אור החמה על ספר הזהר ג:קב

והיינו דאמרי חבריא וגומר שכיון שניזוק אדם בביתא היזק רוח רעה אפי' שידורו שם כמה בני אדם ולא נזוקו אי אפשר מפני זה לומר שלא ינזק שאפשר שאותם שלא נזוקו היו צדיקים הרבה או רשעים דמין במינו אינו חושש או אפשר שאין הרוח הטמא מתעורר אלא מזמן לזמן וכיוצא ולזה שומר נפשו ירחק משם.

ועכ"ד מאן דאקדים וגומר ואפי' ירצה לעשות שם משכן צדק לא יוכל כיון שנתאחז שם הטמא ולזה יקשה אי הכי וגומר ותירץ שאינו מפני שיש כח לחצוני לעמוד בפני מדת צדק אלא שאין מדת צדק עושה שם משכן אחר שנטמא המקום אמנם אם תחלה שכן צדק הם בורחים מהקדושה שאינם יכולי' להראו' במקום הקדש. ועכ"ד לא נפיק מפני שאין עתה טהרת צרעת הבתים ועכ"ז יתקן מעט שיחליש כחו שלא יוכל להנזק או שמשנים דירתו וימאס המקום כדי שלא לקטרג בקדושים ופעמים מסתלק ואחר סלוקו יבא שם צדק אמנם כל זמן שיעמוד שם החצוני לא יבא שם הקדושה בגין דקדושה וגומר:

א"ר יצחק לפי דבריך שהוא כולי האי ואולי למה לאטרחא מה שאפשר שלא יועילהו א"כ יקח לו בית במקום שיהי' שמור שמירת קונו. אמרו נזיל קס"ד דמותר לראות כאו' לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות ור' יצחק פי' שהיה אסור אפי' להסתכל בהם מפני שאסור להסתכל בפני רשעים וז"ש אסיר לן לאתחזאה ואין צריך לומ' אנו שאין לנו עסק שם אלא אפי' האי בר נש אסיר ליה וגומר ודא ע"ה שעושים הקטרת בנחשיהם ולא עוד אלא כל מיני קסם אסור ומה שאמר בכל מתרפאין היינו לעשות מיני משיחא וכיוצא בעצי איסור חוץ מעצי אשרה. מעבדיה קשוט אפילו זה שמת ע"י החצוני לפי שהיה חייב נתן לו רשות לפגוע בו להמיתו. וגם ארחתיה שגרם שנזוק ולא נתרחק מהבית הזה כדי שיצטרך לבא עד הנה ארחתיה דין:

א"ר אלעזר וגומר הוק' לו שלפי מה שנאמר לעיל בנגעי בתים נמצא שאין ראוי ענין זה להמצא אלא דוקא במעשה הגוים אבל במעשה ישראל ובנין ישראל לא וא"כ שתי וערב שטוה אותו ישראל מא"ל לכך פירש שאפי' בסתמא שורה שם הטומאה שאין רוח קדוש' שורה אלא אם יזמנוהו שם וזה שלא הזמין הקדושה והיה המקום ריקן נזדמן לו החצוני בגין דאיהו זמין תדיר וגו' וכל מקום שמוצא ריקן שורה שם. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. פתח ר' יהודה הוי בונה ביתו בלא צדק וגומר זה נתבאר לעיל דף נ' ע"א דבעי לאדכרא שם שמים על עובדוי וצדק היא מ'. ואומ' ועכ"ד מאן דאקדים ונטיל אתר וגומר רצה לתרץ דברי האיש ההוא שאמר כי היה בנו לומד תורה תדיר ומהדר לה בההוא שתא ועכ"ד אתזק תמן ורצה לבאר לו כי לא ישים תיפלה ודופי בתורה חלילה שלא הגינה עליו כי הלא להיות שקדם הרוח ההוא בבית ההוא לכן השכינה בורחת מההוא טומאה ולא אשתכחת בהדי בריה אע"ג דעסיק באורייתא כיון דההוא רוחא קדים, והק' לו ר' חזקי' כי א"כ שקלי כחדא וגומר ותריץ ר' יצחק דלאו אינון שוין ח"ו אך הטעם כי כשקדים צדיק אז ודאי לית יכולת ורשו למקטרג לאשתכחא תמן אך כד אקדים טומאה עם היות כי יש יכולת ורשו ביד הצדק לאעברא ליה מעלמא עכ"ד אינה רוצה להמצא במקום ששרתה שם טומאה כי שונא אותה כי לא יגורך רע. מהרח"ו נר"ו: