה בקדש על ידי רחמים מגרשו אל מקומו במצולות ים ושם הוא מין במינו מתעכל ומתבטל. מהרמ"ק זלה"ה: