אור החמה על ספר הזהר ב:תקכג

היכלא תניינא ממטה למעלה והיינו עצם השמים ובה סוד חלום שהוא גרוע ממראה ונוסח ברכת מודים הוא בסוד הוד ודאי שהוא התפשטות הברכים אמנם ההודאה על נשמותינו הפקודות לך בעלותם למעלה בלילה בסוד חלום שהוא כאן והיינו שיורדות מהר ה' שהוא מקום עלייתם כנזכר לעיל ומתראות בהיכל זה להשיג סוד חלום. מודים לאכנעא ברכין שכך מצות ההיכל כנזכר לאודאה על נשמתין כי שם הוראתם בסוד חלום כנז'. כיון דאשתאיל ממאריה שהוא יוצא והולך מהיכל אל היכל אל בחינה אחרונה דנצח והוד וחותם הטוב שמך מימין ולך נאה להודות משמאל שלוחין וחסד וגבורה לכך הם למטה יחד אל החסד אלי"ם גבורה ובהיכל הזה תמורתם באותיות שניות ב"ם במוכ"ן וז"ש דאקרי א"ל אלי"ם דאיהו ברזא עילאה בחסד וגבורה והיינו מה שנפלו יש' א"ל אלי"ם ה' היינו חג"ת:

והכא אית רזא חדא דכלהו ירכין מברכין ולתתא דהיינו בהתפשטות ההיכל הזה מדרגה אחר מדרגה שיש בהיכל הזה בסוד חלום כמה בחי' כנז' פ' תרומה והם קדושות והיינו רזא לההוא אתר לאעלא בהו נשמתין כל א' וא' כפי מדרגתה לינק סוד החלום וז"ש ובעי לאמשכא בהני ברכן ועם היות שבה מדרגות תחתונות בגין לאשכחא נייחא בהאי עלמא שמתנהג בכל אלו המדרגות אפי' שהם תחתונות למטה ובעלמא דאתי מצד בחינתם למעלה באושר החלומות היות נשמתו כלולה שם:

היכלא תתאה הוא היכל לבנת הספיר ובהיכל זה סוד כללות זכר ונקבה כנז"ל סוד מ' ויסוד והוא בחינת רגלין משך הנצח וההוד עד למטה וממנו יוצאים ומתפשטים כמה מדרגות אפי' חוץ להיכלות ואצבעות הרגלים יוכיחו שבהם הצפרנים שצריך לקצצם שהם בחצונים בסוד רגליה יורדות מות וכל בהיכל זה כללא לתתא ולכך צריך כאן שלום מפני ריבוי כל הכחות המתפשטין וז"ש הכא איהו שלום לעילא באצילות בסוד היסוד בהתפשטות נצח הוד עם המ' ושלום לתתא שכאן בהיכל הזה התפשטות הכחות כולם שהוא חתימת ההיכלות: שלום לכל סטרין דהיינו ו' קציות שבהם ימין ושמאל מעלה ומטה מזרח מערב והם נגדיים כנודע ומשלמים שלום בפמליא דלעילא התפשטות הנצוצות מרוחין בהיכלין עילאין כל א' למינהו לדין ולרחמים לימין ושמאל והקב"ה עושה שלום ביניהם בסוד היסוד הנק' שלום. ושלום בפמליא דלתתא היינו ריבוי הכחות שבהיכל הזה יותר מכל שאר ההיכלות כנז"ל וז"ש ודא איהו פמליא דלתתא דאיהו היכלא דלתתא וההיכל הזה מייחד הכל יחד וז"ש ודא בחבורא חדא בפמליא שהוא כוללם ומאחדם ומה גם בעלייתו להכלל בהיכל שני שהוא אוסף נתינתו אליו וז"ש ודא בחבורא חדא בפמליא:

ומהכא נגיד שדרך פתח היכל לבנת הספיר יונקים החצונים הטהורים והיינו שלום אפי' בנפרדים למטה ועוד שלום כי רזא דא כלול ואשתלים כולא כחדא עילא ותתא דהיינו סוד ניצוץ אור התעוררות המעורר היחוד והקשר לספירות שהוא יורד דרך היכלות עד רדתו להיכל הזה ומאחדו כדי להסתלק מדרגה אחר מדרגה כנזיל שמסתלק ההיכל דרך העמוד לאשתלמא שם מלא או יהו"ד אלי"ם או יהו"ד צבאות הכולל אצילות והיכלות דאיהו שלם בכל אינון היכלין דהיינו צבאות או אלי"ם: בכל אינון נהורין דהיינו הספירות שם יהו"ד כנזכר וזהו עצם השלום שהוא נמצא בהיכל הזה להתעורר למהוי כולא חד כנז' ולכך שלום בהיכל הזה שכאן התעוררות הייחוד כולו:

כד אשתאיל מהאי היכלא דהיינו היכל לבנת הספיר לנפקא לבר חוץ מכל ההיכלות ישוי גרמיה כמאן דנפיק מחברותא דמלכא שעד עתה היה עומד בתוך ההיכלות ומקשר ועולה ויורד לכך נפיק מחברותא מצד האצילות ומגו היכליה מצד ההיכלות ולא יתן דעתו להתגאות ולומר שהוא ראוי לאותם הייחודים אלא יאמר מי אני כי אבא אל היכלי מלך והרי קטן ממשמשיו גדול ממני כמה פעמים והיינו וימאיך גרמיה קמיה אמנם לא שיתיאש מהטובה מקבלת תפלתו אלא יחדי בגרמיה דאיהו קדמאה לנטלא עטרה במשיכו דברכאן דנגדי מייחודא דמאריה שכל הגורם ייחוד למעל' נוטל חלק כנז' פ' תרומ':

דא איהו בר מפני שהוא כולל באצילות ומייחד המדות והיינו בן ודאי הגורם ייחוד דאיהו מהיכלא דמלכא דהיינו משושביני מטרונא ועם היות שלא עשה היחוד הזה כי אם פעם אחת זוכה מיד אל היותו מבני ההיכל תדע שכך הוא דהא בההיא שעתא דקא נפיק מקמי מלכא שסיים תפלתו ונשאל לחוץ כנזכר וגמר הייחוד הזה בכל פרטיו כנזכר והיינו שיהיה קשור בכל הני סטרין דקשורא בהיכלות וייחודא בספי. וברכאן לקשט אלו באלו מימין וקדושה מצד הת"ת ותוספת קדושה מצד היסוד כנז' לעיל. קב"ה קרי לפמליא דיליה שנתייחדו ע"י וכולם בחיק מלך ואמר כתובו להאי בר נש פלניא כיון שגרם ייחוד ראוי שיהיה ניכר ורשום ביניכם כדי שתפתחו לו שערי תפלה ותזדמנו כולכם אליו ותהיו נכונים דהיינו יראי ה' בערך טהרת עצמו וחושבי שמו שמכוון ומייחד סוד השם הכולל הכל לייחדא היכלין בהיכלין ולקשרא קשרין הספי' עם ההיכלות ולייחדא כולהו בייחודא חדא בסוד היכל קדש הקדשים כנזכר: כדין אכתיבו ליה ואתרשים ירצה אכתיבו ליה סוד דיוקנו למעלה ואתרשים במקום הנעלם שאין שם עולה כתיבה אלא רשימה: ואשתמודע ממש בשעת הייחוד לא נודע אלא להקב"ה שיודע הכוונה אמנם אחר שפרסמו הקב"ה ניכר ונתפרסם לכל:

ואשתלים איהו לעילא ותתא שמשתלם חובו ולבושו לעולמו למעלה באצילות אל הנשמה ולמטה בהיכלות אל הרוח בסוד ג"ע של מעלה וג"ע של מטה: ומאן דלא אשתלים ולא קשיר ענין זה לא נאמר אלא דוקא למי שמתפלל ביחיד שנאמר בו פנה אל תפלת הערער ולז"א כתבו לאיש הזה ערירי דוקא שהתפלל ערירי אמנם אם התפלל בצבור ענין תפלת הצבור היא מתקבלת וגורמת ייחוד בלי כוונה כלל משום דהן אל כביר לא ימאס. ועוד יש לומ' שזה דוקא למי שיודע ופורק עול בשאט בנפש שלא להטריח את עצמו שזה נקרא לא חייש ליקרא דמארי' והוא דומה למי שעובר על השמר פן תשכח את הדברים וגומר אמנם מי שאינו יודע אינו בכלל זה ובתנאי שלא תהיה שגגת תלמוד העולה זדון שזה נק' כי דבר ה' בזה:

ודא איקרי גוזל אביו ואמו שכיון שראוי בתפלתו להשפיע להקב"ה ושכינתו והוא גרע הענין בכוונתו שנתעצל גוזל איקרי:

רזא דשמא קדישא שליטא לעילא. הענין כי השמות אלו כוללי' סוד א"א וז"א כנזכר באדרא ולזה שמות אלו שולטין על כל השמות מפני שהם פנימיות ושאר השמות ענפים לאלו השמות וז"ש שמא קדישא שליטא לעילא וסוד השמות אלו בסוד התמור' בהיכלות הוא סוד מצפ"ץ מצפ"ץ בא"ת ב"ש כנודע והיינו בסוד הייחוד בהיכלות כד אתקשר כולא עד א"ס בסוד היכל קדש הקדשים נתחקק אותו האור הנעלם בהיכלות ויהיה תמורת שתי שמות הנז' מצפ"ץ מצפ"ץ הוראת האור הנעתק שם ונודע שאין נזכר אלא בעשרה מפני קדושתו ולזה רזא דשמא קדישא לאתקדשא באתווי ממש יהו"ד יהו"ד בבי עשרה: ואתוון אחרנין שהוא סוד לבושם למטה בסוד התמורה דהיינו מצפ"ץ מצפ"ץ היינו קדושה דיחידא בצלותא ואין צריך עשרה אלא היחיד מזכירו וסוד הענין לתת דרך להתרצות בי"ג מדות היחיד והצבור כדמפרש ואזיל:

בתר דסיים קאים על רגלוי בעמידה מפני שהוא סוד עלמא דדכורא. לכפרא על חובוי היינו בסוד י"ג מדות שלרחמים שהוא נושא עון ופשע וחטאה כי הוידוי כבר אמרו בשומע תפלה. כנזכר בפ' בלק בינוקא בדברי ר' אלעזר:

בגין דלא יהא פטרא וגומר דהיינו להתכפר ושוב אין לו עליו עלילה שהרי התודה ונתכפר בתפלה. ויקום בקיומי' לאתברכא מבי מלכא מאור י"ג מדות י"ג מקורות של רחמם שנפתחים בהם:

מאן דאתקדש ביה בהאי גוונא ירצה יתקדש בשם הזה במה שיקדים אליו ענין קשר וייחוד התפלה וז"ש בצלותא כדקאמ' וגו' ויתכוון בכולא ולא יטעי: וקב"ה גזר ואיהו מבטל כי ע"י תפלתו ממשיך אור הרחמים בכל הספי' ומהפכם לרחמים וגזרת הדין מתבטלת והרחמים גוברין על הדין:

בערב היא באה להתגלות אל הכחות התחתונים להשפיעם ולתת להם מזונם ממה שקבלה מהייחוד ביום והיינו או' מההוא רבויין דברכאן וקדושה וגומר מכל מה שקבלה בייחוד העליון משפעת לחייליה ולא לבד חלק הקדושים אלא אפי' חלק החצוני' המותר הדחוי היא מקבלת ונותנת והיינו חולקא אחרא חולקא דסטרא אחרא והוא חולקא בלחודיה כלומר שנבדלו השמרים מן המשובח והוא לבדו ועכ"ז נמסר בידו ויש לו דרך ידוע להשפיע להם: והשתא מפרש בסוד התפלה מה ענין חלק אלו החצונים ואמר חולקא דסטרא אחרא מסאבא כל אינון חטאין וגו' הענין שהמתודה חטאתו וחטאת כל ישראל גורם לטהר המדות העליונו' ולנקותם מאותו הפגם הנאחז בם ע"י החטא ההוא כי ירד שפע ידוע מלמעלה ומעבירו והיינו נושא עון ועובר על פשע והוא מימי הטהרה לרחוץ חלאת הפגם ואותם השופכים הם מזון והחלק הנתון לחצונים ולזה צריך להתודות בתפלתו בברכת שומע תפלה ויטהר הפגם בכל כ"ב אותיות התורה הפגומין וז"ש כל אינון חטאין וגומר. מהרמ"ק זלה"ה: